רשימת היורשים הפוטנציאליים של נתניהו בליכוד הולכת ומתארכת ככל שהולכים ומתקדמים המגעים לעסקת טיעון. מבלי להתייחס לסיכוייהם, עד כה עלו השמות של המועמדים חלקם בעצמם וחלקם על ידי אחרים של: אבי דיכטר, יולי אדלשטיין, מירי רגב, צחי הנגבי, אמיר אוחנה, יריב לוין, אלי כהן, גלעד ארדן, דני דנון, ישראל כץ וניר ברקת. בפסקאות הקרובות נתייחס לארבעה מהם, מה החוזקות שהם מביאים והיכן הם נופלים מהמועמדים האחרים?
ניר ברקת
על אף שהוא רק במקום התשיעי ברשימת הליכוד, זוכה ברקת כמעט בכל הסקרים למירב המנדטים. ברקת מכין את הקרקע כבר שנים ארוכות לרגע, הוא מבצע סקרים, מנתח נתונים ומגייס כספים ומגיע מוכן ביותר לקרב הירושה. מסביבו צוות גדול שמשקיע את כל כולו כבר כמה שנים בבחירות לראשות הליכוד, שיהיו מתי שיהיו. עם כל זאת, הוא לא שוכח להתבטא אידיאולוגית, מציג תכניות מקיפות, חושב לטווח ארוך ונמצא בקשר אדוק עם ארגוני ימין כמו התנועה למשילות ודמוקרטיה ופורום קהלת שבונים יחד איתו תכניות לעתיד על פי ערכיו.

ברקת הגיע בפריימריז למקום התשיעי, הבוחרים שלו מוגדרים ברובם כ"חופשיים", אלו שלא תלויים ברשימות מתפקדים ושייכים לח"כים אלא בוחרים בו מרצונם הטוב ורואים בברקת אופציה למנהיג הבא. עדיין, הזיהוי והסימון לאיתורם וניתורם ליום פקודה, זו כבר משימה מורכבת בהרבה.
לפני חצי שנה יזם כנס ענק בגני התערוכה בעלות מוערכת של מעל 700 אלף שקלים, אליו הוזמנו 4000 איש בהם ראשי סניפים, חברי מרכז, שרים וחברי כנסת של הליכוד, אך הדבר עורר סערה רבה על הונו ורכושו שהושקעו במפגן כוח פרטי בעוד שמח"כים אחרים נבצר לעשות זאת, וחידד את שני המחנות שהולכים ומתבצרים בתוך הליכוד. הצד של ברקת מול מחנה יריבו הוותיק ישראל כץ. למגינת ליבו הכסף שעשה בזכות עומד לו לרועץ מול יתר בכירי הליכוד, שמבקשים לחסום שימוש בו על ידי חוק שיגביל מימון של חברי כנסת, בטענה כי הוא מקבל אהדה בזכות ההשקעה הכספית, ולא המהותית.
ברקת כמעט שלא מגיב לאירועים פוליטיים, אלא רק במקרים אידיאולוגיים גרידא. בשונה מחלק מחבריו למפלגה, הוא גם נמנע מלדבר בלהט כמוהם ומעדיף דרך ממלכתית ומעונבת. בדומה לכ"ץ, גם ברקת יצטרך להתמודד בקמפיין עם השאלה על המעבר לקדימה ועמדותיו המדיניות כיום, עליהן הוא מתעקש להצהיר ולהכריז כי הוא בימין – מלא מלא.
יריב לוין
לא שמעתם את זה ממנו, גם לא ממקורביו, אך האיש הקרוב ביותר כיום בליכוד לנתניהו ייתכן מאד ויהיה היורש המוצהר, לפחות מבחינתו של היו"ר. אם נתניהו לא ידע עד כה להשכיל להעמיד לו מישהו כזה – הגיע לוין והעמיד עצמו ככזה ללא ידיעתו. לוין איש פיקח וממולח, חתום על לא מעט מהלכים אסטרטגיים של הליכוד בבחירות ובכנסת ואחד הבודדים שגם בימים אלו – של מגעים לעסקת טיעון, משוחח עם נתניהו.

