מילה לפתיחה: ״כל הכבוד, נינג'ה!״, ״מהמם, מתוק, אתה גיבור!״ – אלו כמה מהמחמאות שהצוות הרפואי במתחם החיסון בסינמה סיטי בירושלים החל לשמוע השבוע מאחורי הפרגוד. לצד כרזות הפרסומת של סרטי הקולנוע, דוכני המזון המהיר והמסעדות, נכתב השבוע פרק חדש בדברי הימים של המלחמה בקורונה. אבא ובת, זוג הורים וארבעת ילדיהם, אמא עם שתי בנות ועוד הרכבים משפחתיים מגוונים זורמים אל עמדות החיסון שנפתחו השבוע לבני 5־11. ניכר חשש טבעי בעיניים של לא מעט מההורים; גם הילדים בתבונתם קולטים היטב שהמבוגרים פועלים בערפל של אי ודאות. אבל במתחם החיסונים מורגש היטב הרצון להוציא את העגלה מבוץ: זו הדרך היחידה לנסות להחזיר לילדים האלו את החיים הנורמליים שגלי התחלואה מאיימים להמשיך לקחת מהם.
משפחת מולד, ירושלים
מרב (37), איילה (11.5), יהונתן (9)
המצפן: מרב: אני עובדת סוציאלית בקרן שוסטרמן, ואני במרכז הפוליטי. אני מרוצה בסך הכול מהממשלה, ומרגישה שהיא באה לשרת את האזרחים.
לתת כתף (קטנה):
איילה: לי כאב קצת בזמן הזריקה אבל לא נורא. רציתי להתחסן כי הקורונה ממש מפחידה, החברות שלי חלו וזה היה קשה.
יהונתן: בהתחלה גם לי קצת כאב, אבל זה לא נורא. רציתי להתחסן, זה חשוב עכשיו בשביל כל הארץ.
מרב: אני מפחדת מהמחלה יותר משאני מפחדת מהחיסון. אני מאמינה לרפואה שפיתחה את החיסונים האלו וממליצה עליהם. גם צריך להודות שלא יודעים הרבה על המחלה הזאת. לא היו לי התלבטויות: אני לגמרי בעד לחסן.
אני חושבת שהטיפול הממשלתי עכשיו נמדד תוך כדי תנועה, אבל התחושה היא שאין היסטריה וגם חיסון הילדים הוא לא תוקפני אלא נותן את הבחירה להורים.
משפחת חמאווי, רמת־רחל
שבי (45), מור (44), אגם (12), בר (9), שגב (6.5)
על המפה: שבי: אנחנו מזרחים, זה בסדר לעיתונות? יש לנו עוד ילדה, אבל היא לא פה.
המצפן:
שבי: תראה, אני מח"ל מהבית. ביבי מבחינתי מייצג את הליכוד. אבל חשוב לי להגיד שבלי קשר לאמונה הפוליטית שלי, אני רוצה לחשוב שכולם רוצים בטובת המדינה, וכל ממשלה רוצה להיטיב עם האזרחים שלה. אני אוהב את כל עם ישראל. אבל יש לי בעיה: יורדים על דברים שאומר אמסלם, אבל שוכחים את האווירה הקשה שהייתה בבלפור – לא ממש היה שם דו־שיח מכבד. אני מאוכזב מבנט, שתמכנו בו פעם, אבל אני מכבד: ביקשו להתחסן ואנחנו כאן. חבל לי שצריך שייפול כאן טיל מעזה כדי שנבין שאנחנו עם אחד.
מור: עם כמה שאני קיבוצניקית מהבית, אני ימנית אפילו יותר קיצונית ממנו. יצאתי ככה איכשהו. אבל אני פחות מתעמקת עכשיו בעולמות האלו.
