לאחר חודשים של מחלוקות ופולמוסים גובשה השבוע תוכנית גיור חדשה, והיא כבר סופגת אש מכל עבר, מהצד החילוני ומהצד החרדי. לפיכך קשה להעריך כעת מה הם סיכוייה לעבור את הליכי החקיקה, ולצמצם את בעיית הגיור של מאות אלפי עולים יוצאי ברית המועצות לשעבר שאינם יהודים לפי ההלכה.
בהסכמים הקואליציוניים שכוננו את הממשלה נקבע שהסיעות אמורות לפעול מיד לאחר הקמת הממשלה ובתוך שישים יום לגיבוש מתווה חדש למערך גיור ממלכתי. לפני כשלושה חודשים, סמוך לפקיעת המועד, החל השר לשירותי דת מתן כהנא לעסוק בכך. הוא הסתייע בדיין ותיק מבית הדין לגיור כדי לנסח מתווה שיוסכם לפחות על קשת מסוימת בקרב רבני הציונות הדתית, מהרב חיים דרוקמן ועד הרב דוד סתיו.
הדיין, שפעל בעצה אחת עם כהנא ומעדיף בינתיים לא להיחשף, נועד בשבועות האחרונים עם רבנים בכירים ובהם הרב יעקב אריאל, הרב חיים דרוקמן, הרב אליעזר מלמד, הרב איתן אייזמן, הרב רא"ם הכהן, הרב יעקב מדן ועוד; הוא לא בהכרח קיבל את תמיכתם בפגישות הללו, שנערכו בפורומים מצומצמים, אבל מתוכן התגבש מתווה שלפיו רבני ערים יוכלו לאשר גיורים, בפיקוחו של מערך הגיור הממלכתי הפועל תחת סמכותה של הרבנות הראשית.
השר כהנא נועד בעצמו כמה פעמים עם הרב הראשי דוד לאו, בניסיון לרתום אותו למהלך. הערותיו של הרב שולבו במתווה, אך הניסיון לקבל את תמיכתו נכשל, שלשום הצהיר הרב לאו שהמתווה המוצע הוא "אסון רוחני ופגיעה קשה ביהדותה של מדינת ישראל", שהוא "מרוקן מתוכן את סמכויות הרבנות הראשית לישראל וסמכותה בנושא הגיור", וכי הוא יגרום לרבנים בארץ ובעולם לא להכיר בגיורים שייערכו לפיו.
בשיחות עם הרב דרוקמן ועם הרב אריאל ניסה הרב לאו לשכנע אותם להתנגד למהלך. הללו טרם הגיבו פומבית למתווה, לחיוב או לשלילה, אבל לפי מקורות הם השיבו שגודל השעה מחייב לעשות מעשה. זוהי למעשה טענתם של אנשי כהנא. לדבריהם, החלופה היא מתווה הגיור של ישראל ביתנו, המעניק את רשות הגיור גם לראשי ישיבות ולא רק לרבני ערים.
על פי המתווה המוצע, למחוזות הכלולים במערך הגיור הממלכתי יצורף "מחוז" מלאכותי לרבני ערים. כל רב עיר יוכל לפתוח בית דין לגיור, אבל יהיה עליו לעבוד בהתאם לתקן שתקבע ועדת רבנים עליונה, שתנסח את סדרי הדין להרכבים המקומיים. ועדת הרבנים העליונה תורכב מחמישה נציגים: שניים מטעם הרב הראשי שאמון על בתי הדין, שניים מטעם ראש הממשלה, ונציג אחד "מוסכם", שצפוי להיות הרב דרוקמן. לרב הראשי ולמועצת הרבנות הראשית תינתן הסמכות לבטל מינוי של דיין גיור באופן מבוקר.
מסתמן שהמחלוקת העיקרית ניטשת בשתי סוגיות: הראשונה היא גיור קטינים שגדלים במשפחות לא יהודיות, והשנייה קשורה במגבלות הכוח של ועדת הרבנים וביכולתה לפסול גיורים.
הביקורת על התוכנית מגיעה לא רק מצד רבנים אלא גם מכיוון המפלגות החילוניות בקואליציה. ביום שלישי, ערב פרסום המתווה, התנהלה שיחה קשה בין השר כהנא לנציגי יש עתיד וישראל ביתנו. השרים אלעזר שטרן ועודד פורר וח"כ יוליה מלינובסקי התנגדו לאישור המתווה בהחלטת ממשלה בלבד, משום שהתוכנית אינה מקובלת עליהם. מלינובסקי, יו"ר הוועדה לשירותי דת בכנסת, קבעה שלא תקדם את המתווה משום שהוא מותיר לרבנות הראשית כוח רב בתהליך. לכן המתווה יקודם בחוק שיובא לאישור שרי הממשלה בשבועות הקרובים; במקביל יוגשו לוועדת השרים שתי הצעות חוק נוספות בנושא, אחת של מלינובסקי ואחת של ח"כ משה טור־פז, אף הוא מיש עתיד. השרים ידונו בשתי ההצעות ביום ראשון.
ככל הידוע, בסיעת ימינה מתכוונים להתנגד להצעות של יש עתיד וישראל ביתנו בעזרת יו"ר ועדת הכנסת ניר אורבך, שיעכב את החוקים בוועדות ויקשה על קידומם. אורבך אמר אתמול: "לא אתן את ידי בכנסת להתקדמות יוזמות פרטיות בנושא הגיור שאינן עולות בקנה אחד עם עולם הערכים ההלכתי שממנו באתי".
השר כהנא העריך בימים האחרונים כי "בתוך הקואליציה נוכל להגיע להסכמות רחבות, שיהיו מקובלות גם על רוב רבני הציונות הדתית".
