* המדגם נערך על ידי שלמה פילבר וצוריאל שרון באמצעות Direct Polls LTD עבור מקור ראשון, בתאריך 3 ביוני 2021, באמצעות מערכת דיגיטלית בשילוב פאנל, בקרב 518 משיבים בוגרים (18+) מצביעי מפלגת ימינה בבחירות מרץ 2021. טעות הדגימה הסטטיסטית 3.8%+- בהסתברות של 95%.
ערכי הסיירת \\ שלמה פילבר
בישראל יש משטר פרלמנטרי רב־מפלגתי, וכבר עשרות שנים מפלגות מרכז שואפות להיות לשון מאזניים ולסחור בכוח, בתקציבים, במינויים ובמשרדים. אף אחת לא העזה לדרוש להוביל את הגוש שהצטרפה אליו; תמיד המנהיג הטבעי של אחד הגושים כיהן כראש הממשלה.
פעמים ספורות נוצרה הזדמנות למועמד שלישי שאינו מוביל גוש מובהק לשאוף למעמד ראש הממשלה. אביגדור ליברמן רצה לכבוש את העמדה הזו כשקיבל 22 מנדטים בסקרים אחרי מלחמת לבנון השנייה וכישלונו של אהוד אולמרט; כך יאיר לפיד ביקש להתיישב בכס ראש הממשלה אחרי כישלונו של מנהיג העבודה יצחק הרצוג, כשנסק ל־27 מנדטים בסקרים בתקופה שבין הרצוג להופעת בני גנץ. שניהם כשלו.
נפתלי בנט קרוב היום יותר מאי פעם להקים ממשלה ולעמוד בראשה. הוא הראשון שהצליח להשלים את המהלך הזה כמעט עד סופו, ועשוי להשביע ממשלה כיו"ר מפלגת נישה שאינה מייצגת את אחד משני הגושים הגדולים.
לא צריך לזלזל בכישרון הפוליטי, ביצירתיות, בנחישות ובדבקות במטרה שהפגין הקצין מסיירת מטכ"ל כדי לכבוש את לשכת ראש הממשלה. אבל לפי תוצאות הסקר השני שערכנו השבוע בקרב בוחריו, אין לו לאן לחזור. המסע שהחל לפני תשע שנים כיו"ר הבית היהודי עם 12 מנדטים, מסתיים בלשכת ראש הממשלה עם תמיכה של שלושה מנדטים ומעט יותר – רובם מהבייס הציוני־דתי־ליברלי שבעבר נדד לשדות זרים ביש עתיד, בעבודה ובכחול לבן, ובפעם האחרונה הצביע לבנט ונשאר נאמן לו גם בישורת האחרונה בדרך לבלפור.
באופן נדיר וחריג בנט עשה את המהלך הזה לבדו, ולצורך כך הוא שעבד, מכר ונטש את כל נכסיו הפוליטיים. רק לפני שנה היו לו 20 מנדטים בסקרים, והיום הוא לא יעבור את אחוז החסימה אם לא "יעלה בידו" להקים ממשלה.
בוחרי ימינה כועסים; רק 35 אחוזים מהם יצביעו לבנט שוב, 12 אחוזים מתלבטים, והשאר כבר עברו למפלגות ימין אחרות. 60 אחוזים חושבים שלא ראוי להסתמך על קולות המפלגות הערביות בהקמת ממשלה, ורק 46 אחוזים מצדיקים את חתימתו על ההסכם הקואליציוני בנסיבות הנוכחיות ולאחר שמיצה נסיונות להקים ממשלת ימין. השאר, 53 אחוזים, חושבים שאסור היה לו להצטרף לממשלה הזו בשום מצב.
בוחרי ימינה נתנו לבנט ושקד קרדיט במשך שמונה שנים כדי שיקימו בית פוליטי חדש לציונות הדתית; אבל בנט ראה בימינה יותר מכל דלק סילוני נתיק, שאמור לתת לטייס את התנופה להגיע ליעד, ואחרי שמילא את משימתו מושלך לצידי הדרך.
אם לשפוט לפי מקרי עבר בפוליטיקה, הציבור הרבה פחות סלחן לפוליטיקאים שאכזבו. אהוד ברק הוא הדוגמה המובהקת ביותר.
