לקראת יציאת המשלחת הישראלית לוועידת האקלים של האו"ם בתחילת השבוע, הבוקר (ו') פנו קבוצת רבנים מובילים במכתב לראש הממשלה נפתלי בנט בו הם קוראים לו להתייחס למשבר האקלים כ"פיקוח נפש כלל עולמי". "גם אם רק חלק מההערכות הנוגעות להתחממות כדור הארץ נכונות, אזי חובה לפעול", כתבו הרבנים, בהם יעקב אריאל, שלמה אבינר, יואל בן נון, יוסף צבי רימון, דוד סתיו, יובל שרלו ורבנים נוספים.
מעל 20 רבנים חתומים על המכתב בו הציגו את השפעותיו הדרמטיות של משבר האקלים והסכנה לחיי אדם הכרוכה בו. הם פירטו את ההשלכות שעשויות להיות למשבר, בהן רעב, צבא, משמעויות אנושיות וביטחוניות של הגירה והשלכות עצומות על איכות החיים ועל עצם קיומם. "אין מדובר עוד בסוגיה עתידית, והיא נוכחת כבר כאן. סימניה ניכרים לעין כל".
הדברים נכתבו על רקע ההתחייבויות לצמצום פליטת מזהמים ולהגדלת השימוש באנרגיה ירוקה שעליהן מתכוונת ישראל להצהיר בוועידה שבה ישתתפו נציגים ממעל 100 ממדינות העולם. על כך כתבו הרבנים כי "אומנם, מדינתנו קטנה והשפעתנו מזערית, אך השותפות שלנו עשויה להיות משמעותית מאוד לסוגיה הקריטית הזו שגורל העולם תלוי בה".
לדברי עינט קרמר, מנהלת טבע עברי, שריכזה את הוצאת המכתב, "קריאה גלויה זו נובעת מהבנה שלאור הנתונים בדבר אופיו והיקפו של משבר האקלים על החברה הישראלית כולה להתגייס להתנהלות מקיימת יותר". קרמר מנסה לעורר את השיח בנושא ולהביא למודעות לעניין בקרב הציבור הדתי. "אנשים כבולים בהרגלים, במיוחד אם הם נוחים להם", אומר הרב שלמה אבינר. הוא מסביר כי למד וקרא על משבר האקלים והאיומים הנשקפים לאנושות ממנו: "אף שאני לא איש מדע האקלים, לפי מה שקראתי, המין האנושי לא צפוי למות חלילה אבל צפויים להתרחש נזקים גדולים וכבר מתרחשים. עלינו להיות אור לעצמנו ולפעול ולתקן".
מלבד ראש הממשלה והשרות להגנת הסביבה והאנרגיה, בוועידה שתתקיים בסקוטלנד צפוי להשתתף גם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. הוא פרסם השבוע דו"ח חמור בנושא היערכות המדינה להתמודדות עם משבר האקלים, בו עלה כי מתוך מאות פעולות שהממשלה החליטה לבצע בשני העשורים האחרונים להגנה מפני נזקי תופעות אקלימיות שונות, רק כ-15 אחוז אכן בוצעו. "לפני כשנה וחצי כשהבנו שמדובר בסיכון לא פשוט התחלנו לחקור ולקרוא בנושא ממקורות מידע מדעיים מרחבי העולם וראינו שהולכת ומתפתחת תפיסה של מדענים ומדינות שמתחילות להיערך לנושא הזה", מסביר עו"ד ליאור פורקוש, בכיר במשרד מבקר המדינה. לדבריו, "ביקשנו להגדיר מהו הסיכון, ואם הוא קיים ולבחון מה ישראל עושה כדי להגן מפניו ביחס לעולם וראינו שההתקדמות לגבי רוב הדברים היא מאוד נמוכה".
