שר האוצר אביגדור ליברמן השתתף הבוקר (ג') בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ובדבריו בחר להציג סקירה מקיפה, בנוגע למדיניות הכלכלית אותה הוא מתכנן לממש בתקופה הקרובה.
ליברמן התייחס לנושא התקציב ואמר: "יותר משלוש שנים לא התקיימו כאן דיוני תקציב, לא היו רפורמות ולא חקיקה. התקציב האחרון התקבל במרץ 2018, מאז היינו עסוקים במשבר פוליטי עמוק וכל המשק נכנס לטייס האוטומטי ולסטגנציה בכמה ענפים. תוסיפו לכל זה את משבר הקורונה ונקבל נתונים מאוד מטרידים – ביחס חוב תוצר, בגירעון ובהוצאת הממשלה". ליברמן הדגיש כי על אף שקיימות גישות חדשות הדוגלות בהתעלמות ממושגים ישנים כמו הגירעון ויחס חוב תוצר ומעודדים להוציא עוד כספים, משרד האוצר בהנהגתו ינהג בצורה שונה, "אנחנו ננהל מדיניות מאוד אחראית, ממלכתית, בלי גזירות. לא נשתולל, עם כל הלחצים הפוליטיים שישנם", זאת על מנת לשמור על דירג האשראי היציב של מדינת ישראל.
ליברמן הרחיב את ההתייחסות שלו לקבוצות הלחצים המנסים להשפיע עליו בנוגע לגיבוש התקציב: "מאז שנכנסתי למשרד האוצר הגיעו אלי דרישות מכל הכיוונים – מארגונים מקצועיים, מעמותות, מקבוצות שונות, מבתי חולים, ממתמחים ורופאים, נכים ומנכי צה"ל- וכל הדרישות הן מוצדקות. עם זאת, צריך לעשות תעדוף ולראות מה האפשרויות שלנו".
השר הסביר את המורכבות של בניית התקציב בנתונים העכשוויים של מדינת ישראל ואף הצהיר כי זו משימה כמעט בלתי אפשרית "אנחנו לא ארה"ב, אין לנו מכונה שמדפיסה דולרים ואנחנו גם לא יפן ולא בריטניה שמאחוריהן עומדת כלכלה ענקית עם החברות הגדולות בעולם. אנחנו במצב אחר. אז בואו נדע את מקומנו. אנחנו ניגשים באחריות לנושא תקציב המדינה וכרגע אנחנו עומדים בפני משימה בלתי אפשרית. יש לנו סד לוחות הזמנים – עדיין אין חוק שמאפשר לנו לאשר תקציב תוך 140 ימים. המגבלה השנייה שלנו היא הקואליציה שהיא מאוד צרה וקשה מאוד להתנהל כשהרוב הפרלמנטרי הוא צר מאוד".
ליברמן כמובן התייחס בדבריו גם למגזר החרדי והאשים את העסקנים החרדים במצב של הצעירים: "חשוב לתת לצעירים חרדים השכלה ומקצוע אחרת לא נוכל להוציא אותם מהעוני. אנחנו רואים פערים שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו בזכאויות לבגרות. במודיעין שיעור הזכאות לבגרות הוא 90 אחוזים, ובמודיעין עלית – רק 5 אחוזים. אותו הדבר בני ברק לעומת רמת גן. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו פערים כאלה. העסקנים החרדים רוצים להחזיק את הצעירים האלה בני-ערובה. צעיר שלא למד מעולם מקצועות הליבה, הסיכוי שלו להשתלב בשוק העבודה נמוך.. זכותם לבחור ללכת לישיבה, אבל המדינה חייבת לתת להם מורים וידע. אדם שעצמאי כלכלית – אף אחד לא יכתיב לו איזה פתק לשין בקלפי. מי שתלוי בגמח"ים ובקצבאות, לא ישתחרר מהאחיזה. זה כל הוויכוח"
