אחד הנושאים המרכזיים הנמצאים על סדר יומה של העצרת הכללית של האו"ם המתכנסת בימים אלו בניו-יורק, היא המאבק בגזענות. למרות הקורונה, אמורים כמאה ראשי מדינות להגיע אל האו"ם ולנאום שם. ראש הממשלה, נפתלי בנט, צפוי לנאום בפני העצרת ביום שני בשבוע הבא, ערב שמחת תורה.
אולם למרות הכותרת המתנגדת לגזענות, ביום רביעי הקרוב, ה-22 לספטמבר, צפוי להתקיים באו"ם במסגרת העצרת, אירוע שיציין 20 שנה לוועידת דרבן הראשונה, שהתקיימה בשנת 2001 בדרום אפריקה. גם כותרת אותה ועידה בישרה על מאבק בגזענות, אולם כ-1,500 נציגי הארגונים שהתאספו בה, גיבשו אסטרטגיה למלחמת דה-לגיטימציה נגד ישראל. הם השתמשו ברטוריקה גזענית ואנטישמית, חילקו חומרים בהם נכתב כי היטלר צדק וקראו להשמדתה של ישראל.
על פי ארגונים העוסקים בנושא, בדרבן לפני 20 שנה הונחו היסודות לקמפיין ה-BDS, עמו מתמודדת מאז ישראל, כמו גם צורות נוספות של לוחמה פוליטית. בהצהרה שהתגבשה בדרבן, קראו הארגונים "להפוך את ישראל למדינה מנודה" באמצעות "בידוד כלכלי, תרבותי, פוליטי ואקדמי" ושללו את זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית. הדוגמאות המובילות לאופן שבו אסטרטגיה זו תורגמה למעשים הן קמפיין ה-BDS והמאמץ המרוכז של ארגונים שהשתתפו בוועידה להביא לפתיחת חקירה נגד ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.
לפני כחודשיים, בנאומו בפורום הגלובלי למאבק באנטישמיות, כינה הנשיא, יצחק הרצוג, את הכינוס שיתקיים השבוע באו"ם – "כינוס נורא". אז, עוד הביע הרצוג תקווה כי הוא לא יתקיים כלל. "מדובר בכינוס של שנאה והשמצה, אירוע אנטישמי במובנו הגרוע ביותר", אמר.
המאמצים שהפעילו גורמים פוליטיים, דיפלומטיים וארגונים חוץ-ממשלתיים בישראל, הביאו לכך שמספר מדינות הודיעו כי הן מחרימות את הוועידה שתתקיים השבוע, ביניהן ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, גרמניה, בריטניה, אוסטריה, הולנד, צ'כיה, בולגריה, צרפת וניו-זילנד. לעומת זאת, בלגיה, אירלנד, שבדיה, לוקסמבורג ופורטוגל הן המדינות האירופאיות שייטלו חלק בוועידה.
מכון המחקר NGO Monitor הוקם מיד בסיומה של ועידת דרבן הראשונה על מנת לתעד את הפעילות ומקורות המימון של רשת הארגונים שאימצו את "אסטרטגיית דרבן". מחקרי המכון הראו שרבים מהקמפיינים האנטי-ישראליים המובלים על ידי ארגונים הטוענים לקידום זכויות אדם, מתבססים על ההצהרה שהתגבשה בדרבן. "ועידת דרבן היא אבן הפינה לשנאה המודרנית נגד ישראל ולאנטישמיות בצורתה הנוכחית במאה ה-21", ציין פרופסור ג'ראלד שטיינברג, נשיא המכון. "בעשרים שנה שעברו מאז, אותם ארגונים עדיין ממשיכים באותה אסטרטגיה, וקיום הועידה בפעם הרביעית על ידי האו"ם נותן להם רוח גבית".
