בג"ץ דחה ברוב גדול את העתירות נגד חוק הלאום

ברוב של עשרה שופטים (יהודים) נגד אחד (השופט הערבי ג'ורג' קרא) דחה בג"ץ בשבוע שעבר עתירות של 15 גורמי שמאל וארגונים ערביים נגד חוק יסוד: הלאום. בכך תם עיסוק משפטי בן שלוש שנים בחוק שעבר בכנסת ברוב קולות הימין באפריל 2017.

העותרים ביקשו מבית המשפט לקבוע, באופן תקדימי, כי בשל תוכן הוראותיו, חוק הלאום אינו ראוי להוות חלק מחוקתה העתידית של המדינה. אלא שמרבית שופטי ההרכב קבעו שהחוק, שנועד לעגן במישור החוקתי את ההיבטים הנוגעים לאופייה של ישראל כמדינה יהודית, "אינו שולל את אופייה הדמוקרטי, המעוגן בחוקי יסוד אחרים שכוננה הכנסת וכן בעקרונות החוקתיים שהיוו בסיס להקמת המדינה".

בהחלטת שופטי הרוב נאמר שהחוק "הוא פרק בחוקתנו המתגבשת, שנועד לעגן את מרכיבי זהותה של המדינה כמדינה יהודית".

אומנם מרבית שופטי ההרכב סברו שמוטב היה אילו זכה עקרון השוויון לעיגון מפורש בחוק היסוד, אך הבהירו כי העובדה שלא עוגן בו אינה גורעת ממעמדו ומחשיבותו כעקרון יסוד. דעת הרוב הוסיפה וקבעה כי את הוראות חוק הלאום יש לפרש "בראייה רחבה ומתוך שאיפה להרמוניה חוקתית בין חוקי היסוד כולם".

בית המשפט עמד על כך שאפשר למצוא מענה לקשיים שהעותרים הצביעו עליהם, וזאת בדרך של "פרשנות מקיימת", הנסמכת על העקרונות והכללים הפרשניים הנוהגים בשיטת המשפט בישראל.

"סעיף 1 לחוק היסוד עוסק בזכות להגדרה עצמית לאומית, ואינו שולל זכויות אישיות או זכויות תרבותיות מוכרות במישור התת־מדינתי", הבהירו השופטים. "סעיף 4 מעגן את היותה של השפה העברית שפתה העיקרית של המדינה, אך זאת בלי לגרוע ממעמדה של השפה הערבית להלכה ולמעשה ומן האפשרות להמשיך ולקדם את מעמדה במרחב הציבורי.

"ערך ההתיישבות היהודית המעוגן בסעיף 7 לחוק היסוד ניתן להגשמה לצד ערך השוויון, והסעיף לא נועד להכשיר אפליה והדרה של מי שאינם יהודים ממקרקעי המדינה".

השופט ג'ורג' קרא, השופט הערבי היחיד בבית המשפט העליון, סבר בדעת מיעוט כי הוראות סעיפים 1(ג), 4 ו־7 לחוק הלאום "שוללות את ליבת הזהות הדמוקרטית של המדינה ומזעזעות את אמות הסיפים של המבנה החוקתי". לדבריו, בהתעלמותו של חוק הלאום מעצם קיומו של "המיעוט הילידי", אזרחי המדינה הערבים והדרוזים, הוא מתייחס אליהם כאל "נוכחים נפקדים"; "נוכחים" לצורך הפגיעה בשפתם ו"נפקדים" מעצם הדרתם מהחוק. אי אזכורם של ערכי השוויון והדמוקרטיה בחוק הלאום, על רקע היעדר השוויון בפועל – לטענתו – כלפי המיעוט הערבי, מעצים את הפגיעה בעקרון השוויון, שלא זכה לעיגון חוקתי מפורש או משוריין.

בימין בירכו על החלטת בג"ץ, במפלגות הערביות ובשמאל הגיבו בביקורת. ח"כ צבי האוזר מסיעת תקווה חדשה קרא לכל המערכת הפוליטית לכבד את פסיקת בג"ץ ואת עקרון סופיות הדיון.

״כפי שהבטחתי, חוק הלאום שיזמתי הוא בטון יצוק", מסר ח"כ אבי דיכטר מהליכוד. "‏את עמדת השופט היחיד שהתנגד נכון לבחון בקונטקסט אחר".