"עשרות אלפי בתים בישראל לא נבנו בצורה בלתי חוקית, אלא בכורח המציאות", טען היום (שלישי) יו"ר ועדת הפנים ווליד טאהא בדיון על חוק החשמל. חברי הכנסת שדרשו לקבל נתונים על היקף התופעה נותרו ללא תשובה.
מיכל מריל, מנהלת אגף במנהל התכנון, הודתה כי "אין לנו נתונים לגבי מספר המבנים הקיימים, אלא על היקף יחידות הדיור שכלולות בתכנית". היא פירטה על מספר יחידות הדיור למגזר הבדואי והערבי, הכוללות בסך הכול 125,954 יחידות.
מריל אמרה כי מתוכננות אלפי יחידות שנותנות מענה להסדרה ולריבוי טבעי, בהן 28 אלף שנמצאות בהליך סטטוטורי לפני החלטת הפקדה ועוד 20 אלף יח"ד בהסדרה. בנוסף, 70 אלף יחידות כלולות בתכניות הכנה ו-9,195 מצויות בהליכי תכנון. לגבי יישובים בדרום, סיפרה כי ל-115 יישובים יש תכנית עדכנית שהיא בתוקף, 51 אושרו בעשר השנים האחרונות, 31 בשלבי אישור, ו-9 בשלבי הכנה, כל אלו באזור הדרום למגזר הערבי והבדואי.
הח"כים דרשו נתונים לגבי משמעות החוק, כמה מהבתים יחוברו, אך היו"ר וליד טאהא טען כי "לצורך העניין זה לא משנה, מי שלא עונה על סעיפי החוק לא יתחבר".
בדיון נכח גם מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים, שטען כי בפני חברי הכנסת לא הוצג הנתון כמה מבנים ניתן לחבר לחשמל לפי התכניות שהוגשו. "זה נתון שהוא קריטי. חובה על חברי הכנסת לדעת". אולם טאהא התנגד בשנית: "למה הנתון קריטי? יש קריטריון של החוק, וכל מבנה שתואם יתחבר, למה חשוב הנתון המספרי? למה, לך כנראה יש בעיה שהחוק יפתור יותר מדי בתים". בפועל, טאהא לא נתן לאנשי המקצוע לתת תשובות שלא מוצאות חן בעיניו.
דויטש הסביר: "צריך להבין את ההיקף של התופעה, האם מדובר פה ב-1000 או ב-60 אלף מבנים, הנתון של כמה מבנים לא חוקיים יש בישראל הוא נתון חשוב. הסיבה שחוק תכנון ובניה מונע התחברות לחשמל, כדי למנוע בניה בלתי חוקית. עכשיו יש פה אמירה של יוזמי החוק שלמרות שהמבנים נבנו בצורה בלתי חוקית צריך לאפשר להם חיבור חשמל בגלל שיש להם אופק תכנוני ויש עניין בחיבור חשמל בצורה בטיחותית. כמה מבנים עומדים בקריטריון הזה?"
ח"כ עמיחי שקלי הספיק להסביר לפני שהוצא החוצה כי "מלבינים תופעה רחבת היקף של חיבורים פיראטיים לרשת החשמל והופכים את היוצרות. הרי החוק קובע שצריך קודם אישור ואחר כך יהיה חיבור וכאן כל המהלך הוא הפוך, קודם חיבור פיראטי ואחר כך הלבנה שנובעת מתוך לחצים פוליטיים".
על אף הדיון הארוך, טרם נמצא נוסח החוק להצבעה כיוון שלא הגיעו להסכמות סופיות עם שרת הפנים איילת שקד ונדרשים עוד כמה תיקונים.
