בימים האחרונים מתגברים הפרסומים לפיהם רוסיה משנה את המשוואה מול העליונות האווירית של חיל האוויר בשמי סוריה. בין היתר דווח כי לאחר פגישת נשיא רוסיה ונשיא ארצות הברית, פוטין קיבל גב מהאמריקאים לעצור את המתקפות של ישראל בסוריה.
סביר מאוד להניח וכך גם הערכתי בכתבה שפרסמנו כאן במקור ראשון שמקור הפרסומים הוא פרשנות מעוותת לדברים. הסיכוי שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין יאשר ירי של מערכות הגנה אוויריות על מטוסי חיל האוויר הוא קלוש ואם אכן שוגרו מיירטים בשבוע שעבר באחת התקיפות המיוחסות לחיל האוויר אזי מדובר בשיגורים לעבר טילים ולא לעבר מטוסים.
לצד הדיווחים והפרשנויות המדאיגות צריך להבין שנכון לכתיבת שורות אלו מנגנון התיאום בין הרוסים לישראל שריר וקיים ואין אמת בפרסומים על המשבר המסתמן אולם בהחלט יש מקום לדאגה. בעבר ישראל באמצעות דיפלומטיה הצליחה לשכנע את פוטין לעצור אספקה של מערכות הגנה אוויריות לאסד. בעיקר כאלו השוברות שוויון כדוגמת מערכת היירוט המתקדמת S-400. מערכות כזו היא כאב ראש עצום לצה"ל, שלמד עם השנים שהמעבר של מערכות כאלו זו לא שאלה של האם כי אם שאלה של מתי. יתכן שנקודת הזמן הזו אכן מתקרבת ואם ישראל תצליח למנוע אותה בפעם השלישית זה יקרה רק בהידברות וזה מוטל על כתפיו של ראש הממשלה נפתלי בנט. נתניהו ידע לעצור את זה בזמן והשאלה היא אם הממשלה החדשה מבינה את גודל השעה. על כך צריך לומר שכבר מתקיימות שיחות בין הרמטכ"ל אביב כוכבי לבין בנט בנושאים מהסוג הזה.
ביממה האחרונה ישנם דיווחים מדאיגים לפיהם התיאום הביטחוני נעצר עם כינונה של הממשלה החדשה, בישראל לא מתייחסים לפרסומים בנושא ומטפלים בזה מתחת לפני השטח אבל בהחלט מודאגים. גם אם אין אמת בדברים ואף לא שמץ יש מגמה מדאיגה שנועדה בעיקר להכשיר את הקרקע למהלכים עתידיים.
בהיבט הזה צה"ל חייב לקרוא פני עתיד ולהיערך לכל תרחיש גם כזה שבסופו של דבר יעמדו מולו מערכות הגנה מתקדמות. בהיבט הזה יש מספיק דרכים לעקוף מערכות הגנה אבל יש גם לא מעט סיכונים. תקיפות כאלו יהפכו להיות מורכבות יותר, מאתגרות יותר וגם מסוכנות מאוד. דבר אחד ישראל לא תוכל לאפשר ולא משנה מה יהיה המחיר: אם אסד יגן על מעבר של נשק מאיראן דרך סוריה ללבנון. זה קו אדום שהממשלה חייבת להבהיר אותו לאמריקאים שגיבוי שלהם הוא הכרחי, ושהוא יהיה ברור גם לרוסים שמצדדים באסד ובטח לאיראנים שמפעילים את זרועות הטרור במזרח התיכון.
