"מתוך מקום אמיתי ואמוני שאני עושה כל שניתן לעם ישראל יצאתי מהבית החם של האולפנה לשטחים המסוכנים של פעילות מג"ב" על רחבת המסדרים בקורס קציני מג"ב במטה משמר הגבול בלוד עמדה השבוע מפקח משנה רונאל גבאי. תושבת הישוב שלומי, בוגרת אולפנת הראל נהריה, לבושה בחצאית ומספרת על רוח הציונות הדתית שספגה במרוצת השנים והביאה אותה לרצות שירות משמעותי.
בימים הקרובים תתחיל רונאל גבאי לשמש כמפקדת מחלקה על מגוייסים צעירים למג"ב שמתחילים בתהליך הארוך של הכשרתם כלוחמים. רגע לפני שהיא מגיעה לשטחי האימונים במכמש, בסיס האם של מג"ב במדבר יהודה, היא מספרת על התהליך האישי שעברה."כאשר נכנסתי ללמוד באולפנת הראל נהריה ידעתי שכל רצוני למצוא נתיבים של עשייה לטובת עם ישראל" מספרת רונאל.
"למדתי 6 שנים באולפנה ושם שאבתי את החיזוק הדתי שלי ואת אהבת הארץ. ידעתי כי כאשר אוכל לצאת ולתרום למדינת ישראל מיד אעשה זאת". רונאל מספרת. "בזמן שחברותיי שקלו את צעדיהן ורבות מהן פנו לשירות הלאומי החלטתי כי השרות במג"ב הוא הנכון ביותר עבורי. דווקא במג"ב כי בו ישנם הלוחמים, כי שם אוכל לסגור מעגל משפחתי בו אהיה ממשיכת הדרך לאדם יקר שהיה קרוב אליי ואיננו עוד ואני רוצה ללכת בדרכו".
היא יודעת שיש מי שמרימים גבה אל מול הבחירה שלה לשרת כלוחמת במקום בו תפגוש ציבור רחב של לוחמים, גם לא דתיים. "דווקא במהלך השרות כשאני לא בתוך החברה הדתית מצאתי את עצמי מקפידה עוד יותר על תפילות, על כשרות ועוד. כל מה שהייתי צריכה זה רק להפעיל את המנועים הפנימיים שלי ולעמוד על שלי. להפתעתי מג"ב הוא בית ובימים שהיו בהם חששות לגבי ההתנהלות כמו למשל בשבת, מצאתי שכל הלוחמים שהיו איתי, כולל המפקדים, עשו ועושים ככל הניתן על מנת לאפשר לי לשמור שבת כהלכתה. הם עצמם משתתפים בקידוש ואף שרים זמירות. פתאום אני מוצאת את עצמי מאירה לאחרים את היופי הפנימי של מה שחונכתי לו, ללא כל כפייה ובאהבה הדדית".
רונאל מגיעה חדורת מטרה עם סל ערכים אותו היא רוצה להעביר לפקודיה. "ענווה וצניעות" זה המפתח לכל אומרת רונאל. "אני אסביר להם כי כולם שווים, לכולם ישנם יכולות מצוינות, כולם פה בשביל עם ישראל ומדינת ישראל והסרת האגו האישי היא לא רק צורך השעה, אלא כלי עבודה לכל החיים. אין יכולת לתרום במקסימום כאשר את חיה רק את חיי עצמך".
"לא כוחי ועוצם ידי הם הכוחות אלא, האמונה בצדקת הדרך והידיעה שאף אחד מהלוחמים לא נמצא לבד בשטח". רונאל מספר כי לרגע לא חששה לפקד על הלוחמים ולעמוד בראש הפלוגה, " אני כל השנים מכוונת את עצמי למטרה הזאת. מיום הגיוס כבר אמרתי למפקד שלי שאני רוצה להיות קצינה וברוך השם זכיתי לכך".
