הרשויות המקומיות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן קיבלו אתמול את המענקים הייחודיים המוגדלים ממשרד הפנים. הסכומים מאפשרים לרשויות להתמודד עם האתגרים באזור, ובמיוחד עם אתגרי הביטחון.
"זה מה שמחזיק את הרשויות מעל המים, והשנה זה מחזיק אותנו גבוה יותר מעל המים", אומר בכיר בהתיישבות, שמציין כי בניגוד לטענות שנשמעו מימין נגד שרת הפנים איילת שקד, הסכומים גדלו דרמטית.
שקד בוועדת הכספים של הכנסת, בשבוע שעבר. | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
המענקים השנה הסתכמו ביותר מ־140 מיליון שקלים, והם חולקו כמעט לכל הרשויות ביו"ש. בסך הכול הגדיל משרד הפנים את תקציב הרשויות ב־76 אחוזים לעומת השנה הקודמת. במקומות כמו קרני־שומרון ומעלה־אפרים צמחו המענקים בכ־250 אחוזים לעומת המענק שקיבלו אשתקד. המועצה האזורית מטה בנימין קיבלה יותר מ־33 מיליון שקלים, המועצה האזורית שומרון קיבלה יותר מ־21 מיליון שקלים, המועצה האזורית גוש עציון קיבלה יותר מ־13 מיליון שקלים, ובהר חברון קיבלה המועצה האזורית יותר מ־10 מיליון שקלים.
הכי מעניין
מאז 2014 נרשמה ירידה מתמשכת בתקציבים הייעודיים לרשויות המקומיות ביו"ש ובבקעת הירדן, בין השאר כחלק מסיכום תקציבי שנקבע ב־2015, בעת כהונתו של יאיר לפיד בתפקיד שר האוצר: הוא ביטל אז את התקציב שיועד להתיישבות הצעירה, וכתוצאה מכך נשחק סכום המענקים בהדרגה מאז 2015, מ־40 מיליון בתחילה עד ל־14 מיליון. ב־2022 הוא היה אמור לעמוד על אפס.
בחודשים האחרונים פעל במועצת יש"ע צוות ייעודי בנושא התקציב, שכלל את ראש מועצת קדומים חננאל דורני ואת נציגי גזברי הרשויות. הצוות גיבש נתונים ותמונת מצב מעודכנת על מצב הרשויות, לרבות האתגרים הייחודיים שהן מתמודדות איתם בהיבט הביטחוני ובהיבט הכלכלי, כמו היעדר נכסים מניבים בשטחי השיפוט.
"בשורה התחתונה", אומרים גורמים בהתיישבות, "הרשויות קיבלו יותר כסף מאשר בראשית המהלך לפני כחמישה חודשים. המהלך הזה כלל הרבה אתגרים, משפטיים ואחרים, והוא הצליח. חד־משמעית".
יו"ר מועצת יש"ע דוד אלחייני בירך על הגדלת התקציב, "שיוביל ישירות לשיפור חייהם של תושבי יו"ש. התקציב יאפשר לרשויות להשקיע בחיזוק צורכי אבטחה וביטחון ובפיתוח תשתיות לרווחת התושבים. אני מודה לשרת הפנים שקד, למנכ"ל המשרד יאיר הירש ולצוותי המקצוע על שפעלו איתנו מהרגע הראשון".