כמו בכל שנה לועזית חדשה המכון למחקרי ביטחון לאומי הגיש היום (ד') את הערכת האסטרטגיה לישראל לנשיא המדינה יצחק בוז'י הרצוג. בשונה מהשנים הקודמות, בהם הגדירו החוקרים את האיום בתוך דירוג מהכבד לקל השנה הם זיהו כי שלושת האיומים המרכזיים, איראן, הפלסטינים והזירה הפנימית בישראל, שווים ברמת חומרתם וכי האתגר העיקרי הוא התמודדות משולבת של ישראל עם שלושתם יחד.
במדד האיומים החוקרים מציינים את התפתחות הגרעין האיראני "איראן מציבה את האיום החיצוני החמור ביותר על ישראל, בראש ובראשונה בחתירתה ליכולת גרעין צבאית" נכתב בדו"ח. "זאת, כשברקע קושי ישראלי מובנה להתמודד לבדה עם מכלול האתגרים שהתנהלות איראן מציבה בפניה ובנוסף צורך גובר בהעמקת התאום והיחסים המיוחדים עם ארצות הברית – בין אם יושג בין איראן למעצמות הסכם בנושא הגרעין ובין אם לאו". בנוסף טוענים החוקרים, איראן דבקה בחתרנות בזירה האזורית במאמץ ליצור איום באש היקפית על ישראל, במיוחד באמצעות קידום הפרויקט לייצור טילים מדויקים עבור חיזבאללה בלבנון ושלוחותיה בסוריה. "מלבד אלפי טילים ורקטות מציידת איראן את שלוחותיה באלפי כלי טייס תוקפים בלתי מאוישים (כטב"ם), בעלי טווחי פעולה המאפשרים חדירה לשמי ישראל מכל הזירות" מציינים כותבי הדו"ח.
בדומה לעמדת מערכת הביטחון, סבורים החוקרים כי התקדמות תכנית הגרעין מקנה לאיראן את פרק הזמן הקצר ביותר בשנים האחרונות ליכולת פריצה לנשק גרעיני. מבחינת איראן, התקדמות זו מגבירה את הפיתוי שלא לחזור להסכם הגרעין בלי תמורה ניכרת, שספק אם לממשל האמריקני יש יכולת או רצון לספק לה.
"ישראל מצידה מצויה במבוכה אסטרטגית מול סוגיית הגרעין האיראני" כותבים החוקרים בדו"ח. "התרחישים השונים האפשריים בהקשר הדיאלוג המתנהל בין איראן למעצמות, בין שמדובר בהסכם חלקי ובין בדשדוש ממושך או אף פיצוץ השיחות, כולם שליליים מבחינתה. ואולם, התנגדות להסדר בין המעצמות לאיראן, שיתמקד בהקפאת תכנית הגרעין, תותיר את ישראל מבודדת כשלרשותה אופציה צבאית בלבד להרחיק את איראן מפצצה גרעינית".
לצד האיום האיראני, מציינים החוקרים את הזירה הפלסטינית. לטענתם, זו אינה זירה משנית שניתן להכילה בתעתועי שווא של "צמצום הסכסוך". "עובדה זו התבהרה בשנה החולפת במהלך סבב העימות בין ישראל לחמאס", הם טוענים כי ליבת הבעיה היא היעדר הפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני מציב בפני ישראל איום חמור על זהותה כמדינה יהודית ודמוקרטית ועל מעמדה בזירה הבינלאומית. "המצב הביטחוני ביהודה ושומרון על סף רתיחה בשל היחלשות הרשות הפלסטינית והתלכדות פלגים וחבורות רחוב נגדה" טוענים כותבי הדו"ח.
סעיף מעניין שמתווסף השנה לדו"ח כאיום של ממש הוא האיום בזירה הפנימית בישראל. החוקרים קושרים את השיח האלים ברשתות החברתיות, בהפגנות, בכנסת ובחברה הישראלית ואת פרעות הרחוב במהלך מבצע שומר החומות ובאירועים שלאחריו. הם מעריכים כי לאור האירועים "מסתמן איום חברתי חמור במיוחד לנוכח הקיטוב, השסעים, המתחים וההקצנה (הרעיונית, המילולית והפיזית), ובנוסף השחיקה הנרשמת באמון במוסדות השלטון. כל זאת, כשברקע ניכרים פערים במוכנות לתרחישי מלחמה רב-זירתית ורבת נפגעים ולאירועי אלימות בין יהודים לערבים. זירה זו מאתגרת במיוחד עקב חולשת משטרת ישראל והתפתחות מובלעות נעדרות שליטה, ובפרט בשל היעדר מנגנונים ברמה הלאומית לטיפול אינטגרטיבי במכלול הסוגיות. ההשלכות של חולשות אלו פוגעות במענה לאתגרי הביטחון הלאומי האחרים" סבורים המומחים.
חוקרות וחוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), בהובלת יו"ר הוועד המנהל של המכון, סר פרנק לאוי, וביניהם ראש המכון, פרופ' מנואל טרכטנברג, מנהל המכון, תא"ל (מיל.) אודי דקל, ראש המל"ל לשעבר מר מאיר בן שבת, רח"ט מחקר לשעבר תא"ל (מיל.) דרור שלום, גב' סימה שיין, דר' ענת קורץ, דר' שירה עפרון, תא"ל (מיל.) אסף אוריון ודר' מאיר אלרן, הגישו לנשיא המדינה, יצחק הרצוג, את ההערכה האסטרטגית השנתית לישראל באירוע שנערך בלשכתו. דיון מעמיק ומפורט באתגרי הביטחון הלאומי העיקריים יתקיים במסגרת הכנס הבינלאומי של INSS , שייערך בתאריכים 1 – 2 בפברואר, בתל אביב.
