ביום ראשון הגישה הממשלה את תשובתה לבג"ץ בעניין "הגדלות הרמטכ"ל", תוספות תשלומי הפנסיה התקציבית שמוענקות באופן אוטומטי כמעט לכל משרתי הקבע. במשרד הביטחון ובצה"ל קיוו להגיע ליום זה עם החלטת ממשלה מגובשת ולהציגה כתשובת המדינה, אבל ישיבת הממשלה שהייתה אמורה לדון בנושא ולהסדירו נדחתה, ככל הנראה בשל מחלוקת בין משרד האוצר למשרד הביטחון. על אף אישור מוקדם של תקציב הביטחון, שכלל את התוספות הללו ונסגר בין ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן ושר הביטחון בני גנץ, הסוגיה הזאת מעוררת מחלוקת מיוחדת.
בחוות דעת כלכלית חריפה שהגישו בשבוע שעבר לממשלה הממונה על התקציבים במשרד האוצר יוגב גרדוס והממונה על השכר במשרד האוצר קובי בר־נתן, נטען שאימוץ המתווה שהציג משרד הביטחון יעמיס על תקציב המדינה 15 מיליארד שקלים בעשור הקרוב. "במקום להפחית את עלויות ההוצאה על גמלאות של משרד הביטחון כדי לפנות מקורות לטובת התעצמות המערכת, ובהתאם לאתגרים הביטחוניים המוצגים חדשות כבקרים על ידי נציגי צה"ל… משרד הביטחון מבקש להכשיר את התשלום לעוד שנים רבות, ולעגן תוספות פנסיוניות חדשות לקבוצה שאינה זכאית להן כיום", כתבו השניים.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שמעניק הרמטכ"ל לפנסיה של גמלאי צה"ל הזכאים לפנסיה תקציבית. אלה אמורות להינתן, על פי החלטת הממשלה מ־1961, רק לחיילים שהתקיימו לגביהם נסיבות מיוחדות. בפועל, התוספת ניתנת ל־98 אחוזים מהפורשים מצה"ל. ההגדלה הממוצעת עומדת על 10 אחוזים, ובסך הכול מגיע התשלום לעלות כוללת של 1.1 מיליארדי שקלים. העלות הזו תוכשר כעת באופן רשמי, אף שחוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי קובעת שהתוספת ניתנה ללא סמכות.
המתווה שהציג משרד הביטחון, שאמור לעלות בקרוב לאישור הממשלה, מכשיר בדיעבד את המצב הקיים לגבי משרתי קבע מעל גיל 40, ומבקש ליצור הסדר דומה גם עבור משרתי קבע מתחת לגיל 40. לפי ההסדר, כלל גמלאי צה"ל יזכו לתוספת לקצבת הפנסיה, כלומר הגדלה של הפנסיה גם למי שנמצא בהסדר פנסיה צוברת, בעלות שנתית נוספת בגובה 400 מיליון שקלים. זו מצטרפת ל־1.1 מיליארד השקלים בשנה לעיל – ובסך הכול 1.5 מיליארדי שקלים בשנה.
משרד האוצר מעריך כי ההגדלה של קצבת הפנסיה לכל פורש היא בשיעור של 16.7 אחוזים, תוספת ממוצעת של 2,880 שקלים לחודש. ההצעה של משרד הביטחון גם מתגמלת תפקידים עורפיים ותפקידי עתודה ב־4 אחוזים, לעומת לוחמים שיקבלו רק 3 אחוזי תוספת.
כל זאת אף שהוצאות הפנסיה התקציבית של צה"ל עומדות כבר כיום על 8 מיליארדי שקלים בשנה, וצפויות לעלות בעתיד באופן ניכר ולהגיע עד ל־12.3 מיליארדי שקלים בשנת 2040. המחויבויות הנוספות של צה"ל בגין פנסיית הגישור עתידות להעלות את ההוצאה על הפנסיה בצה"ל עד ל־15 מיליארדי שקלים בשנה. המחויבות האקטוארית של מערכת הביטחון עומדת על 360 מיליארדי שקלים, 40 אחוזים מכלל החבות האקטוארית של מדינת ישראל.
לפי חוות הדעת הכלכלית של משרד האוצר, כ־70 אחוזים מכספי ההגדלות משולמים כיום לגמלאים שמקבלים קצבה גבוהה מהשכר הממוצע במשק. במשרד גם מזכירים שגמלאי צה"ל זכאים ממילא להטבה של פנסיה גבוהה הניתנת להם מגיל צעיר: רבים מגמלאי צה"ל ממשיכים לעבוד עוד עשורים לאחר פרישתם, ומקבלים משכורת נוספת מלבד הפנסיה. לדוגמה, ב־2019 עמד גיל הפרישה הממוצע בצה"ל על 46, והקצבה הממוצעת לגמלאי צה"ל (קצינים ונגדים) עמדה על 17,256 שקלים לחודש. לשם השוואה, גיל הפרישה הממוצע של שוטרים וסוהרים עמד על 54, והקצבה הממוצעת שלהם עומדת על 14,072 שקלים.
עמותת "רווח נקי", מגישת העתירה נגד הגדלות הרמטכ"ל יחד עם עמותת "צדק פיננסי", טוענת שהחלטת ממשלה אינה פותרת את הצורך בחקיקה ראשית, ובכל מקרה יש להגיש צו ביניים שיפסיק את התשלומים עד להסדרת הנושא.
"האבסורד הכי גדול הוא שכל הכספים האלה, שנשפכים בניגוד לחוק, לא מיטיבים עם הלוחמים אלא דווקא עם בעלי תפקידים עורפיים, שהם לא בליבת העשייה של צה"ל", אומרת עו"ד מיקה שיינוק־קרטן, היועצת המשפטית של רווח נקי, המייצגת את העותרות. "התפיסה האנכרוניסטית שנחזיק אנשים איכותיים אם נבטיח להם פנסיה משודרגת היא חוסר הבנה של כוח האדם היום במקרה הטוב, או היתממות במקרה הרע. למעשה, משתמשים ברצון לשמר כוח אדם איכותי כדי לתגמל גמלאים. זה מופרך מיסודו".
