ברשות הטבע והגנים (רט"ג) מעריכים כי גם הפעם, לאחר אירוע ההרעלה הנרחב בתחילת השבוע שבו מצאו את מותם 12 נשרים – האשמים לא יובאו לדין. הנשרים מתו לאחר שאכלו מבשר נבלה שהוחדר בה רעל באזור הפזורה הבדואית בדרום.
מאמצי המשטרה ומג"ב לתפוס את המרעילים צפויים להעלות חרס. זאת בעיקר נוכח החקיקה המקלה שמקשה מאוד על ההרתעה ועל המאבק בחקלאים שמניחים נבלות צאן מורעלות כדי לחסל חיות בר וכלבים משוטטים שטורפים את עדריהם.
את המחיר הגבוה ביותר משלמים העופות הדורסים, ובראשם הנשרים שניזונים מהפגרים. ברט"ג חוששים כי באירוע השבוע היה מעורב גם מניע של נקמה או רצון "להזיק" למדינה, חשש שמתבסס על המיקום שבו הונח פגר העז המורעל – שטח סלעי ולא שטח מרעה, שבו לא מסתובבים תנים וזאבים.
באירוע ההרעלה ההמוני הקודם, בחודש מאי 2019, נמצאו שמונה נשרים מתים, המהווים כמחצית מאוכלוסיית הנשרים בגולן, לאחר שהורעלו בשטח האש "נפח". באותו אירוע נעצר חשוד, תושב הכפר טובא זנגריה, שעדריו רועים באזור. מעצרו זכה לסיקור תקשורתי נרחב, אך בסופו של דבר החקירה הסתיימה בקול ענות חלושות, לאחר שהראיות הנדרשות להרשעתו על פי החוק לא היו מספקות.
"חובת ההוכחה אומרת שאתה צריך לתפוס את המרעיל על חם, ואם לא תפסת אותו כאילו לא קרה שום דבר", מסביר ד"ר יהושע שקדי, המדען הראשי ברשות הטבע והגנים. "אנחנו יודעים מי הרעיל בגולן והוא יצא בלא כלום, ואני מאמין שגם אם יתפסו את מי שהרג את הנשרים השבוע הוא לא יועמד לדין כי לא יהיו די ראיות הנדרשות לכך".
יותר מ־5 אחוזים מאוכלוסיית הנשרים בישראל נמחקו השבוע באירוע החמור מסוגו ב־14 השנים האחרונות, והיא מונה כעת כ־218 נשרים. לדברי המדען הראשי, "חייבים לשנות את חובת הראיות. זכויות אדם זה ערך חשוב מאוד, ועדיין, בעוד שבמלחמה נגד האלימות בחברה הערבית מטפלים בכל הכוח, כשזה מגיע לטבע שום דבר הוא לא חירום".
מנגד, בכיר במשטרה אמר לנו כי הם רואים את האירוע בחומרה רבה, וכי כל הכוחות בדרום העוסקים במאבק בפשיעה הונחו להקדיש מאמצים נרחבים ואמצעים מיוחדים לפענוח חקירת ההרעלה.
לאוכלוסיית הנשרים, "מלכי העופות", חשיבות גדולה מאוד במערך האקולוגי מאחר שהם "מנקים" את האדמה מנבלות בעלי חיים שמהן הם ניזונים, ובכך מונעים התפתחות חיידקים מסוכנים לבני האדם. באזורים שבהם אין נשרים, זמן ההתכלות של נבלות בטבע ארוך הרבה יותר, עד פי ארבע. גם ברחבי העולם נמצאים מיני נשרים רבים בסכנת הכחדה, בעיקר בגלל הרעלות.
החוק בישראל אינו רואה בפיזור רעל שממיט מוות על בעלי חיים עבירה מסוג פשע אלא עוון. בשנת 2011 התריע מבקר המדינה כי יש לצמצם את היקף חומרי ההדברה הרעילים שמאושרים לשימוש החקלאים. בשנת 2018 הגישו במשרד להגנת הסביבה סדרה של תיקוני חקיקה לחוק להגנת חיית הבר, אך אלו לא קודמו.
ח"כ מוסי רז (מרצ) יניח ביום שני הקרוב על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית שהממשלה צפויה לתמוך בה, ולפיה ייאסר שימוש ברעל ובחומרי הדברה בנסיבות שיש בהן חשש לפגיעה בחיית בר, ותוטל אחריות על החקלאי שבשטחו או ברכושו נמצאו נבלה מורעלת או רעל שהוטמן בה. הענישה במקרים אלה תהיה מחמירה, ותכלול מאסר וקנס כבד. "כמו שאני אחראי על מקרר נטוש שנמצא בחצר שלי וילד ננעל בתוכו, כך גם תוטל אחריות על מי שהנבלה נמצאת בשטח הרעייה שלו", אומר לנו ח"כ רז.
ברט"ג מבקשים לקדם גם חקיקה ממשלתית שתמנע השלכה של פגרי בעלי חיים ופסולת חקלאית שחיות בר ניזונות מהם, וכתוצאה מכך הן מתרבות ומעצימות את הקונפליקט בין חיות בר לחיות מרעה.
"יש פה הזנחה ברורה של מדינת ישראל", מאשים ד"ר שקדי. "כל אחד במדינה יכול לגשת לחנות, לקנות רעל ולפזר אותו בלי שום פיקוח. חקלאים לא מחויבים לפנות פגרי צאן מהשטח, והחמורה ביותר היא תופעת הכלבים המשוטטים, שהופכים לטורפים ופוגעים בעדרים. במדינת ישראל מקומו של הכלב הוא בבית, זו חיית מחמד. בטבע יש בין 30 ל־50 אלף כלבים משוטטים, והמדינה מסרבת לטפל בזה כי היא נותנת עדיפות לשיקולי צער בעלי חיים, ועומדת וסופקת כפיים כשמתים לנו נשרים".
לא ניתן להעריך את משמעות הקטל של 12 הנשרים בדרום, מרביתם בוגרים שלא יקננו עוד ולא יוכלו להתרבות. "זה עלול ליצור תגובת שרשרת שתגרום לכך שנראה בדור שלנו מול עינינו את הנשרים נעלמים", מתריע שקדי.
אוכלוסיית הנשרים בארץ הצטמצמה בשני העשורים האחרונים בשיעור של יותר מ־50 אחוזים. בשנים האחרונות, הודות למאמצי "ייבוא" נשרים מספרד והקמת גרעיני רבייה מאובטחים, מספרם התייצב. "לוקח המון זמן להתאושש מדבר כזה, אם בכלל. האירוע הזה עלול להיות עוד שלב בהכחדת המין הישראלי של הנשר", מסכם שקדי.
