מרכז דהאן עורך כינוסים ארציים ובינלאומיים בעולם בשיתוף מאות חוקרים ואלפי משתתפים על מורשת קהילות ישראל. המרכז גם מפרסם קבצים על כל קהילה ומוביל פרויקטים חינוכיים.
"הירח בקופסה" הוא ספר שירים של בתי הקטנה טל, שנוגע ברגישות ובמקוריות בנושאים מגוונים – בעולם הדתי של אישה צעירה, באהבה, בהורות, בפוליטיקה וביצירה. היא מתחברת לא רק לעולם היצירה, אלא גם אל המעורבות והעשייה החברתית.
זו תמונה מנאום שנשאתי במשכן הנשיא, לאחר שעבר חוק שקידמתי לציון יום היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ואיראן – כמיליון איש. כיום החוק זוכה ליישום במערכות חברה וחינוך, שמנציחות את סיפורן של הקהילות הללו.
"אחרי הצבא רציתי לעבוד כדי לממן לימודים גבוהים. אבי, שהיה אז פועל בניין, העיר אותי מוקדם בבוקר ואמר: 'הנה 400 לירות, לך להירשם מיד לאוניברסיטה'"
משכורת ראשונה
01 כתלמיד תיכון ירדתי לעבוד בים המלח בחופשת הקיץ בתור עוזר מסגר. קיבלתי משכורת גבוהה במיוחד, כי נדרשנו לעבוד 11 שעות ולישון במחנה העובדים. בשכר רכשתי תלבושת אחידה לבית הספר ושילמתי חלק משכר הלימוד שהיה מקובל אז. את היתרה נתתי להורים.
חור בהשכלה פספסתי את ההזדמנות ללמוד מוזיקה בצורה יסודית ובפרט קריאת תווים. זה תחום שנתחבב עליי במהלך פעילותי החברתית והתרבותית.
משבר
02 אחרי שנתיים וחצי שכיהנתי כח"כ, והייתי בין המצטיינים ביוזמות ובקידום חוקים – הכנסת התפזרה. בבחירות חלה ירידה חדה במספר המנדטים של ישראל ביתנו מ־13 לשישה בגלל פרשת פאינה קירשנבאום ומעצרה. אני וחלק מחבריי לא נבחרנו לכנסת. למדתי שבפוליטיקה שום דבר לא בטוח.
מנטור
03 אבי מורי ז"ל דחף אותי להתקדם ולרכוש השכלה. כשהשתחררתי מצה"ל רציתי לעבוד כדי לממן לימודים גבוהים. אבי, שהיה אז פועל בניין, העיר אותי מוקדם בבוקר ואמר: "הנה 400 לירות (מחצית משכר הלימוד השנתי), לך הירשם מיד לאוניברסיטה". הוא ידע להוביל קהילה בדרכי נועם ואהבת שלום.
* היישומון הכי מועיל בנייד שלי הוא הווטסאפ (המשפחתי), המאפשר לי להיות בקשר תמידי עם בני המשפחה, ולחוות יחד איתם אירועים ברמה שהזמן והמקום לא תמיד מאפשרים.
