תרופה חדשנית שנשאפת דרך האף עשויה לשקם נכים שגופם שותק עקב טראומה קשה בעמוד השדרה. במחקר מהפכני שמתנהל בהובלת מומחים מהטכניון וחברת ההזנק "נורקסון ביולוג'יק" הצליחו המדענים "להעמיד על הרגליים" חולדות שחוט השדרה שלהן נותק לחלוטין, באמצעות טיפול לא פולשני: "הסנפת" תרופה שהביאה לצמיחה מחדש של העצבים בחוט השדרה, כך שהן חזרו ללכת.
הפיתוח הוא בשורה של ממש, אם יתברר שהתרופה תועיל גם לבני אדם שעמוד השדרה שלהם נפגע בפיגוע, בתאונה או בקרב. התרופה מבוססת על הנדסת רקמות ועל טכנולוגיית RNA, המוכרת בין השאר מחיסוני הקורונה של פייזר. כאן, במקום להעניק חיסון מגונן, המולקולה גורמת לגוף "לתקן את עצמו".
"הכול התחיל בפנייה של מנכ"ל קרן ישראל לנפגעי חוט שדרה, ישראל גולדברג, שביקש לבדוק אם אוכל להשתמש בטכנולוגיות הנדסת רקמות כדי לרפא משותקים", מספרת פרופ' שולמית לבנברג, ראש המעבדה בפקולטה להנדסה ביו־רפואית בטכניון. לבנברג והחוקרים שלצידה, שמחקריהם התמקדו עד כה בתיקון רקמות פגומות, החליטו להיענות לאתגר ולחפש דרכים לשקם את הפגיעה בחוט השדרה, המובילה לנכות קשה.
"כשחוט השדרה נפגע באירוע טראומטי ונוצר נזק, מערכת העצבים המרכזית מוגבלת ביכולות השיקום שלה", מסבירה לבנברג, מומחית בהתחדשות רקמות. "כתוצאה מהפגיעה משתחררים חומרים המעכבים את חידוש העצבים הפגועים וצמיחתם, ופצועים רבים נשארים מוגבלים ברמות שונות. זה כמו חוט תקשורת שנחתך – גם התקשורת בין שני הקצוות שלו נפגעת".
עד היום ניסו החוקרים לשקם את הנזק באמצעות טיפולים בתאי גזע או בניית "פיגום" שנועד להכיל את העצב שאמור להשתקם ולהשתילו בעמוד השדרה, אבל היה קשה להביא את הפיתוחים הללו למימוש קליני. בשנים האחרונות ניסו חוקרים לשקם את האזור בדרך יצירתית למדי: שימוש בחלקיקים קטנים של התא שמעודדים את שיקום הפגיעה.
צפו: החולדות המשותקות מתחילות ללכת לאחר הטיפול:
Video: צילום: הטכניון
את החלקיקים הללו אפשר להחדיר לגוף בשאיפה דרך האף ולא רק בהזרקה לעמוד השדרה. "אחרי הפציעה, יש מולקולה שמתפרצת ומעכבת את התיקון של התאים הפגועים בחוט השדרה", מסבירה לבנברג. "הוספנו לחלקיקים הללו מולקולת RNA, שמעכבת את הגורם המעכב – ובכך מאפשרת למערכת העצבים להשתקם. את כל זה נתנו לחולדות דרך האף, מיד אחרי שפצענו אותן. ראינו שהחלקיקים הללו מתרכזים באזור הפציעה, והחיות חזרו ללכת. היה מדהים לראות את זה. המנגנון גרם לגוף לעקוף את הגורמים שהפריעו לו לשקם את הפגיעה בחוט השדרה, ועודד את תהליך הריפוי שמטרתו להחזיר את התקשורת בין המוח לשאר איברי הגוף".
המחקר פורץ הדרך עובר כעת תהליך פיתוח משלים, לפני שיוגש לאישור מנהל התרופות והמזון האמריקני לקראת ניסויים בבני אדם. החברה שעומדת מאחוריו, נורקסון ביולוג'יק, נוסדה בשיתוף פעולה בין פרופ' לבנברג, פרופ' דניאל אופן מאוניברסיטת תל־אביב ויזם הביוטכנולוגיה יורם דרוקר.
הקרן הישראלית לריפוי נפגעי חוט שדרה, שיוזמת ומממנת מחקרים בתחום הטיפול בנכים, נוסדה בידי ישראל גולדברג, מנכ"ל חברת "פרסומי ישראל", לאחר שגיסתו חנה ברט שותקה בעקבות פציעה בפיגוע. בשנת 2001 חנה נסעה ברכב עם ביתם התינוקת כשבעלה אליעזר נוהג. בצומת בגוש קטיף מחבל ירה צרורות על רכבם והשליך רימוני רסס. חנה גוננה בגופה על התינוקת וכך הצילה אותה. חנה ספגה קליעים שאחד מהם קרע את חוט השידרה שלה.
גולדברג ייסד את הקרן יחד עם בנט משפחת ברט, חוקרים וידידים כדי לגייס משאבים למחקר ולפיתוח בתחום, ולהעניק לנפגעים אפשרויות שיקום, טיפול וריפוי. השמועה על המחקר המהפכני בטכניון הגיעה לרחבי העולם, ולקידום הנושא נרתמו גם קרן שרבינגטון מאוסטרליה וכן משפחה הודית אמידה שבנה נפצע בתאונת דרכים, ומחפשת אף היא פתרונות.
לצורך התחלת הניסויים הקליניים ומימון המשך המחקר מגייסים כעת אנשי החברה כ־5 מיליון דולר. אם התרופה תגיע לשלב הסופי של הפיתוח, השפעותיה ייחשבו לנס בעולם הרפואה.
"ההערכה היא שבעולם המערבי יש מדי שנה כ־45 אלף נפגעי חוט שדרה ששורדים את הפגיעה והופכים לנכים", מתאר היזם יורם דרוקר. "זו פגיעה שאין לה תרופה. אנחנו לא מצפים שהנכים יוכלו מחר לרוץ, אבל אפילו אם יוכלו רק לקום מהכיסא, לעמוד בכוחות עצמם, לשלוט בסוגרים וכו' – זה עשוי לשנות את חייהם".
