כשיו”ר הרשות הפלסטינית החליט לצאת להרפתקה של בחירות, הראשון להזהירו מפני ההשלכות היה ראש השב”כ היוצא נדב ארגמן. הראיס לא אהב את האזהרה שקיבל, ואף דאג להפיץ בתקשורת כי נזף בבכיר הישראלי. עשרה חודשים אחרי אותה הכרזה על בחירות, שכידוע לא יצאו לדרך בסופו של דבר, במערכת הביטחון מסכמים תקופה מתוחה ביהודה ושומרון, שכמעט הידרדרה לאינתיפאדה.
“מאז שאבו־מאזן הודיע על בחירות, אנחנו על רצף של כל מיני אירועים שמעצבים את המציאות הביטחונית", אומר סגן מפקד אוגדת איו"ש, אל”מ מקסים נודלמן, בריאיון למקור ראשון. “בדרך היו לנו שומר החומות, בריחת האסירים, סיכול תשתית חמאס והאירועים בג'נין. אחרי תקופה ממושכת של מתיחות עם פוטנציאל נפיץ, בימים האחרונים אנחנו חווים חזרה הדרגתית לשגרה ולמספרים של לפני שומר החומות. בצל המציאות הזו אנחנו עוסקים בפעילות סיכול יומיומית. בניגוד לתחושה שג'נין הפכה למקום שאי אפשר לטפל בו, אנחנו שם כל הזמן ובהחלט מטפלים בלא מעט אירועים מורכבים".
גזרת יהודה ושומרון מתאפיינת בשנים האחרונות בפער בין התחזיות הביטחוניות למציאות בשטח. כך למשל, כאשר הנשיא טראמפ החליט להעביר את השגרירות האמריקנית מתל־אביב לירושלים, היו שצפו גל נרחב של התפרעויות והפרות סדר. האדישות שבה התקבל המהלך ברחוב הפלסטיני הפתיעה גורמים בצה"ל, שנוכחו לראות עד כמה הפלסטינים עצמם מעדיפים שקט על פני טרור.
גם השנה, אומר אל”מ נודלמן, עוצמת התגובה ברחוב הפלסטיני לאירועים השונים הייתה רחוקה מפונטציאל העימותים. “לפני ההכרזה על הבחירות הייתה תקופה יציבה יחסית, ובסך הכול המגמה הכללית הזו נשמרה. ראינו אומנם עלייה באלימות, אבל ביחס פרופורציונלי. היו אירועים שתדלקו את המערכה, הרחוב הפלסטיני יצא פה ושם להפרות סדר, והיו גם כמה פיגועי בודדים וחוליות סמי־מאורגנות – אבל זה לא התפתח מעבר לכך. אחרי שומר החומות ניסינו להעריך מה יהיה מרחק הבלימה עד שנראה ירידה בטרור, ובפועל זה ירד באופן חד יחסית. הייתה תקופה ממושכת של מתיחות, שבמהלכה ראינו עלייה של כ־30 אחוז בהיקף האירועים. אם ממקדים את זה יותר, יש נושאים כמו גבעת אביתר שלא נפתרו, ובהם האירועים לא נרגעו. עברנו מאירועים בכלל איו”ש לאירועים ממוקדים”.
גם מי שהעריכו כי בריחת האסירים מכלא גלבוע תתסיס את יהודה ושומרון, התבדו. המחבלים הנמלטים אף לא זכו לשיתוף פעולה נרחב – מה שהביא ללכידתם – ויש הרואים כאן המחשה נוספת לכך שהפלסטיני מן השורה אינו רוצה להיות מעורב באירועים כאלה. “הבריחה הזו לא הביאה לעלייה גבוהה במפלס האלימות. הייתה עלייה מסוימת, אבל עשינו מאמץ אדיר להחזיר את המצב לרגיעה שהייתה ערב שומר החומות", אומר סגן מפקד האוגדה.
בהיבט המספרי, מציין אל"מ נודלמן, “אנחנו מדברים על בין 15 ל־20 אירועים בשבוע, ממוצע נמוך מאוד יחסית לשנה שעברה. לאורך כל התקופה מאז שאבו־מאזן הכריז על הבחירות, ראינו ברקע קריאות לצאת לרחוב, אבל ההיענות הייתה נמוכה. היו ניסיונות להתסיס את השטח והוא אכן תסס, אבל לא במספרים שדומים לתחילת שנות האלפיים. בשיא ראינו עד 10,000 מפרי סדר בזמן נתון. זה מספר זניח יחסית מקרב האוכלוסייה, מה שמעיד שאולי הרחוב הפלסטיני מבין שהאלימות לא מביאה לו דברים טובים. הבידול בין עזה לאיו"ש, ושגרת החיים התקינה שאפשרנו היכן שהיה שקט, גרמו להם להבין שלמאבק האלים בעזה יש מחיר כבד, ופה ביו"ש אפשר אחרת".
עשרה חודשים אחרי ההכרזה על הבחירות, אתה חושב שאבו־מאזן שגה?
