שר האוצר אביגדור ליברמן הופיע הבוקר (ב') בפני ועדת הכספים כדי להציג את תקציב המדינה לשנים 2022-2021. "תקציב 2021-22 הוא התקציב הכי חברתי שהתקבל אי פעם בישראל ועם כמות חסרת תקדים של מנועי צמיחה", אמר ליברמן. תקציב המדינה לשנת 2021 יעמוד על כ-432.5 מיליארד שקל וב-2022 על כ-452.5 מיליארד שקל. בשנת 2021 יעמוד הגירעון על 6.8 אחוזים וב-2022 על 3.9 אחוזים.
ליברמן התייחס בראשית דבריו למצב הכלכלה וקבע כי היא "עובדת וצומחת. בגביית מסים אנחנו עולים על כל הציפיות, בנושא נפח הפעילות בכרטיסי אשראי, אנחנו שוברים את כל השיאים. וגם הדו"חות הרבעוניים של כל החברות הנסחרות בבורסה, הם יוצאים מן הכלל".
ביחס לחוק ההסדרים אמר ליברמן כי "ההיגיון המסדר של התקציב הישראלי הוא אותן רפורמות ושינויים מבניים שאמורים להבטיח הכנסה גבוהה". לדבריו, המשרד כבר עובד על התקציב הבא לשנים 2024-2023, ובו יינתן מענה לקבוצות שכרגע מקופחות בתקציב. ביניהן מנה ליברמן את הסתדרות המורים שאיתה אמור להיחתם הסכם שכר כיוון שהנוכחי אינו בתוקף מאז 2019; עם המטפלות בפעוטונים שנמצאות כרגע בשביתה; הרופאים המתמחים ששואפים לשפר את השכר ותנאי העבודה שלהם; עם עובדי מנהל ומשק שנמצאים בסכסוך עבודה וכן את חיילי הסדיר שאת שכרם הבטיח להעלות, אך הדבר לא בוצע בתקציב הנוכחי. "בהערכה זהירה עלות ההסכמים הקיבוציים שמחכים לנו בהמשך הדרך היא 12-11 מיליארד שקלים", אמר ליברמן לוועדת הכספים. "זה לא ריאלי כרגע. לכן אנחנו דוחים את כל ההסכמים הקיבוציים לשנת 2022 ושם אנחנו מקווים שנגיע להסכמות עם כל הקבוצות, ולתת להם ביטוי כבר מ-1 בינואר 2023".
ליברמן אמר כי "משרד האוצר היה נחוש להשאיר את המשק פתוח, לא ללכת לסגרים, ולנהל את החיים לצד הקורונה". לדבריו, הסגרים לא עוזרים להורדת התחלואה ופוגעים בכלכלה בצורה אנושה. "כשמסתכלים על ניו זילנד ואוסטרליה, שתי מדינות מאוד מתקדמות, אפשר ללמוד מהן שהסגרים שם לא עובדים. התשובה לקורונה זה בשני מישורים, חיסונים והיגיינה בסיסית".
מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב אמר בדיון כי משרד האוצר נמנע מהטלת מיסים על הכנסה ועל הסקטור העסקי, ועל כן פעל להגדיל את הכנסות המדינה בלי העלאת מיסים, כמו הרפורמה באגרות החוב המיועדות בפנסיה. בלינקוב מתייחס לביקורת הרבה שמוטחת בתקציב על העלאות המיסים הקיימות בו כמו המס על משקאות ממותקים, אגרות גודש, ומיסוי כלים חד פעמיים.
ראש אגף התקציבים יוגב גרדוס התייחס לביקורת על היקפו הרחב של חוק ההסדרים וקבע כי "אנחנו ערים לביקורת שחוק ההסדרים הוא כבד, אבל כמו שהוא כבד הוא גם משמעותי ומטפל בדברים ששכבו הרבה שנים ללא טיפול". לדבריו, השינויים המבניים והרפורמות קשורות ליצירת המקורות לתקציב. "צריך לעשות את השינויים המבניים האלה עכשיו כדי שתהיה צמיחה לשנים הבאות. כשמעלים את גיל הפרישה לנשים זה צריך לבוא במסגרת התקציב, כדי לתת מענים לנשים החלשות. כשעושים רפורמה ברגולציה, צריך להקים רשות ולתת לה תקנים, וזה עולה כסף צריך לתקצב את זה".
גרדוס התייחס לגירעון התקציבי שנותר גבוה ואמר כי על אף ההתאוששות המהירה של המשק, הוא נושא עדיין משקולת כבדה בדמות גירעון גבוה, שמשרד האוצר מתכוון לטפל בו בתקציב הבא. הנחות העבודה של התקציב הן כי שנת 2021 היא שנת מעבר והתאוששות מהמשבר, ועל כן הגירעון בה עודו גבוה. התקציב לשנת 2022 אמור לבלום את העלייה ביחס החוב-תוצר, ובטווח הארוך התקציב אמור לחזור למתווה יורד ביחס החוב-תוצר.
תשלומי הריבית על החוב כבדים במיוחד ועלו בשנים האחרונות בגלל היקפי החוב הגדולים שהממשלה גייסה בתקופת משבר הקורונה. החוב גבוה גם כי מדינת ישראל נכנסה למשבר עם גירעון תקציבי גבוה. "מ-2019 כמעט 10 אחוז מהתקציב שלנו יוצא רק על תשלומי ריבית על החוב, אפילו לא על החוב עצמו", אמר גרדוס, "עכשיו אנחנו מוציאים כמובן הרבה יותר, בגלל היקפי הגיוס העצומים".
גרדוס אומר כי התקציב גובש על בסיס הנחת עבודה של התאוששות המשק, והגל הרביעי הפתיע והכה באמצע העבודה על התקציב. "העובדה שהממשלה השאירה את המשק פתוח, אפשרה לנו להמשיך לעבוד על התקציב ולהשאיר אותו כמו שהוא", הוא אומר, "אנחנו מאמינים שזאת הדרך הנכונה להתמודד עם המשבר". ההוצאות על הגל הרביעי הגיעו לכ-4 מיליארד שקלים עד כה, אך מצד שני לא היה אובדן הכנסות למדינה כיוון שלא היה מתווה פיצויים ולא היו פיטורים.
