זה שנים רבות מנסים ח"כים לקדם חוק להנצחת זכרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שבשבוע שעבר מלאו 86 שנים למותו; אך מאמצי הנחלת מורשתו בחוק אינם צולחים. ייתכן שעכשיו בשלו התנאים לכך.
ח"כ ניר אורבך מסיעת ימינה מגבש עם מפלגת העבודה הסכמה להתקנת חוק כזה אם במקביל ייחקק חוק המכיר במורשתו של ברל כצנלסון – ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ומאבותיה הרעיוניים, איש עט וידידו הקרוב של דוד בן־גוריון.
לאחר דין ודברים בין אורבך לשרה מרב מיכאלי סוכם שכל סיעה תגיש הצעה בנפרד, והחוקים יוצמדו לאחר מכן בהמשך הדיונים עליהם בוועדה ובמליאת הכנסת.
לפי ההצעות המקבילות, המורשות של הרב קוק וכצנלסון יונצחו באמצעות קיום דיונים מיוחדים בכנסת, טקסי זיכרון ממלכתיים בקבריהם (בהר הזיתים ובבית העלמין במושבה כנרת), והקדשת זמן ללימוד מורשתם במערכת החינוך ובצה"ל. זאת בכפוף להנחיות מועצה ציבורית שהרכב אנשיה יותאם לאתגרי ההנצחה של הרב המשפיע וההוגה החשוב.
אגב, בעבר התנגדו גם המפלגות החרדיות לקביעת החוק להנצחת הרב קוק: הן תבעו להנציח במקביל את זכרו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל.
החוק הקיים מאפשר אומנם להנציח את הרבנים הראשיים לישראל שהלכו לעולמם, אם כי בסכום זעום בלבד, אבל הרב קוק – הרב הראשי הראשון לארץ ישראל ומייסד הרבנות הראשית – הלך לעולמו כבר ב־1935, שנים רבות לפני הקמת המדינה. ברל כצנלסון נפטר ב־1944.
לפי החוק שאורבך מקווה לקדם כעת, המדינה תכיר בתרומתו הייחודית של הרב קוק כאחד ממנהיגי האומה הבולטים בטרם קום המדינה.
אורבך אמר בשבוע שעבר: "בקואליציה שמאגדת קצוות אידיאולוגיים יש בסיס רחב לעבודה משותפת. הסמליות של העבודה המשותפת באה לידי ביטוי בעבודת החקיקה. אין חיבור גדול יותר מהעלאתם על נס של שני מנהיגים דגולים כמו הרב אברהם יצחק קוק וברל כצנלסון באמצעות חקיקה.
"כבן הציונות הדתית אני שמח להגשים חלום של עשרות שנים בהנצחת דמותו של הרב קוק בחוק ממלכתי, תוך שילוב ידיים עם תנועה ציונית ושורשית כמו מפלגת העבודה".
