לקראת המראתו היום (א') לוועידת האקלים בגלזגו, התראיין לראשונה ראש הממשלה נפתלי בנט לכלי תקשורת אירופי, הטיימס הבריטי. בנט התייחס אל האיום האיראני, והגדיר כי ישראל נמצאת "במלחמה קרה", עם איראן, לפי המודל שהציב נשיא ארה"ב לשעבר רונלד רייגן מול ברית המועצות בשנות ה-80. "רייגן לא היה צריך להפציץ את מוסקבה", אמר בנט. "יש מעצמה אזורית שנקראת איראן ויש מעצמה אזורית שנקראת ישראל. איראן היא משטר רקוב, מפר זכויות אדם והורג הומוסקסואלים ונשים, בזמן שהם אפילו לא יכולים לספק מים נקיים לאזרחים שלהם". הוא אמר כי הוא מאמין כי השילוב של איום צבאי, לחץ דיפלומטי וכלכלי, לא רק מצד ישראל, אלא מצד ארה"ב ומעצמות אחרות, "יבהיר לאיראן שיהיו השלכות חמורות מאוד אם ימשיכו להעשיר אורניום. אני מאמין שאיראן תאט את הקצב ותפסיק".
הדברים נאמרים על רקע הודעה שהוציאו אתמול נשיא ארה"ב ביידן, נשיא צרפת מקרון, קנצלרית גרמניה מרקל וראש ממשלת בריטניה ג'ונסון, בתום פגישה משותפת שלהם שהתקיימה במסגרת מפגש מנהיגי ה-g20 ברומא. עדיין ולמרות כל משיכת הזמן האיראנית, מנהיגי המעצמות במערב אמרו כי הם מאמינים שניתן לשוב לשיתוף פעולה במסגרת הסכם הגרעין, וקראו לנשיא ראיסי להפגין רצון טוב ולשוב למשא מתן.
היום, אמר גם מזכיר המדינה האמריקני, טוני בלינקן בריאיון ל-CNN, כי ארה"ב עדיין מאמינה כי דיפלומטיה היא הדרך הטובה ביותר. "יש עדיין חלון בו איראן יכולה לשוב למו"מ ולציית להסכם וזה יהיה הדבר הטוב ביותר". עם זאת, הוא הוסיף כי "זה תלוי ברצינות של איראן. מידת המוכנות של טהראן לשוב לשיחות אינה ברורה. אנחנו עדיין לא יודעים אם איראן מוכנה לשוב ולדון באופן משמעותי. אם הם לא, נבחן יחד את כל האופציות להתמודד עם הבעיה".
בנט התייחס לגינויים האמריקנים והאירופים בשבוע שעבר, בנוגע לאישורי הבנייה שניתנו ביו"ש ולהכרזה על שישה ארגונים פלסטיניים כארגוני טרור, ואמר כי "זה בסדר שיש כמה תחומים בהם ישנם חילוקי דעות. ידענו על זה מראש. זו לא הפתעה". אמר, לדבריו, מנהיגים ערבים באזור עמם הוא עומד בקשר, לא נותנים משקל רב למשא ומתן עם הפלסטינים. "אני לא חושב שיש מנהיג משמעותי באזור שכרגע חושב שיש לאן ללכת כרגע בתהליך הדיפלומטי. למדנו בדרך הקשה שהעברת שטחים ויצירת ישויות דמויות מדינה לא עובדות". הנושאים שכן מעניינים את מנהיגי האזור, הוא אומר, הם "קורונה, איראן וסחר אזורי".
בנוגע לאקלים, אמר בנט לעיתון הבריטי כי ישראל הצטרפה להצבת היעד של אפס פליטות גזי חממה עד שנת 2050 והפסקה הדרגתית של שימוש בפחם שתחל כבר בשלוש השנים הקרובות. הוא הציג את גישתו לפיה ישראל היא אמנם מדינה קטנת ממדים ולכן שינוי ההתנהגות שלה לא יחולל שינוי משמעותי, אלא שישראל יכולה לדבריו להוביל בפיתוח טכנולוגיות לפתרון משבר האקלים העולמי. "קיים פוטנציאל אדיר באזור ליצירת שותפויות בתחום האנרגיה", אמר ראה"מ, והוסיף, כי "כדי שהעולם יגיע לאפס פליטות עד 2050, שינוי ההתנהגות שלנו יעשה פחות מחצי מהעבודה. החצי השני יגיע מטכנולוגיה שטרם פותחה, ושם ישראל יכולה להוביל".
בנט הציג לטיימס את העובדה כי ישראל יצאה מהגל הרביעי של מגפת הקורונה ללא סגר, כהישג משמעותי. על פי הנכתב בטיימס, גורמים ישראלים ובריטים מדווחים כי בנט נוהג להתכתב בעניין בוואטסאפ עם ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, עמו הוא אמור להיפגש מחר בגלזגו.
