כפי שדיווחנו מוקדם יותר, באין הסכמה על צעדים אחרים בכדי להיאבק בזן האומיקרון, החליטו שרי ממשלת ישראל על פתרון שכן הוסכם על כולם: חיסון אזרחים מעל גיל 60 ואזרחים בסיכון.
ראש הממשלה, נפתלי בנט בירך על מאמצי ישראל להתמודד עם הנגיף עד כה – בדגש על יתרון יחסי מול שאר מדינות העולם: "מדינת ישראל ממשיכה לעמוד בחזית ההתמודדות העולמית עם המגפה. אזרחי ישראל היו הראשונים בעולם לקבל את החיסון השלישי, ואנו ממשיכים להוביל גם עם החיסון הרביעי".
ועדיין, יש כמה שאלות שעולות. כיצד מהלך זה נתפס בעיניי העולם? האם ישראל היא דוגמה להתנהלות שהעולם צריך לעקוב אחריה? וגם, אולי היוזמה של ישראל להמשיך בגישת חיסון נוסף תיתן סיבה לביקורות כלפיה?
כדי לנסות ולענות על שאלות אלו, סקרנו מספר כלי תקשורת בארצות הברית ואירופה ונראה כי בינתיים הנטייה היא להתייחס לדבריו של רה"מ בנט בצורה די רשמית, כשהדיווחים נעים סביב ההגבלות שננקטות בארץ. מי שכן בחר להתייחס לכך שישראל החליטה לתת חיסון רביעי הדגיש את העובדה שזו יוזמה פנימית שלה, לעומת שאר העולם. בנקודת הזמן הזו, התקשורת הבינלאומית עוד לא בוחרת לבקר את ישראל או להטיל ספק בהחלטה שלה, ועדיין, בכמה מגופי התקשורת כן בחרו להביע דעה.
ביומון הקנדי La Presse, נכתב שלצד הרעיון לתת מנה רביעית למי שזקוקים לה, ישראל הרחיבה לאחרונה את רשימת המדינות האדומות, דבר שמהווה הימור מבחינתה ומייחד אותה משאר מדינות העולם. בנוסף לעיתון הקנדי, גם ה-Wall Street Journal האמריקני רואה בהחלטה בנוגע להגבלות נסיעה הימור. הם מדווחים בצדק כי בצורה זו ישראל מחפשת דרך לקנות את הזמן להילחם באומיקרון תוך כדי הימנעות מסגר כללי. כזכור, ישראל הייתה הראשונה לצד יפן ומרוקו לסגור את גבולותיה לתיירים לפני כחודש.
לעומת הגישה בה נקטו כלי תקשורת אלו, היו מספר כלי תקשורת אחרים בעולם שבחרו להסתכל בצורה שונה ואף חיובית על החלטותיה של ישראל. ב-Il Post האיטלקי נכתב כי: "בתחילת יולי, ישראל הייתה המדינה הראשונה בעולם שהציעה מנה שלישית של חיסון הקורונה של פייזר-ביונטק לאנשים בסיכון". ה-Washington Post האמריקני פתח את שער המוסף שלו עם הכותרת: "תל אביב – זה מה שנקרא ראשון עולמי". בערוץ החדשות CNN נכתב: "כשזה מגיע לקוביד-19, נראה שישראל מובילה ושאר העולם עוקבת אחריה. המדינה הציעה למדינות אחרות הצצה לעתיד המגיפה במשך כמעט שנה. ישראל הייתה בחוד החנית בפיתוח חיסונים למבוגרים ובני נוער, הייתה חלוצה של דרכון חיסונים ובחודשים האחרונים עמדה בראש השימוש בזריקות בוסטר".
עוד מוקדם לדעת כרגע האם החלטתה של ישראל תביא לה הצלחה במאבק בזן החדש, על רקע אי אישורה על ידי גוף בריאותי רשמי. ברדיו קנדה דיברו עם מומחה שניסה להסביר לפני כמה חודשים למה בריטניה וישראל היו המדינות עם הכי הרבה הדבקות למרות קידום קמפיין החיסונים. ב-Financial Times נכתב: "ישראל נתפסה כמקרה מחקר בנוגע לחיסונים נגד נגיף הקורונה לאחר שהגיעה לרמות חיסון גבוהות בשתי מנות עם זריקת BioNTech / Pfizer", אך מזהירים כי "מנות רביעיות אינן מומלצות באופן שגרתי בשום מקום. רגולטורים ברחבי העולם, כמו סוכנות התרופות האירופית, אמרו שהם שוקלים מנה רביעית רק עבור תת-קבוצות קטנות של אוכלוסיות בסיכון, אם כבר".
חשוב לומר כי מדובר על מנה רביעית שאושרה רק בעבור אזרחים בסיכון: בני 60 ומעלה, מטפלים שעובדים במגזר הרפואי וכן עבור מדוכאי חיסון, כדוגמת מי שעבר השתלת איברים בהינתן שעברו יותר מ-4 חודשים מהזריקה השלישית.
