חמאס היה מעוניין בסיום המערכה כבר לפני כמה ימים. מבחינתם הם השיגו את תמונת הניצחון כבר בתחילת הסבב ירי הרקטות לירושלים ולאחר מכן לתל אביב וצפונה מכך, הוא ההישג התודעתי שחמאס מתהדר בו.
הצתת האש במסגד אל־אקצא ובערים המעורבות, והחיבור שנוצר בין עזה, שטחי איו"ש, מסגד אל־אקצא וערביי ישראל מפומפם במערך יחסי הציבור של חמאס, וכעת הארגון מסמן כי הוא מעוניין בהסכם רגיעה עם ישראל.
ראש הלשכה המדינית של חמאס אסמעיל הנייה, שנמצא כבר שנה וחצי בקטאר, כינס במהלך השבת עצרת תמיכה בעזה שם הצהיר "אין לנו דרישות בכל הקשור לרצועת עזה, כותרת המאבק שלנו היא ירושלים ואל־אקצא. אנחנו לא ננוח עד שנשחרר את ירושלים שלנו כמו שצלאח א־דין שחרר אותה, הדור הזה מסוגל לכך".
הצהרות הרהב בכל הקשור לירושלים מנותקות מהמציאות. בניגוד למה שחמאס מנסה להציג, הוא לא זה שהבעיר את השטח בירושלים וגרם למהומות שם, אלא ההיפך. ארגון הטרור "תפס טרמפ" על ההתפרעויות בבירה וחשב בטעות שהמציאות הפוליטית הסבוכה של ישראל תוביל לכך שהוא יוכל לירות לעבר ירושלים, והירי הזה יסתיים בתגובה רפה מהצד הישראלי.
חמאס לא ציפו למבצע "שומר החומות" שגורם לארגון נזק ממנו יתקשה להשתקם. הארגון אמנם מייצר ירי לעבר המרכז, מרוויח נקודות כשהוא מציב אולטימטומים לישראל בשעות מסוימות, כמו למשל הלילה (מוצאי שבת) בירי האחרון למרכז, אבל מי שפיתח את הרקטות אותן הם יורים לעבר ישראל, מפקדי מערך הייצור והפיתוח של הארגון, כבר לא בני החיים.
גם הבוקר ישנן תמונות של הרס ברצועת עזה אחרי עוד לילה של תקיפות מצד ישראל. העיתון אלערב אלג'דיד דיווח על ניסיון מצרי להשיג הפסקת אש הומניטארית ברצועה לכמה שעות. כמו כן, מועצת הביטחון של האו"ם מתכנסת היום לכינוס חירום שידון ברצועה, והתיווך של מצרים, האו"ם והקטרים נמשך כל הזמן כדי לייצר הסכם רגיעה.
חמאס יודעים שבכל יום שעובר הם מאבדים נכסים אסטרטגיים שהם יתקשו לשקם בתקופה הקרובה. מלבד אנשי פיתוח ומחקר, מפקדי חטיבות ואנשי כספים, בהפגזות צה"ל מושמדות מפקדות מודיעין, חדרי מבצעים, מפעלי ייצור רקטות ובנקים שבהם מוחזקים כספים של החמאס. הם מבינים שימי שלטון האחים המוסלמים במצרים שאפשרו להם להכניס אמצעי לחימה לרצועה כבר לא יחזרו, וימים בהם התאפשר להם לפתח ולייצר את היכולות הנוכחיות גם כן לא ישובו. מטרת הקריאות לרגיעה היא לשמר עד כמה שאפשר את היכולות הנוכחיות.
