ברוב של חמישה שופטים מול ארבעה החליטו היום (ה') שופטי בג"ץ לפסול תיקון לחוק שחוקק לפני כחמש שנים וחצי, השולל שורה של קצבאות מהורים לילדים שהורשעו בעבירות ביטחוניות.
על פי התיקון שנפסל, הורים לילד אשר נשפט למאסר בעקבות הרשעתו בעבירת ביטחון, או בעבירה של יידוי אבנים לפי סעיף 332א לחוק העונשין, והעבירה בוצעה מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור, לא יקבלו תשלומי גמלאות מסוימות למשך תקופת המאסר.
הגמלאות שנשללו הן: קצבת ילדים, מענק לימודים, וכן תוספת בעבור הילד לגמלת הבטחת הכנסה, קצבת נכות, קצבת שארים, קצבת תלויים וקצבת זקנה.
בעתירה נטען כי החוק מכוון נגד ילדים פלסטיניים, ובכך הוא מפלה על רקע לאום. לטענתם, ההבחנה בין אסירים קטינים יהודים לאסירים קטינים ערבים היא שרירותית, לא עניינית, ולפיכך עולה כדי הפליה פסולה. עוד נטען כי החוק מפלה בין אסירים פליליים לאסירים ביטחוניים, וזאת בניגוד להלכה הפסוקה שלפיה אין הצדקה להבדיל בין סוגי האסירים הללו.
הכנסת והממשלה טענו מנגד כי לעבירות ביטחון יש מאפיינים מיוחדים המצדיקים יחס מחמיר. פיגוע טרור טומן בחובו כוונה לפגוע בחברה כולה ולא רק בקורבן המסוים. תופעת הטרור היא רחבת היקף, וארגוני הטרור עוסקים בגיוס חברים חדשים בדרכים שונות, תוך הפצת חומרי תעמולה והסתה. ארגונים אלו פועלים גם במסגרת סוציאלית ענפה, על מנת לעודד חברים חדשים להצטרף לשורותיהם, ובכך מהווים מסגרת אטרקטיבית לצעירים המגבשים את זהותם ומחפשים מסגרת להשתייך אליה.
בנוסף, ארגוני הטרור "לוקחים חסות" על עברייני הטרור ובני משפחותיהם, ותומכים בהם מבחינה כלכלית. היבטים אלו אינם מתקיימים בפשיעה "רגילה", ומגבירים את הצורך בשימוש באמצעים מניעתיים, דוגמת תמרוץ ההורים למנוע מילדיהם לעבור עבירות כאלו.
עוד נטען כי המדינה איננה צריכה לשלם קצבאות עבור ילד שיושב בכלא, וממילא כלכלתו וכל צרכיו מוטלים על המדינה, אשר נדרשת לדאוג לכל מחסורו.
שופטי הרוב, הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה בדימוס חנן מלצר, והשופטים דפנה ברק ארז, עוזי פוגלמן וענת ברון, קבעו כי החוק איננו צולח את מבחן החוקתיות מאחר שהוא פוגע באורח לא מידתי בזכויות החוקתיות לשוויון ולכבוד של הוריהם של קטינים המורשעים בעבירות ביטחון. לטענתם, שלילת הקצבאות מההורים לקטינים שהורשעו בעבירות הביטחון משדרת מסר חברתי כי הפסול שדבק במעשי הקטינים, מכתים גם את הוריהם. בנוסף נקבע כי מדובר בהסדר שלא עומד במבחן המידתיות מאחר שהוא איננו אמצעי שפגיעתו היא הפחותה ביותר שעשוי להגשים את המטרה.
שופטי המיעוט סברו מנגד כי כלל לא נפגעת זכות חוקתית בשלילת קצבאות הניתנות עבור ילדים הנמצאים במאסר, וממילא כלכלתם מוטלת על המדינה. עוד סברו חלק משופטי הרוב, כי ההבחנה בין ילדים שעברו עבירות ביטחון לכאלו שעברו עבירות אחרות היא הבחנה מוצדקת, ועל כן החוק איננו חוק מפלה.
לנוכח התיקון הצפוי בנוסח החוק ולנוכח העובדה שעד היום יושם החוק במספר מצומצם של מקרים, קבעה הנשיאה חיות כי ביטול החוק ייכנס לתוקף רק בעוד שנה, על מנת לאפשר לכנסת מספיק זמן לתקן את החוק.
התנועה למשילות ודמוקרטיה הגיבה על פסילת החוק: "ברוב של שופט בודד, דורס בית המשפט את עמדתם של 51 חברי הכנסת שחוקקו את החוק וסברו שתכליתו ראויה ושהוא מידתי.
"נזכיר שהדחייה נעשית מפני הפגיעה בזכות לשוויון – זכות שבית המשפט "למד" מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אשר נחקק ע"י 32 ח"כים בלבד ואשר הזכות לשוויון נמחקה ממנו על ידי אותם חברי כנסת עצמם.
"פסק הדין הזה, הפוגע בניסיונה של מדינת ישראל להגן על אזרחיה שומרי החוק, מראה שוב את הצורך הדחוף בחקיקת חוק יסוד: החקיקה, אשר יקבע כי סמכות בית המשפט לפסול חוקים הינה רק במקרים בהם הוסכם פה אחד ע"י כלל השופטים כי החוק אינו מידתי, ותוך מתן אפשרות להתגברות של המחוקק".
ח"כ שלמה קרעי מהליכוד, הודיע בתגובה להחלטה: "ובג"צ שוב דורס ברגל גסה את הכרעת הכנסת, מסכל את יכולתנו כמדינה להילחם בטרור ופוגע בביטחון המדינה. לצערי, אין מה לצפות מממשלת ברית האחים המוסלמים חסרת החוליות והערכים".