נותנים כתף (קטנה):
מור: הייתה לנו התלבטות של שעה, אבל הילדים לחצו אז זרמנו איתם למען היכולת לתמרן ולהסתובב בארץ ובעולם. תכל'ס קשה בלי החיסון. עברנו מלא בידודים, וזה מבאס. אי אפשר ללכת למסעדות, לקולנוע, טיסות לחו"ל הן בעיה. אני מתבאסת על הורים שלא מחסנים.
שבי: החיסון חשוב מאוד ולכן עשינו אותו. חיים בכל יום, מתים רק פעם אחת. אנחנו ההורים גם התחסנו מיד. זה קצת מתסכל, כי אנחנו הראשונים להתחסן ולהוריד את העקומה והתחלואה יורדת ובזכותנו פותחים את חדרי הכושר והכול נפתח, ואנשים שלא מתחסנים מרוויחים על הגב שלנו.
משפחת רוזנר, נווה־יעקב
נדב (37), דובי (10), מאיר (6)
על המפה: נדב: יש לסבתא מנוי על העיתון הזה. דובי, במסיבת חנוכה היא תביא לנו אותו.
המצפן: נדב: אני אוהב פוליטיקה וחדשות, ותמיד הצבעתי ג'. המיקום שלי הוא ימין לגמרי. הממשלה הזאת לא טובה, ומלאה באנשים לא רציניים, בלי קשר לדעתי הפוליטית. מישהו אמר שזה נראה כמו בני עקיבא, עם ימי גיבוש, ויאיר לפיד הוא כלומניק שלא עשה כלום בחיים שלו חוץ מלהיות פרזנטור. אבל כן, עיתוני הימין הפכו את זה לסוף העולם וזה עדיין לא שם. אגב, ברור שזאת ממשלה שפועלת נגד הציבור החרדי, צריך להיות עיוור כדי לא לראות את זה. אבל אם זה ישתלם פוליטית, אני לא פוסל שיתוף פעולה עתידי עם בנט ועם סער. גם עם נתניהו היו "תאקלים" בעבר.
נותנים כתף (קטנה): נדב: לא הייתה לנו שום התלבטות, היה ברור שאנחנו באים להתחסן. יש לנו חמישה ילדים, אחד עבר קורונה ושניים קטנים מדי לחיסון. גם אנחנו ההורים התחסנו מיד, לא הייתה לנו התלבטות. בסביבה שלנו הרבה החלימו כבר, אבל אצל מי שלא אני מעריך שלא תהיה מגמה רחבה של התחסנות. הממשלה לא מטפלת כל כך טוב במצב, היו צריכים לעשות יותר הגבלות. בתי החולים היו מפוצצים, ולא עשו יותר מדי בעניין. הממשלה הקודמת לקחה את זה יותר ברצינות.
דובי: רציתי להתחסן כי אני רוצה שיהיה לי תו ירוק. לא כאב לי בכלל־בכלל.
משפחת ליברמן, אפרת
יצחק (41), גלעד (10)
על המפה: יצחק: אני מתכנת, מנוי למקור ראשון. אשתי תכף באה לכאן עם עוד ילד.
המצפן: יצחק: אפשר להגיד שאני מתעניין בפוליטיקה. אני נע ונד בין ימינה לציונות הדתית. ממאוכזבי בנט, אפשר להגיד. לא רואה מצב שאצביע לו שוב בעתיד הנראה לעין. יש דברים טובים בממשלה ויש דברים שממש לא הייתי רוצה שיקרו.
נותנים כתף (קטנה): יצחק: הייתה התלבטות, לא גדולה. עדיף להתחסן ולא להסתכן בעוד בידודים. אין בחבר'ה שלנו אחדות דעים בנושא הזה. מבחינת הקורונה, יש מה לשפר בטיפול של הממשלה: הבוסטר התעכב, הייתה תחושה של הססנות וחוסר רצינות של חלק מאנשי הממשלה, והיו מאבקים מול משרד הבריאות – בקיצור, יותר מדי בלגן. זה לא צריך להיות ככה.
