בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דחה אמש (רביעי) את עתירת בני משפחת אלקיעאן להתערב בהחלטת פרקליט המדינה, שבה נקבע כי אין לפתוח בחקירה פלילית נגד השוטרים המעורבים באירוע שזכה לכינוי "פרשת אום אל חיראן", בו נהרג מירי שוטר תושב אום אל חיראן, יעקוב אבו אלקיעאן.
השופט יצחק עמית בהסכמת השופטים אלכס שטיין ועופר גרוסקופף קבע כי אין להתערב בהחלטתו של פרקליט המדינה שלא לפתוח בחקירה ועמד על כך שהליך הבדיקה שערכה מח"ש היה מקיף ומעמיק.
"פרשת אום אלחיראן אינה שעתה היפה של המשטרה, בלשון המעטה", כתב השופט עמית. "יש להצר על האירוע שהביא בסופו של יום למותם של המנוח והשוטר המנוח. עם זאת, החלטת פרקליט המדינה והליך הבדיקה המקדמית שערכה מח"ש מעלים כי הם קיבלו את החלטתם לאחר בחינה מעמיקה ואיסוף נרחב של חומר הראיות, ובהתאם לפסיקה העניפה הנוגעת להתערבות בית המשפט בכגון דא, אין מקום להתערבותנו".
עוד קבעו השופטים כי החלטת פרקליט המדינה נתקבלה לאחר בחינה יסודית של חומר הראיות הנרחב שנאסף, שכלל: גביית הודעות מהשוטרים ומגורמי הרפואה שהיו בזירה, חומר מודיעיני, חוות דעת בליסטיות, חוות דעת של חוקר תאונות דרכים, חוות דעת של המרכז הלאומי לרפואה משפטית והמעבדה הביולוגית,, סרטונים והקלטות מרשת הקשר ועוד.
"עצם העובדה כי החלטת פרקליט המדינה נשענה על בירור יסודי ומעמיק, מהווה שיקול מצנן נוסף לעריכת ביקורת שיפוטית" הוסיף השופט עמית.
בינואר 2017 הגיעו כוחות משטרה גדולים אל היישוב הבדואי הבלתי חוקי אום אל חיראן, כדי להוציא לפועל צווי הריסה שהוצאו למבנים באזור. כוחות המשטרה נתקלו בהתנגדות ובהגיעם לביתו של יעקוב אלקיעאן שהיה מיועד להריסה, הבחינו ברכבו כשהוא מונע, פנסיו כבויים וחלונותיו מוגפים. השוטרים קראו לאלקיעאן לדומם את המנוע, אך הלה הדליק את פנסי הרכב והחל בנסיעה איטית במורד שביל הגישה לבית, חלף על פני השוטרים ולא שעה לקריאתם לעצור.
אחד השוטרים חש בסכנה לחייו ולחיי שוטרים נוספים שעמדו בצד השביל, ופתח לדבריו באש לעבר גלגלי הרכב. הרכב המשיך בנסיעה, ושוטר נוסף ירה לעבר גלגלי הרכב. בעקבות היריות החל הרכב להאיץ, ובשלב מסוים סטה בחדות ימינה ופגע בשוטרים שעמדו במקום. שוטר אחד, רס"ב ארז שאול לוי עמדי ז"ל, נהרג, ושני שוטרים נוספים נפצעו.
בשלב זה ירו שוטרים נוספים לעבר הרכב, הרכב האט ולבסוף נבלם לאחר שרכב משטרתי נגח בו. בהמשך הוצא אלקיעאן מן הרכב ושכב על האדמה ללא ניע. בדיעבד, על פי חוות דעת המכון לרפואה משפטית, מתברר שאלקיעאן, שלא קיבל טיפול רפואי בזירה, נפצע בגבו ובברכו הימנית, ומת כתוצאה מאיבוד דם ככל הנראה בטווח זמן של עשרות דקות מעת היווצרות הפציעה.
זמן קצר לאחר האירועים, ועוד בטרם הסתיימה חקירת הגורמים בשטח, הואשם אלקיעאן בביצוע מעשה טרור על ידי מפכ"ל המשטרה לשעבר, רוני אלשייך. ואולם, גם כיום סיבת ההאצה של הרכב נותרה עלומה, ועננת אי הבהירות ביחס לנסיבות האירוע, לא פוזרה.
האירוע תוחקר על ידי שב"כ, המחלקה לחקירות שוטרים ומשטרת ישראל. בסופו של דבר, פרקליט המדינה דאז שי ניצן החליט כי אין מקום לפתוח בחקירה פלילית נגד השוטרים המעורבים. מסקנתו היתה כי התשתית הראייתית אינה מספקת לצורך פתיחה בחקירה וכי גרסתם של השוטרים שביצעו את הירי הראשוני, ולפיה חשו סכנה ברורה, היא גרסה סבירה. עוד קבע ניצן כי אף אם תיפתח חקירה פלילית, היא לא צפויה להגדיל את נפח התשתית הראייתית ולבסס סיכוי סביר להרשעה ביחס לאירוע.
בית המשפט מצא כי החומר מקיף את כל ממדי החקירה הרלוונטיים, וכי גם בהתחשב בפגמים שנפלו בגרסאות של חלק מהשוטרים, אין אפשרות להכריע באופן חד משמעי מהן הנסיבות המדויקות שהתקיימו באותן שניות של המולה ולחץ, כיצד בדיוק בוצע הירי, ואם הרכב אמנם היה בשליטתו של אלקיעאן בשלב שבו סטה ופגע בשוטרים אם לאו.
"פרשת אום אל חיראן תיזכר בדברי הימים כפרשה טראגית" סיכם השופט עמית. "בהיבט הציבורי, הפרשה הציפה מתחים ועוררה סוגיות שונות הקשורות לעדה הבדואית בנגב. בהיבט המשפטי, קיים חלל ראייתי בכל הנוגע לסיבות שהובילו להתנהלותו של המנוח ולהאצת הרכב, שהובילה בסופו של יום למות המנוח ולמות השוטר".
השופט גרוסקופף הסכים עם פסק דינו של השופט עמית אך הסתייג וכתב כי לו היינו קרוב לאירוע, הוא היה מקבל את העתירה. אך כיוון שנערכה בדיקה מקיפה (בדיקה חקירתית) עקב חלוף הזמן, אין כעת מקום להורות על פתיחה בחקירה.
