בשלהי כהונתו, כשבועיים לאחר הבחירות לנשיאות שהתקיימו בנובמבר בארה"ב, נחת כאן מזכיר המדינה האמריקני דאז מייק פומפאו. במהלך הביקור, שהיה מעין סיבוב פרידה, פינה פומפאו כמה שעות מסדר היום כדי לבקר ביהודה ושומרון. מסוקו נחת סמוך ליקב פסגות שבבנימין, ומשם המשיך לסיור ברמת הגולן. מול נופי הצפון, קיבל לבקשתו סקירה מאביגדור קהלני על קרבות השריון שניהלה ישראל במקום במלחמת יום הכיפורים. זו הייתה הפעם הראשונה בהחלט שבה שר חוץ אמריקני מכהן מקיים ביקור ביו"ש.
בריאיון למקור ראשון השבוע אומר פומפאו כי ישמח להגיע לביקור נוסף. "זה היה ביקור מיוחד בשבילי באופן אישי, וחשוב מכך, זה היה נכון לארה"ב שאבקר באותו יום ביהודה ושומרון וברמת הגולן. ארה"ב הבינה שאלה מקומות חשובים מאוד. לגולן יש חשיבות צבאית מבחינת היכולת של ישראל להגן על עצמה. בכלל, בכל נסיעה לישראל ניסיתי למצוא זמן לראות או ללמוד משהו על ההיסטוריה של המקום המיוחד הזה.
"אני נוצרי אוונגליסט, ותמיד התעניינתי עמוקות בהיסטוריה הנוצרית של המקום. בביקורי האחרון הייתה לי הזדמנות לבקר בעיר דוד, ובהחלט למדתי עוד על המשמעות של ישראל. אשמח לשוב ולבקר, אבל כעת אני אזרח פרטי. אני בהחלט מקווה שבעלי תפקידים אמריקנים נוספים, גם כאלה שמכהנים כעת בתפקיד, יבואו לבקר. מחלקת המדינה בראשותי הבהירה כי ההתיישבות ביו"ש אינה נוגדת את החוק הבינלאומי. זה היה הדבר הנכון. הממשל הנוכחי חזר בו מזה, אבל אני מקווה שיבוא זמן שבו בכירים אמריקנים רבים יותר יבקרו בכל המקומות הללו – ביהודה, שומרון וברמת הגולן. זה לא נוגד את החוק הבינלאומי, זה עומד בקו ישר עם מה שטוב לארה"ב, וכמובן עם היחסים הטובים שיש בין ארה"ב ולישראל".
"הנשיא טראמפ ואני היינו מאוד ברורים כשהבהרנו שלישראל יש זכות לעשות כל מה שהיא צריכה כדי להגן על אזרחיה, וארה"ב צריכה לתמוך בה בכך"
כתרים רבים נקשרו בשבוע החולף, גם בתקשורת הישראלית, למאה הימים הראשונים של כהונת הנשיא ג'ו ביידן בבית הלבן. אולם בכל הנוגע לישראל, הזוהר מתעמעם. כצפוי, החברות האמיצה וההדוקה מתקופת טראמפ התחלפה ביחסים מאופקים בהרבה. ביידן אמנם שייך לפלג הליברלי במפלגה הדמוקרטית, ורואה עצמו כידיד של ישראל. אולם הלחץ עליו מקרב חברי הזרם הפרוגרסיבי במפלגתו גדול, והמאמץ המוצהר של ממשלו להסיג לאחור את כל מה שנעשה בתקופת טראמפ ניכר לעין.
הסוגיה המרכזית והמטרידה ביותר היא החתירה המהירה של האמריקנים לשוב להסכם הגרעין עם איראן – הסכם שעליו חתם הנשיא אובמה ב־2015, למרות מאמצי שכנוע ישראלים כבדים בנוגע למסוכנותו, ושהנשיא טראמפ פרש ממנו ב־2018. גם השבוע התקיימו פגישות בין נציגי איראן והמעצמות בווינה, במסגרת השיחות המקדימות לקראת חזרה להסכם. נציגי ארה"ב משתתפים בשיחות באופן עקיף, מכיוון שהאיראנים מסרבים לשאת ולתת עימם ישירות. הכוונה האמריקנית המוצהרת היא לשוב בהקדם אל הסכם הגרעין ולהשיג הסכם "ארוך וחזק יותר", שיתייחס גם לטרור האזורי שמשליטה איראן ולטילים המדויקים. עם זאת, בשעטה לחזור להסכם הם מאבדים את המנופים ואת קלפי המיקוח שיוכלו להשפיע על איראן להתקדם להסכם כולל יותר.
מלבד חידוש המו"מ עם איראן הספיק הממשל החדש לבצע עוד כמה מהפכים מדאיגים, בהם הסרת הסנקציות שהשית ממשל טראמפ על התובעת הראשית ועל בכיר נוסף בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. הוחלט גם על השבת המימון לפלסטינים ולסוכנות אונר"א שקוצץ בימי טראמפ, וכן על נסיגה מההכרה האמריקנית בריבונות ישראל בגולן. המדיניות שעליה הכריז פומפאו ביום שבו ביקר בפסגות, ולפיה תוצרת שטח C תסומן כתוצרת ישראלית ולא בסימון מיוחד, שונתה אף היא.
