כשלו המאמצים למנוע את כניסת "הקורונה ההודית" לישראל. במשרד הבריאות דיווחו ביום חמישי על 41 בני אדם לפחות שנדבקו בווריאנט הזר והלא מוכר. מרביתם נחשפו אמנם לנגיף בחו"ל, אך 17 מהם נדבקו בארץ, וחלקם לא ידוע ממי נדבקו.
"התחלואה בווריאנט ההודי כבר נמצאת בישראל", מאשרת פרופ' רות הרשברג, חוקרת בפקולטה לרפואה של הטכניון. "ברגע שרואים הדבקה בקהילה, ובעיקר כאשר לא ידוע מהו מקור ההדבקה, זה אומר שהתחלואה כאן. זה לא היה צריך לקרות".
במשך חודשים מתריעים הרשברג ועמיתיה במערכת הבריאות מפני כניסת וריאנטים (מוטציות) זרים של הקורונה שעלולים להיווצר במדינות שהתחלואה בהן גבוהה, ושהחיסון נגד קורונה עלול לגלות יעילות פחותה נגדם.
ביום שישי אחה"צ אישרה הממשלה את תקנות משרד הבריאות בעניין איסור יציאה לאזרחים ישראליים מהארץ למדינות הודו, אוקראינה, אתיופיה, ברזיל, דרום אפריקה, מקסיקו ותורכיה. תקנות אלו ייכנסו לתוקף החל מיום שני, 3.5.21 למשך שבועיים אך נכון לעכשיו תקנות הכניסה נותרו כשהיו.
בחברת פייזר ובמשרד הבריאות מעריכים שהזן שמקורו בהודו אינו פוגע ביעילות החיסונים שניתנו בישראל, אך לעת עתה לא ידוע אם הוא מידבק יותר מהזן הבריטי הנפוץ בארץ, ואם הוא מסוכן יותר. השאלות הללו חשובות נוכח העובדה שכמה מיליוני אזרחים בישראל טרם חוסנו – מרביתם בשל גילם ומיעוטם בשל סירובם להתחסן. אלו עלולים להיפגע מהנגיף, אם יתגלה כמידבק ואלים במיוחד.
"אצל מחוסנים ההגנה טובה מאוד, אבל נגיף זר שייכנס לכאן עלול להביא להתפרצויות אצל ילדים ולא מחוסנים. אנחנו מאוד קרובים להיפטר לגמרי מהמגפה הזאת, ואני בטוחה שכולנו לא רוצים לחזור אליה, ולכן חייבים להגן על גבולות המדינה", אומרת הרשברג. היא מדגישה כי צעדי הגנה – בעיקר ניטור התחלואה ואכיפת בידודים – עשויים לעצור את התפשטות הווריאנט.
בימים האחרונים אנחנו מדווחים על אחוז נמוך של נדבקים חדשים בקורונה. הבוקר (א') דיווח משרד הבריאות כי במהלך יום שבת אומתו 13 נדבקים חדשים מתוך 9,236 בדיקות. ביום רביעי אומתו במדינה רק 100 נדבקים חדשים בקורונה מתוך 36,786 בדיקות, מספר נמוך מאוד המזכיר את ימי התפרצות המגפה במרץ אשתקד, כאשר עיקר התחלואה בישראל הייתה בקרב השבים מחו"ל. במערכת הבריאות דורשים כעת מהממשלה לקבל מיד החלטות שימנעו את כניסתם לישראל של נשאי זנים לא מוכרים ומסוכנים. כבר ביום שני דרשו במשרד הבריאות לעצור את כלל הטיסות הנכנסות מהודו. עם זאת, עמדת אנשי המשרד נותרה בגדר המלצה, ושרי הממשלה לא דנו בה עד כה.
בכירים במשרד הבריאות מבקרים את התנהלות הממשלה. לדבריהם, נדמה שהשרים שכחו שלצד המאמצים להרכבת ממשלה אסור להזניח את המאבק במגפה. גם המיזמים הטכנולוגיים לאכיפת הבידוד, כמו צמידים אלקטרוניים, לא יושמו עד כה. עד שהממשלה תגבש החלטות, במשרד הבריאות מקווים כי פנייתם ללב האזרחים בבקשה שיימנעו מנסיעות לא הכרחיות לחו"ל, תתקבל בהיענות. אלא שבינתיים נראה כי מספר היוצאים משערי נתב"ג לחופשות רק הולך ועולה.
בניסיון לעצור את הסחף חתם ביום חמישי מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, על תיקון לצו בריאות העם, המורה שגם מחוסנים ומחלימים שחוזרים מאוקראינה, מאתיופיה, מברזיל, מדרום־אפריקה, מהודו, ממקסיקו ומטורקיה יחויבו בבידוד, כמו מי שאינם מחוסנים. התיקון לצו יכנס לתוקף ביום שני, אם יאושר בוועדות הכנסת.
בניגוד להתמהמהות הישראלית בקבלת החלטות למניעת כניסת הווריאנט ההודי לארץ, ברחבי העולם כבר ננקטים צעדים מחמירים כמו איסורי טיסות, הארכת בידודים והחמרת הבדיקות למגיעים מהודו. רוב מדינות אירופה סגרו את שעריהן בפני טיסות ישירות מהודו, ובשווייץ דורשת הממשלה עשרה ימי בידוד למגיעים מתת־היבשת והצגת תוצאות שליליות של בדיקת קורונה מ־72 השעות שלפני הכניסה לשווייץ. בצרפת ובספרד חלה חובת עשרה ימי בידוד לבאים מהודו.