“אני חושב שכן, והוא מבין את זה. אבו־מאזן מייצג קו נגד מאבק אלים, והוא רואה בדיפלומטיה פתרון להכול. יש לו אתגרי משילות מאוד גדולים, ותקופת הבחירות הגדילה את הסדקים ועוררה שיח סביב הלגיטימציה של הרשות. אני חושב שיש שם משבר אמון עמוק, והם מנהלים מערכה להחזיר את הלגיטימציה. אמירות על שלטון מושחת ליוו אותם תמיד, אבל הבחירות פתחו את השער לחמאס להיכנס לאיו"ש, וזו תקלה שהם הביאו על עצמם".
אפשר לסכם תקופה ולומר שהאירועים מאחורינו?
“אנחנו בתקופת מבחן, בעיקר מול הרשות הפלסטינית, ואנחנו עוקבים ברמה יומיומית אחרי היציבות הביטחונית והלגיטימיות של הרשות לאכוף סדר. אנחנו רחוקים מלהיות אחרי הסיפור, זו מציאות שיכולה להימשך חודשים ואולי מעבר לשנה. כמו תמיד, זה יכול ללכת גם להידרדרות. יש לנו אינטרס מובהק בתיאום הביטחוני, ואנחנו מקווים שזה ימשיך לעבוד".
אתמול קיבלה אוגדת איו"ש מפקד חדש שייקח אותה לאתגרים שאחרי ההסלמה. לתפקיד נכנס תא"ל אבי בלוט, שמסיים שירות מרתק בלשכת ראש הממשלה כמזכיר צבאי וכעת חוזר אל השטח, יהיו שיאמרו אל הבית. כתושב היישוב נחושה, השוכן סמוך לקו הירוק, בלוט מכיר היטב את האתגרים בגזרה. אלה כוללים כמובן את הצורך למנוע מחמאס להעמיק את אחיזתו ביהודה ושומרון, ובעיקר לסכל את שאיפתו להוציא פיגועים. זו משימה לא פשוטה, שמספקת גם הזדמנות להפעיל בשטח את מערכת "יו"ש חכם" שנבנתה והוטמעה בגזרה בשנים האחרונות.
כדי שהשקט יישמר, יש כמובן חשיבות עליונה להגעה לכל מפגע לפני שהוא מבצע את זממו. לפני כשלושה שבועות פעל צה"ל לסיכול תשתית חמאס ביו"ש, אך לאחר הפעולה הודו גורמים בכירים שלא כל חברי החוליה נעצרו, וכי נאספו כלי נשק מעטים בלבד. מה לא עבד שם, אני שואל את נודלמן. "אני לא רואה את זה כך", הוא משיב. "בכל תשתית ופעילות, אתה מושך קצה חוט ולאט־לאט בעזרת עבודת מודיעין אתה מגלה עוד עומק לחוליה. חלק מהמחבלים היו במעגל הראשון, וחלקם במעגלים שצריך להעמיק. אני לא חושב שהייתה פה בעיה. היה מודיעין טוב מאוד והבנו שהם הולכים להוציא פיגוע, ולכן היה חשוב לפעול שם בכל לילה. בסופו של דבר אנחנו מגיעים לכל הפעילים שהם חלק מהתשתית או שמסייעים לה בעקיפין”.
עד כמה הם היו קרובים להוצאת הפיגוע?
“באופן שבו הם התארגנו ואנחנו פעלנו, זה היה מספיק בוער כדי שזה יקרה ימים בודדים אחרי המעצרים. כלומר הסכנה הייתה מיידית, ייתכן שאפילו באותו יום הפיגוע היה אמור לצאת לפועל”.
ההבנה הייתה שזה הולך לפיגוע משנה מציאות?
“ההערכות בנוגע ליעד נעו בין הר הבית, ירי בתל־אביב או פיגוע בתוך שטחי איו"ש. פחות עסקנו בשאלה איפה יהיה הפיגוע, אבל כן חיברנו את פוטנציאל המוכנות של החוליה עם המידע והמודיעין המדויק שהיה לנו על האמל"ח שהם הכינו. גם מבחינת האיכות של האמל"ח, זה לא היה נשק מאולתר כמו קרלו, אלא אם־16. נתפס שם חומר נפץ איכותי, וזה היה יכול להביא לאירוע מאוד משמעותי, משהו שלא ראינו בשנים האחרונות".
סיכול הפיגוע הזה איננו הצלחה נקודתית, אומר אל"מ נודלמן, “אלא תוצאה של שינוי עמוק שנעשה פה. גם פיקוד המרכז וגם אוגדת איו"ש עשו תהליך מאוד משמעותי לאחר שאבו־מאזן הכריז על בחירות. בנינו את החטיבות אחרת לקראת מערכה פוטנציאלית, ובנינו גם יכולת להביא סדר כוחות גדול בפרק זמן קצר. במבחן התוצאה עמדנו בכל הפרמטרים שבהם השקענו. על פניו זה נשמע טריוויאלי להיות מוכן באוגדת איו"ש, אבל בפחות מ־48 שעות הכפלנו את הכוחות, ובעיניי זו הייתה הצלחה גדולה מאוד".
