שפל חסר תקדים באמון הציבור בבית המשפט העליון. מדד הדמוקרטיה הישראלית שהגישו היום (ה') אנשי המכון הישראלי לדמוקרטיה לנשיא המדינה, מראה כי רק 41% ממשתתפי הסקר היהודים, הביעו הרבה או די הרבה אמון בבית המשפט העליון, הנתון הנמוך בותר שמדדו אנשי המכון מאז שנת 2003. עם זאת, יש לציין כי למרות הירידה המתמשכת באמון בו, בית המשפט העליון שמר על מקומו בין שלושת המוסדות השלטוניים הנהנים מרמת האמון הגבוהה ביותר, אחרי הצבא ונשיא המדינה.
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופ' תמר הרמן, ראש מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, הם אלו שהגישו לנשיא המדינה יצחק הרצוג את המדד הנערך זו השנה ה-19 ברציפות.
הירידה באמון בבית המשפט העליון, נראית קשורה לבעיות עמוקות יותר בתפיסה של הציבור הישראלי את מערכת בתי המשפט באופן כללי. במדד שערכו השנה אנשי המכון, נכלל פרק ייעודי העוסק בהערכת הציבור את מערכת המשפט, וכן את בית המשפט העליון, נייטרליות התביעה והשפיטה והליך בחירת השופטים.
התוצאות שעלו בפרק זה מצביעות על משבר אמון עמוק. כך למשל בחירת השופטים בישראל נתפסת בחלקים רחבים בציבור כתהליך שהשיקולים הפוליטיים משחקים בו תפקיד מרכזי, כאשר 61% מהציבור חושב שבחירת השופטים בישראל נעשית רק או בעיקר משיקולים פוליטיים. תפיסה זו בולטת בעיקר בקרב החרדים מהם רוב גדול רואים בבחירה תהליך פוליטי (87%) והדתיים (77%), אך גם בקרב החילונים קרוב למחצית (46.5%) סבורים כך.
שאלה נוספת בסקר העלתה כי 57% מהציבור סבור כי השופטים אינם מתייחסים באופן שיוויוני לכל מי שמופיע בפניהם, כאשר אפילו מקרב מצביעי השמאל רק 44% סברו כי השופטים מתייחסים באופן שיוויוני, לעומת 42% שחשבו כך במחנה המרכז ו-27% בלבד ממחנה הימין שאמרו שהשופטים מעניקים יחס שיוויוני לכולם.
שאלה נוספת העלתה כי כמחצית מהציבור (52%) סבורים כי לשיוך הפוליטי של נבחרי ציבור יש השפעה על האופן שבו מתייחסת אליהם מערכת המשפט, ו-64% מהציבור חשבו שהחלטותיהם של שופטי בית המשפט העליון מושפעות במידה רבה או בינונית מעמדותיהם הפוליטיות. בשאלה אחרת שאלו החוקרים האם יש שחיתות במערכת המשפט, וגילו כי כ-51% מהמרואיינים השיבו כי יש די הרבה או הרבה מאוד שחיתות במערכת המשפט הישראלית, לעומת 40% שענו שכמעט או בכלל אין בה שחיתות. למעשה, רק 6% מהמרואיינים ציינו כי במערכת המשפט הישראלית אין בכלל שחיתות.
מעבר למערכת המשפט, שאלו עורכי המחקר האם הפרקליטות פועלת לפי שיקולים פוליטיים או מקצועיים, שם עלה כי 52% מהיהודים סבורים כי הפרקליטות פועלת רק או בעיקר משיקולים פוליטיים, ובציבור הערבי כשני שלישים סבורים כך. בנוסף, פילוח לפי גיל מעלה כי מקרב הצעירים בני 18 עד 34 רק כחמישית סבורים שהפרקליטות פועלת רק או בעיקר משקולים מקצועיים, בעוד בקרב המבוגרים בני 55 ומעלה 45% סבורים כך.
