פרקליטות מחוז ירושלים הגישה הבוקר (ה) לבית המשפט המחוזי בעיר ערעור על זיכויים מעבירה של הסתה לאלימות או לטרור של ארבעת הנאשמים הקטינים (בעת האירועים), באירוע שכונה בתקשורת "חתונת השנאה".
נגד הקטינים הוגש לבית משפט השלום כתב אישום המייחס להם עבירות הסתה לאלימות או לטרור, אך שופט השלום שמעון לייבו זיכה את הקטינים הנאשמים מהעבירות שיוחסו להם. בפסק הדין, שהשתרע על פני למעלה ממאה עמודים, אף תקף השופט לייבו את התנהלות הפרקליטות וכתב כי "העמדה לדין דווקא של קטינים אלו והימנעות של העמדה לדין של אחרים בתיקים שונים… מובילה לתוצאה לא צודקת", וכי "ביצוע מעצרים והיקף המאמצים שהושקעו בתיק זה… בניגוד למדיניות דה-פקטו בתיקים שלא הוגש כתב אישום ו/או לא הוחלט לפתוח בחקירה, מלמד כי כל תוצאה אחרת, שאיננה זיכוי, אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות הצדק וההגינות".
בערעור שהוגש היום, באמצעות עו"ד אשרת שהם, מבקשת הפרקליטות מבית המשפט המחוזי להרשיע את הקטינים ולהחזיר את התיק לבית משפט השלום לגזירת עונשם. הפרקליטות טוענת בערעור, כי פסק הזיכוי של בית משפט השלום לוקה בניתוח חסר ולקוי של יסודות עבירות ההסתה, ויש בו שגיאות קשות שהובילו להחלטה לזכות את הקטינים. כמו כן טוענת הפרקליטות, כי קביעותיו של השופט לייבו בטענת הגנה מהצדק ו"אכיפה בררנית" המותחות ביקורת על מדיניות התביעה בהגשת כתבי אישום בעבירות הסתה, רצופה טעויות.
בערעור נכתב, בין היתר, כי "אירוע 'חתונת השנאה' כשמו כן הוא… התבוננות מפוכחת בו מזהה על נקלה כי מדובר במקרה ייחודי בחומרתו, חריג בעוצמתו… העולה באופן מובהק כדי עבירת הסתה לאלימות". עוד נכתב כי "מתבקש מבית המשפט לבטל את קביעותיו של בית משפט השלום הנוגעות לטענת הגנה מהצדק,… רשויות האכיפה, המשטרה והפרקליטות, פועלות בבחינת עבירות הביטוי ובכלל, בצורה זהירה ושוויונית… וללא כל תלות בזהותו הפוליטית או במוצאו הלאומי/דתי של המפרסם או מושא הפרסום".
עוד הוסיפו וכתבו בערעור: "די בהתבוננות באירוע המתואר בהכרעת דינו של בית המשפט קמא, לבטח בהתבוננות בסרטוני תיעוד האירוע ובתמונת האירוע, כדי לראות בו כאירוע המערער על ההבחנות האנושיות הבסיסיות שבין טוב ורע, בין אהבה ושנאה, בין קדושה וטומאה, בין הזרעת חיים וזריעת מוות. צריך להתבונן באירוע בעיניים עצומות לרווחה כדי לא לזהות את המטמורפוזה של אירוע החתונה מאירוע המייצג ייחוד ואיחוד, אהבה קדושה ואור, לאירוע המייצג שנאה וטומאה, פירוד וחושך, והמקדש מותם של חפים ועוללים בפיגוע רצחני ומתועב".
יש לציין כי במסגרת הפרשה הוגש כתב אישום נוסף נגד קבוצה של בגירים, ובהם חתן השמחה, שמשפטם ממשיך להתנהל בפני הרכב אחר בבית משפט השלום בירושלים. כמו כן, עניינו של קטין נוסף שזוכה אף הוא מאשמת הסתה לאלימות או לטרור אך הורשע בעבירה של היזק לרכוש במזיד, עודנו מתנהל בפני בית המשפט וקבוע לדיון טיעונים לעונש.
בתגובה לערעור אמר למקור ראשון עו"ד דוד בהרום המייצג מטעם הסנגוריה הציבורית את הקטין הנוסף הנאשם בפרשה, כי: "עצם הגשת הערעור מעלה שאלה גדולה בשם מי הוא מוגש? האם באמת בשם הציבור כפי שהחוק מחייב את הפרקליטות? או שמא על בסיס מניעים ותפיסות עולם שהפרקליטות מנסה להשליט ולקבע. הציבור שמשווע לאכיפה ממשלתית לנוכח האלימות ברחובות עומד נדהם בראותו את כמות האנרגיות והמשאבים שהושקעו במיצוי הדין עם ארבעה נערים בגלל הריקוד ההוא באותה חתונה מדוברת. כל זה עוד לפני שלוקחים בחשבון כי פסק הדין של בית המשפט לנוער עליו היא מערערת מנומק, מפורט ובנוי לתלפיות ולא בקלות ניתן לערערו".