בנוסף, לוין נמצא בקשרים טובים עם רובם המוחלט של חברי הסיעה ומשתדל להיענות לפניותיהם. משנתו המדינית-משפטית תואמת את זו של נתניהו והיא עקבית וללא שינויים. הוא זוכה ליחס של כבוד והערכה גם מיריביו הפוליטיים, ונחשב כאיש שאפשר לעשות איתו עסקים. עם זאת, כריזמטיות ומנהיגות אלו לא התכונות הבולטות שבו, מה שמעלה את השאלה, האם יהיה ניתן לבחור בו בכל זאת?
בניגוד למועמדים האחרים, ללוין אין רושם של ביטחוניסט, הוא לא היה חבר בקבינט המדיני ביטחוני אולם כן כיהן כיו"ר ועדת חוץ וביטחון. הוא מרבה לעסוק בענייני מערכת אכיפת החוק ופחות בענייני מערכת הגרעין האיראני. תפקידו כיו"ר הכנסת העלה אותו במעמד הבכירות, אולם זה כאמור לא מספיק. כוחו נמדד אצל המצביעים "החופשיים", שטרם ניתן לאמוד, זאת מאחר וטרם הכריז על התמודדותו, אם בכלל.
ישראל כץ
מלבד תפקידיו כחבר כנסת ושר וותיק ובכיר, כ"ץ מכהן במקביל גם כיו"ר מזכירות הליכוד, תפקיד אליו נבחר פעמיים, בפעם הראשונה ב-2004 ובפעם השנייה ב-2013. לאורך שנותיו בליכוד צבר לעצמו כוח רב ושליטה אצל חברי המרכז, מה שהוביל לבחירתו בפריימריז במקום הרביעי. זו גם הסיבה שכעת הוא מצדד בבחירות במרכז ליו"ר זמני, ומאמין שמשם תיסלל לו הדרך בפריימריז גם ליו"ר קבוע.

גם בשנתיים של מערכות הבחירות בהן נדרש להעביר החלטות לגבי שריונים שיעמדו לרשות נתניהו, או מיזוג עם מפלגות אחרות שבאו על חשבון חברי הכנסת מהרשימה, הוא הצליח לעשות זאת ללא התנגדויות רציניות. יש טענה שאומרת כי בשל מעמדו הרם במרכז, הרבה מהח"כים לא רוצים להסתכסך איתו.
לאחרונה השכיל לייצר קו אחיד עם הצמד דודי אמסלם ודוד ביטן בכדי להכפיל את כוחו במרכז. כך למשל מינה כ"ץ מטעמו את נמרוד סבח, יועצו של אמסלם, לוועדה שתכריע במעמד הליכודניקים החדשים יחד עם ביטן. לאחרונה אמר ביטן כי ישראל כץ הוא חבר שלו 25 שנה, וכשביטן נדבק בקורונה ביקר אותו כ"ץ בבית החולים, והבטיח לו "לשמור את המקום במטה הבחירות".
לכ"ץ עומדת אבן נגף. הוא אמנם נשאר נאמן בליכוד ולא פרש ל"קדימה" חרף תפקידיו בעבר כעוזרו של אריאל שרון, אך הצביע בהתחלה בעד תכנית ההתנתקות, ולאחר מכן בהצבעה הסופית נעדר מהמליאה, ולא התנגד או התפטר.
הוא בקשר היסטורי עם נתניהו, עבר איתו מהמורות ומשברים בדרך, ונשאר נאמן לו. כ"ץ יצא להגנתו בעת החשדות נגדו, חיזק אותו והיה אחד מאלו שעמדו מאחוריו כשהגיע לראשונה לצלאח א דין. מעת לעת פורסמו ארוחות ערב שערך עם רעייתו והזוג נתניהו.
יולי אדלשטיין
במליאת הכנסת יושבים זה לצד זה נתניהו ואדלשטיין, זה לא מנע לפני שלושה חודשים מיו"ר הכנסת לשעבר להכריז על כוונתו להתמודד מול בנימין נתניהו על הנהגת הליכוד. זו הייתה רעידת אדמה פנימית שביקשה לאתגר את האתוס הליכודי המקובל לפיו בליכוד אין מחליפים את המנהיג. אדלשטיין נבחר במקום ראשון בפריימריז של המפלגה, וזוכה להערכה רבה שעלתה בעקבות תפיסתו הממלכתית והמכבדת. בינו לבין לוין וכ"ץ יש הבדלי סגנון. הוא למשל נמנע מלהגיע לבית המשפט ואף גינה זאת, עם זאת, יש טענה כי התנהלותו סביב בג"ץ וסירובו להישמע לפסק הדין ערערו את ייצוגו.

בבסיס הצעד של אדלשטיין ניכרת הפנמה של הטענה כי נתניהו יביא למפלגה הכי הרבה מנדטים, אולם כבר לא מסוגל להחזיר לה את השלטון. בשונה מחבריו שהצהירו כי יתמודדו רק ביום שאחרי נתניהו, אדלשטיין הודיע בלי מורא כי יתמודד מולו ברגע שיתקיימו פריימריז. המחשבה היא כי ישנם לא מעט מצביעים שמאסו בנתניהו, אך עדיין רואים בליכוד את ביתם ואליהם הוא מבקש להגיע.