שיחות עם הרב קוק, תפילה עם החזון איש, רמזים וסיפורים בעלי ניחוח קבלי – אלה רק חלק מהתיאורים הייחודיים המצויים ב"פנקס החלומות" שכתב הרב אריה לוין, מי שכונה "רב האסירים" בשל יחסיו ההדוקים והאבהיים עם אסירי המחתרות בתקופת המנדט. בימים האחרונים נחשף פנקס אישי בכתב ידו ובו תוכן יוצא דופן: יומן המתעד את חלומותיו.
החלום המוקדם ביותר ביומן מתוארך לשנת 1928. בכמה מחלומותיו פגש רבי אריה בגדולי הרבנים של דורו, ובהם רבו הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב יוסף חיים זוננפלד, החזון איש ואחרים. ביומן מתועדים חלומות שלדעת הכותב התגשמו. בין השאר מתעד רבי אריה חלום שהוא מספיד בו אישה מסוימת, ומוסיף שזמן קצר לאחר מכן נפטרה האישה.
מהפנקס, שבעוד כשבוע וחצי יוצג למכירה פומבית מטעם בית המכירות קדם, עולה שעולם החלום העסיק מאוד את רבי אריה. בין השאר מתואר בפרוטרוט חלום בלהות שפקד אותו באחד מימי החנוכה בשנת תרפ"ח. כאשר קם בבוקר קיבל על עצמו "תענית חלום". בהמשך היום פגש את הראי"ה קוק וסיפר לו את דבר החלום. הראי"ה פתר אותו לטובה ובירכו בברכת כהנים. כשיצא רבי אריה מחדרו של הרב, מעד ומשקפיו החדשות נפלו והתנפצו לרסיסים. הרב קוק יצא אחריו מחדרו, "ושמח מאוד על זה, ואמר לי 'הפך נשבר ואנחנו נמלטנו', ואמר לי כי היום חנוכה, כדאי להפסיק את התענית ולך אכול בשמחה לחמך".
בחלק מהחלומות ראה רבי אריה רבנים ומכרים שכבר הלכו לעולמם. בליל שביעי של פסח 1936 נגלה אליו בחלומו, כלשונו, הרב קוק: "ואני ידעתי אז כי רבנו הוא בעולם האמת… והכנסתיו לפנים ונתתי לו כיסא לשבת, אחרי זה ראיתי עוד כיסא אחר יותר מכובד, החלפתיו וישב על השני… וכולם עמדו לכבודו עד אשר ישב על מקומו והוא התחיל לדון בדבר בכובד ראש".
בחלום אחר ראה את הרב קוק בערב יום הכיפורים, כשהוא בא לאספת רבנים בבית הכנסת הגדול בזכרון משה: "ואני עומד… ומשתומם איך מראהו של רבנו זצ"ל אור זרח כאור החמה… ואור גדול נוגה בכל הבית, ואחר כך ניגשתי אליו ונתתי לו שלום לרבנו, ואמר לי כי היום מצווה לאכול ולטעום, ואמרתי לו כי אני כבר שבע עד בלי די שזכיתי לראות את פניו הקדושים… ואמר לי בשחוק, בכל זאת צריך לאכול ואין יוצאין בהנאה זו חובת ערב יום הכיפורים – והקיצותי".
בחלום משנת תשי"ט ראה רבי אריה את עצמו מתפלל שחרית עם הנץ החמה, במחיצת הרב אברהם ישעיהו קרליץ, החזון איש. בחלומו החל רבי אריה להתדיין עם הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי בשאלה מדוע לא אמרו תחנון, "אולי מפני כבודו של החזון איש".
הסופר שמחה רז, מחבר הספר "איש צדיק היה" על אריה לוין, מספר שהחלומות מילאו אצלו עניין מרכזי. "רבי אריה דיבר איתי הרבה על החלומות שלו. לא פעם כאשר היה חולם חלום לא טוב הוא היה מתפלל ותיקין והיה מקבץ אנשים כדי לעשות 'הטבת חלום'".
רז, יקיר ירושלים שחגג בימים האחרונים את יום הולדתו ה־90, מספר שבאחת הפעמים חלם רבי אריה עליו עצמו; לדבריו, הרקע לכך היה שאלה שהוא הציג בפני רבי אריה. "שאלתי אותו: מה היית אומר לעולי הגרדום כשפגשת אותם? רבי אריה השיב שהיה נפרד מהם במילים 'ישועת ה' כהרף עין'. משום שהביטוי אינו מופיע בתנ"ך, שאלתי אותו מה מקורו. הוא השיב שהוא נמצא במקורות אבל הוא אינו יודע היכן. זמן קצר לאחר השיחה הזו קיבלתי את הספר 'אוצר מאמרי חז״ל' וראיתי שם את המקור. שלחתי לרבי אריה גלויה על כך". כמה ימים לאחר מכן פגש את רבי אריה ושמע ממנו שהגלויה הגיעה חצי שעה אחרי שהתעורר מחלום שבו "הוא נפרד ממני ליד בית הרב קוק ואומר לי 'ישועת ה' כהרף עין'".
בפנקס אף מופיע תיעוד נדיר על כספים שקיבל מהרב טוקצינסקי בעבור "עזר תיקון נעלים לתנוקות של בית רבן", עם שמות הילדים שרבי אריה העניק להם כסף לתיקון נעליהם. כותבי תולדותיו של רבי אריה מתארים את רגישותו לסבלם של ילדי עניים ודאגתו לנעליהם הקרועות. רז מצטט בספרו את אחד הילדים הללו: "משפגשתי בר' אריה תחב סכום כסף לידי, ואמר 'הא לך סכום כסף ובקש מאביך שירכוש לך מנעלים חדשים'. היה זה האדם היחידי שהבחין בכך שמחמת חוסר ממון מהלך אנוכי כשנעליי קרועות ובלות". לילד אחר, שחשש שאביו ייעלב ממתנה שכזו, שלח רבי אריה את הכסף לנעליים כפרס על הצלחה במבחן.
מרון ארן, מבעלי בית המכירות הפומביות קדם בירושלים, מציין ש"היומן חושף פן מיסטי ופחות מוכר באישיותו של רבי אריה לוין, שנודע בעיקר כ'רב האסירים'. רבי אריה היה תלמידו של המקובל של רבי שלמה אלישיב, והיומן מלמד שהוא התייחס לחלומותיו ברצינות רבה. אנחנו שמחים שנפלה בחלקנו הזכות להציג את היומן הזה לראשונה ולחשוף את תוכנו".
