חודש בדיוק אחרי הצגת תוכנית רפורמת הכשרות של השר לשירותי דת מתן כהנא, הוא מטמיע בה שני שינויים מהותיים: רבני עיר יוכלו להעניק תעודות כשרות בעריהם, ובמערכי הכשרות החדשים יוכלו לכהן רק רבנים שכיהנו כרבני עיר בעבר או מכהנים בתפקיד בהווה. שני השינויים מפרקים שניים מהמוקשים הקשים ביותר בעיני מתנגדי התוכנית.
לשינויים ברפורמה קדמה פגישה של השר כהנא עם הרב חיים דרוקמן והרב יעקב אריאל בשבוע שעבר, והם כוללים הקשחה של התנאים המוצבים בפני מערכי כשרות חדשים. ראשית, הם יידרשו להתחרות ברבני עיר מקומיים ולא יקבלו "עידוד" דרך איסור התחרות המוטל בפועל על רבני ערים מקומיים; אלה יוכלו לתת כשרות למסעדות ברשות המקומית שלהם, בכפוף לתנאים שייקבעו בהמשך.
שנית, גם ועדת הרבנים שכל מערך כשרות אמור להקים, שנדרשה בתחילה למנות שלושה רבנים בעלי תעודת "כושר רב עיר", תחויב מעתה לכלול שלושה רבנים שכיהנו בפועל כרבני ערים. הצעד הזה הופך את האפשרות ליצור במערכי הכשרות החדשים תקן חלופי, שאינו כפוף לרבנות הראשית, לקשה ומסובכת יותר ליישום, משום שפחות אנשים עומדים בקריטריונים הללו.
הרבנות הראשית לישראל, הח"כים החרדים וחברי הכנסת מהציונות הדתית הביעו התנגדות עזה לרפורמה בצורתה הראשונית, ובשבועות האחרונים אף הגבירו את המאבק והכריזו על חרם מול "היוזמה המסוכנת של המשרד לשירותי דת להרס הכשרות בישראל… עם ישראל המקפיד על כשרות כהלכה מצביע ברגליים ונותן אמון מלא ברבנות. יוזמות מסוכנות אלה דינן להתבטל".
מכיוון שחרם מוחלט על הרפורמה יכשיל אותה בוודאות, כהנא מנסה – בעזרת דיאלוג עם הרבנים ובצעדים לקראתם – להכשיר את הרפורמה גם בעיניהם, ולו בדיעבד.
מהשר כהנא נמסר בתגובה כי "לנוכח טענות חשובות שהעלו בפניי בכירי רבני הציונות הדתית בעניין תוכנית הכשרות, החלטתי על שינויים בתוכנית. אני מודה לרבנים שהסבו את תשומת ליבי לנושאים המהותיים בעיניהם". כהנא עדיין משוכנע ש"התוכנית תביא לייעול מערך הכשרות של מדינת ישראל ובעזרת ה' תגדיל את ציבור צורכי המזון הכשר".
