את הלילה האחרון של תושבי רמלה אומרים התושבים שהם לעולם לא ישכחו. "אתמול כשחמאס כיוונו לשעה 9 בערב כבר הבנו שהולך להיות בלאגן", משחזרת הבוקר אביטל רייכנר תושבת רמלה אם לשבעה ילדים.
"כבר לפני יומיים התחלנו להרגיש את ההמולה והבלאגן" היא מספרת. "חשוב לי לציין שבחודשים האחרונים העסק מתחמם פה. הם יורים זיקוקם ונפצים בלילות ואנחנו מתקשרים כל לילה למשטרה. המשטרה אפילו לא מגיעה, מרגיש כאילו המשטרה חוששת. אנחנו יושבים במרפסות ורואים אותם יורים עם נשק אוטומטי, זה מרכז הארץ? מה קורה פה?".
אביטל ומשפחה מדור המגורשים מגוש קטיף. כשעקרו אותה ואת משפחתה מהבית אמרו להם שזה למען ביטחונם. בשיחה עימה היא נסערת ולא יכולה שלא לחזור לקיץ ההוא בשנת 2005 שם הכל התחיל. "אתה מבין שאני מגוש קטיף במקור" היא מספרת. "אמרו לנו שיקחו אותנו למקום בטוח ותראה את האבסורד".
היא חוזרת אל ליל אמש ומספרת: "התחלנו לראות המונים באים, צועקים "אללהו אכבר" ואתה רואה את ההתארגנות וההתאגדות, ואתה רואה נערים בוגרים והקריאות הולכות ומתקרבות. עשרות ערבים, רצים, בוזזים את בית הכנסת ורוגמים אותו באבנים, הפילו את החשמל וכולם רעולי פנים. זה לא תמונה שאתה רגיל לראות במרכז הארץ. אני מתקשרת למשטרה ומסבירה להם שיש חשש ממשי והתשובה שאני מקבלת היא שיש מלא אירועים. אני הגעתי למצב שאני לוקחת סכין להגנה".
המהומות בליל אמש סדקו את הקשר של התושבים עם ערביי המקום. "חיינו כאן בדו קיום" היא מספרת אבל אז הגיע ליל אמש: "אתה רואה מטר של עשרות אבנים, ניפוץ של חלונות הישיבה, פצעו אצלנו שני חברה וכל זה לא מדווח בשום מקום. למה שהמשטרה תבוא בכלל?"
"רמלה תוססת. אמרו שיש פה דו קיום אבל זה נסדק. אין כאן שום דו קיום. אנשים יקחו פה את החוק לידיים. היה ניסיון להצית את השער של הישיבה שלנו מה המשטרה מצפים שנעשה?. אם היו נכנסים לי לתוך הבית הייתי יורה? איפה המשטרה? איזה מין תשובה זו לתת לתושבים 'יש לנו הרבה אירועים ברמלה'".
הסיבה שגרמה למשטרה לבוא בסוף הייתה השיא ככל הנראה: "היו הצתות פחים ובמשך שעתיים התחננו למשטרה להגיע. עד שבעלי לא אמר לשוטרת בטלפון שיש לנו נשק ואם נצטרך, נגן על עצמינו, השוטרת ענתה "יש לכם נשק?" ותוך דקות הגיעו עשרות שוטרים. אתה רואה את השוטרים רודפים אחריהם זה היה מביך, הערבים עברו בית כנסת בית כנסת ממש כמו בסיפורים על פרעות אנטישמיות בגולה וכל מה שהם עשו זה להשחית, לנפץ ולשרוף".
כשהבוקר הגיע אביטל מתארת את תוצאות הפרעות מליל אמש, ואת מה שנשקף מחלון ביתה: "מכוניות שרופות, זכוכיות מנופצות ותושבים בעיקר מאוכזבים ומבוהלים. ברמלה אומרים שהעיר השתנתה הלילה, אלו שיהיו כנים עם עצמם יאמרו שכלום לא השתנה הוא פשוט התפרץ".
"אתה מסתובב הבוקר ברחוב ואתה שומע ערבים מקללים מתוך הרכבים" מספרת אביטלהיא מספרת, "אני עם התינוקת הקטנה שלי. אחי מתחתן היום ואנחנו בהכנות. אנחנו ברמלה מרגישים כאילו אנחנו מחאן יונס. אתה מסתובב ברחובות ורואה החנויות של תשמישי הקדושה שנבזזו ונשרפו. אתה מבין שהמקום הבטוח שלנו הפך להיות אפרת? אנחנו ארזנו את הבתים וברחנו לאפרת. זה לא הגיוני. בדרך אתה רואה שמדובר בתושבי רמלה הערבים שיודעים בדיוק איפה גר כאן כל תושב יהודי ופשוט הרסו את הרכבים וניפצו חלונות בתים".
