20 מיליון שקלים יעברו במהלך השבוע הקרוב ל־14 רשויות מקומיות ביהודה ושומרון, לטובת הקמת צוותי מעקב אחר בנייה פלסטינית בלתי חוקית.
מדובר במיזם שהחל עוד בתקופת הממשלה הקודמת, כאשר השר צחי הנגבי כיהן במשרד ההתיישבות. אולם מאז ועד עתה התקצוב למערך המתוכנן היה תקוע, וכעת ישוחרר ביוזמת הממשלה הנוכחית. כל 14 הרשויות שביקשו מימון יקבלו סכומים משתנים, מ־4 מיליון שקלים ומטה, לטובת תקנים לסיירי שטח, כלי רכב וציוד ייעודי דוגמת רחפנים ואמצעי צילום.
זהו צעד ראשוני שאמור לסייע כנגד ההשתלטות המהירה, המתוכננת והמתוקצבת של הרשות הפלסטינית על שטחי C, בעיקר בסמיכות ליישובים ישראליים, במטרה למנוע התפתחות עתידית שלהם ולהפוך אותם למעין מובלעות.
לסיירים של הרשויות המקומיות לא תהיה אומנם יכולת אכיפה, וממצאיהם יועברו לשם כך למנהל האזרחי, אולם במועצות סבורים כי מערך סיור ומעקב כזה יסייע מאוד. מבחינתם, האפשרות לנהל פיקוח מתמיד של כל רשות אחר המתרחש בסביבתה, באמצעות הכלים והמשאבים שתוקצבו לנושא, יאפשר לאתר בנייה בלתי חוקית במהירות גדולה יותר. גם אם הפקח מטעם הרשויות לא יוכל לתת דו"ח או לעצור את העבודות, הוא יזעיק את כוחות הביטחון. "מדובר בעוד הרבה 'עיניים בשטח', כדי לשמור על אדמות המדינה", אומר גורם בהתיישבות.
נציין כי ראש הממשלה נפתלי בנט הצהיר בעת שכיהן כשר הביטחון כי בכוונתו לקדם את המערכה על שטחי C. עוד קודם כן, לפני כשנתיים וחצי, התקבלה בקבינט המדיני־ביטחוני החלטה לצאת למערכה לאומית בנושא, אשר נחשפה כשנה לאחר מכן בדיון של ועדת החוץ והביטחון. על פי ההחלטה, מתאם פעולות הממשלה בשטחים היה אמור למנות פרויקטור שיבצע מיפוי של הבנייה הבלתי חוקית, ובהמשך יבהיר מה נדרש מגורמי התכנון והאכיפה. תוצאות המיפוי היו אמורות להיות מוצגות באופן סדיר לקבינט. אך מאז אותו דיון ראשוני לא התקיים דיון קבינט נוסף בעניין, והמאבק לא יצא לדרך.
מנכ"ל מועצת יש"ע יגאל דילמוני בירך אתמול על המהלך: "זו פעולה חשובה שהחלה במשרד ההתיישבות אצל השר צחי הנגבי, ויוצאת לפועל עכשיו בדחיפת לשכת ראש הממשלה נפתלי בנט. אנחנו מאבדים כל יום שטחים ביהודה שומרון ובקעת הירדן על ידי השתלטות לא חוקית של הערבים במימון הרש"פ ומדינות אירופה. הרשויות המוניציפליות נמצאות בשטח כל הזמן, ועם העיניים של הרכזים האלו הנוכחות שלנו בשטח תגבר, ותייצר בקרה ומעקב על גניבת הקרקע על ידי הפלסטינים".
בתוך כך, במהלך השבוע הקרוב אמורה להתקיים ישיבה של היועצים המשפטיים במשרד הביטחון, בנוגע למתווה המסוכם באביתר. הבדיקה המנהלית לגבי מעמד הקרקע שעליה הוקם אביתר הסתיימה לכאורה, אולם טרם התקיימה הכרזה על השטח שאותר בסקר כאדמות מדינה.
גרעין אביתר עלה לקרקע לאחר הפיגוע בצומת תפוח שבו נרצח יהודה גואטה ז"ל ונפצע קשה בניה פרץ, חברו לשיעור א' בישיבת ההסדר באיתמר. אל המקום עברו עשרות משפחות, שהתגוררו בו בקראוונים. על פי הסכם לפינוי מרצון שנחתם עם התושבים, המבנים שהוקמו באביתר נשארו שם, יחד נוכחות צבאית המאיישת את המקום. ההסכם שנחתם קבע כי "בהקדם האפשרי", לאחר ההכרזה הראשונית על השטח כאדמת מדינה ובכפוף להשלמת ההליכים התכנוניים הנדרשים, תתאפשר הקמת ישיבה ומגורים נלווים לתלמידים ולמשפחות צוות הישיבה, ולשם כך ייעשה ככל הניתן שימוש בצו תכנון מיוחד.
בהמשך, לאחר השלמת ההליכים הקרקעיים והתכנוניים הנדרשים – "ככל שיתאפשר ובכפוף לכלל אישורי הממשלה הנדרשים" – המדינה תאפשר נוכחות קבע אזרחית במקום, כלומר הקמת יישוב.
היועמ"שים יתכנסו כדי לבחון האם וכיצד ניתן לקצר את ההליכים לקראת הכרזה, ובהמשך – הליכי תכנון.
ראש המועצה האזורית גוש עציון שלמה נאמן אמר כי: "המודל פותח במועצת גוש עציון בשנים האחרונות ופעל בהצלחה מול כלל הגורמים והמנהל האזרחי. לאור הצלחה זו משרד רה"מ ומשרד ההתיישבות הגיעו מספר פעמים ולמדו את המודל במועצה. הם פרסמו בעקבות זאת קול קורא לשאר המועצות ביהודה ובשומרון שיהיה להם כדוגמא. המערכה על שמירת אדמות המדינה וכלל שטחי C הינה מהחשובות ביותר שמוטלות עלינו בתור אנשי ההתיישבות ואנחנו שמחים וגאים להוביל את המפעל החשוב הזה"
