חאן אל אחמר, הכפר הפלסטיני שהממשלה רשאית לפנות ע"פ פסיקת בג"צ, הפך עם השנים לכלי ניגוח פוליטי של מבקרי נתניהו מימין בזמן שהיה ראש ממשלה וכעת נהיה אחד ממדדי הימניות של הממשלה החדשה בראשות בנט.
אבל חשוב לדעת שמעבר לקמפיין הפוליטי, חאן אל אחמר הוא סוגיה אסטרטגית לעתיד ההתיישבות וריבונות ישראלית בעתיד.
בשנת 2009 הציג ראש הממשלה הפלסטיני לשעבר סלאם פיאד את תוכנית "שורשים", אשר מטרתה ליצור רצף טריטוריאלי בין נקודות התיישבות ערביות ברחבי יו"ש ולמנוע רצף התיישבותי בין הישובים היהודיים. כחלק מהתוכנית, הזוכה לתמיכה כספית זרה, בכל מקום בו מתרחבת בניה בהתיישבות היהודית, גם ישוב ערבי במקביל מתרחב וגדל ובמקומות בהם יש 'חשש' להיווצרות רצף ישובים – נבנה כפר או נקודה ערבית. פיאד אמר בהצגת תוכניתו "החלטנו לנקוט יוזמה, לזרז את סוף הכיבוש באמצעות עבודה קשה ולקבוע עובדות בשטח, העולות בקנה אחד עם התפיסה שהקמת מדינה אינה דבר שניתן להתעלם ממנו. זו האג'נדה שלנו, ואנחנו רוצים ליישמה בנחישות".
מקום כזה הוא מתחם 'חאן אל אחמר' שממוקם בין ירושלים למעלה אדומים בו מיושבים כ-200 בני שבט הג'האלין הבדואי. הוא אחד המקומות הבולטים באזור שנבנה במטרה למנוע רצף שכזה בין ירושלים למעלה אדומים ובכך להקשות על החלת ריבונות בעתיד.
בדומה לו בדרום הר חברון נבנתה בשנים האחרונות עיר בשם ח'שאם א דרג' המכילה 2,500 מבנים בסמוך לכרמל ומעון. גם סמוך ליטא נבנה מתחם חדש המגיע עד סמוך לשטחי האש 917 ו 918 הצה"ליים במערב מדבר יהודה. בשמורת הטבע נחל מכוך נבנה מאחז בדואי חדש הבנוי על אדמות מדינה סמוך לישוב מכמש.
נקודות אלה וחאן אל אחמאר בראשן, נועדו להקשות על ישראל בכל התפתחות בשטחים וקביעת עובדות בשטח מהצד הפלסטיני. אי פעילות בחאן אל אחמר תהיה המשך השלמת ישראל עם ניהול הפלסטינים את השטח.
