במהלך חפירות ארכיאולוגיות שמתקיימות בחורבת אל־ראעי ליד קריית־גת, נמצא לאחרונה כלי חרס ועליו כתובת נדירה הנושאת את השם "ירובעל" בכתב האל"ף־בי"ת. הכיתוב מתוארך לשנת 1,100 לפנה"ס לערך, היא תקופת השופטים.
המילה נכתבה בדיו על גבי פך, כלי אישי בנפח של כליטר אחד, שייתכן כי שימש להכלת שמן, בושם או תרופה. ככל הנראה השם נכתב על הכלי על מנת שידעו למי הוא שייך. הכלי אותר בתוך ממגורה לאחסון שנחפרה אל תוך האדמה.
חוקרים המתמחים בנושא אמרו כי כתובות מתקופת השופטים הן נדירות ביותר, וכמעט לא מתגלות בארכיאולוגיה של ארץ ישראל. בעבר מצאו כתובות ספורות שנשאו מספר אותיות, אך לא ניתן היה לקשר ביניהן. זו הפעם הראשונה שהשם ירובעל נמצא כממצא ארכיאולוגי מחוץ למקרא – בשכבה ארכיאולוגית, המתוארכת לימי השופטים.
הכתובת פוענחה על ידי פרופ' כריסטופר רולסטון אפיגרף מאוניברסיטת ג'ורג וושינגטון בארה"ב. בכתובת רואים בבירור את האותיות יו"ד (ששבורה בחלקה העליון), רי"ש, בי"ת, עי"ן, למ"ד, ושרידי אותיות נוספות, המעידות שהכתובת הייתה ארוכה יותר.
החוקרים מציינים כי השם ירובעל מופיע במסורת המקראית רק בתקופת השופטים. דוגמה דומה היא השם "אישבעל" שמוזכר בתנ"ך בימי דוד המלך ואכן נמצא בחפירות באתר מימי דוד. "זהות שמות האנשים בתנ"ך ובכתובות המתגלות בחפירות ארכיאולוגיות, מעידה על השתמרות זיכרון שעבר מדור לדור", הם אומרים.
"השם ירובעל מוכר במסורת המקראית בספר שופטים, כשמו השני של השופט גדעון בן יואש", אומר פרופ' גרפינקל וגנור. "תחילה, גדעון מוזכר כמי שנלחם בעבודת אלילים וכמי ששבר את מזבח הבעל וכרת את האשרה. לאחר מכן, הוא נזכר במסורת המקראית כמי שנלחם במדיינים".
על פי התיעוד בספר שופטים הקרב נערך באזור מעיין חרוד שבעמק יזרעאל. בשל המרחק הגיאוגרפי בין המקום שבו נמצאה הכתובת למה שמתואר במקרא, עולה האפשרות שבכתובת מוזכר אדם אחר ששמו ירובעל. "אך אין לשלול את האפשרות כי הכלי היה שייך לגדעון השופט", מדגיש פרופ' וגנור. "על כל פנים, מסתמן כי השם ירובעל משקף מציאות מימי השופטים, בה היה שם זה מקובל".
החפירות שמתקיימות באתר, השוכן ביער שחריה של קרן קיימת לישראל, מתנהלות מדי שנה מאז שנת 2015, ובימים אלה נערכת בו עונת החפירות השביעית. מדובר בפעילות מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, רשות העתיקות, ואוניברסיטת מק־קוורי בסידני שבאוסטרליה.