שאלנו את פומפאו איזה שינוי מדיניות של הממשל הנוכחי אכזב אותו במיוחד. "הדבר שמדאיג אותי בעיקר הוא הדיונים שמתקיימים בווינה. הם נעשים מול הגורם שהוא מממן הטרור הגדול ביותר בעולם, הרפובליקה האסלאמית של איראן. אם הדברים ינוהלו באופן לא נכון, אז המשטר האיראני הטוטליטרי, הקלפטוקרטי, שיש לו כוונות לרצח־עם בכל הנוגע לישראל, יקבל נתיב פתוח לנשק גרעיני. זה לא מתקבל על הדעת מבחינת ארה"ב, ובטח לא מתקבל על דעתם של תושבי ישראל. היכולת שלהם לפגוע באזור תהיה עצומה. אני רואה את הממשל בוושינגטון צועד בחזרה אל הסכם הגרעין מלא הפגמים, ואני חושב שזו טעות עצומה לביטחון ארה"ב".
תובעת מושחתת
בפברואר 2019 כינס פומפאו בוורשה ועידה מיוחדת, ובאופן שנחשב אז יוצא דופן נתניהו ישב שם עם מנהיגים ממדינות המפרץ להתייעצויות בעניין ההתמודדות עם איראן. "בנוגע לישראל, החזרה להסכם גם מסכנת את הקשרים העמוקים שנוצרו עם אנשי האמירויות, הבחריינים, הסודאנים, כל המדינות הערביות", אומר כעת פומפאו. "היא פוגעת בכל העבודה שעשינו כדי לבודד את איראן במסגרת הסכמי אברהם. הכול יהפוך להיות מורכב יותר אם ארה"ב תחליט להצטרף לרוסים ולסינים ולשוב להסכם הגרעין".
השבוע יצאו בכירים במערכת הביטחון של ישראל לפגישות בבירת ארה"ב, כדי להדגיש שם את החששות בירושלים מפני השיבה המהירה להסכם, ומפני הגישה הדיפלומטית שמאפשרת לאיראנים לחזור על תרגילי ההטעיה שעשו בעבר. היועץ לביטחון לאומי מאיר בן־שבת נפגש עם עמיתו האמריקני ג'ייק סאליבן במשך שעתיים. "יש לנו יעד משותף, למנוע מאיראן יכולות גרעיניות מתקדמות", אמר לפני תחילת השיחות שגריר ישראל בוושינגטון ובאו"ם גלעד ארדן.
על פי הודעת הבית הלבן בתום הפגישה, היועץ האמריקני עדכן את עמיתו הישראלי על ההתקדמות בשיחות בווינה, והדגיש את "האינטרס האמריקני החזק" בקיום התייעצויות קרובות עם ישראל. נמסר כי שתי המדינות החליטו על הקמת צוות משותף שיתמקד באיום הגובר של כלי טיס בלתי מאוישים וטילים מדויקים שאיראן מייצרת ומספקת לארגוני הפרוקסי שלה במזרח התיכון. הפגישה עם בן־שבת כללה שני חלקים. הראשון בנוכחות מצומצמת, והשני בנוכחות נציגים ישראלים ואמריקנים ובהם גם השליח האמריקני לנושאי איראן רוב מאלי, המוביל את משלחת ארה"ב לשיחות בווינה.
הפגישות הללו השבוע בוושינגטון יסייעו להבהיר את עמדת ישראל?
פומפאו: "אני תמיד מאמין שכדאי להבהיר את עמדתך, ושמח שהממשל מוכן להקשיב לכל חברינו ובעלי בריתנו באזור. אני מקווה שהם יביאו בחשבון את הדברים שייאמרו להם, ויקשיבו טוב לישראל ולבעלי בריתנו מהמדינות הערביות. המינוף שיצרנו בעבור הממשל הנוכחי באמצעות המדיניות של 'מקסימום לחץ' על המשטר האיראני – כדי להבהיר לו שהוא אינו יכול להמשיך לחמש את חיזבאללה, לממן מיליציות בעיראק, לירות טילים מתימן באמצעות המורדים החות'ים – היה עצום. המטרה הייתה לשכנע את איראן להתנהל כמו מדינה נורמלית. אני מקווה שהממשל הנוכחי לא יוותר על זה, ושלפחות יקשיבו לאנשים באזור שמושפעים ישירות מהעריצות האיראנית".
מהם האיומים המרכזיים בעיניך על ישראל כיום?
"הם מסועפים. באופן ברור, היכולת האיראנית לבנות נשק גרעיני. לא רק הנשק עצמו אלא היכולת לבנות אותו – תאיים על ישראל. גם סיום האמברגו על מכירת נשק קונבנציונלי לאיראן ומאיראן הוא אִיום. האיראנים הם המממנים הראשיים של חיזבאללה. חיזבאללה יושב על מצבורים של טילים מדויקים שמהווים איום ממשי על אזרחים ישראלים בכל המדינה. לממשלת לבנון אין יכולת לעצור את זה, לממשלה באיראן יש. אם נאפשר באמצעות ההסכם העברת משאבים וכסף אליהם, האיום על ישראל יהפוך להיות נרחב יותר".
ישראל צריכה לשמור את האופציות הצבאיות נגד איראן פתוחות?
"אשאיר לישראלים לקבל החלטות בעבור עצמם. אבל מה שברור לחלוטין הוא שלישראל ולארה"ב יש שותפות ביטחונית רחבת היקף. ישראל היא הדמוקרטיה הפורחת היחידה במזרח התיכון כיום, ויש לנו אינטרס להמשיך לוודא שלישראל יש יכולת להגן על עצמה. הנשיא טראמפ ואני היינו מאוד ברורים כשהבהרנו שלישראל יש זכות לעשות כל מה שהיא צריכה כדי להגן על מולדתה ועל אזרחיה. יש לישראל מחויבות לעשות זאת, וארה"ב צריכה לתמוך בה בכך. צריך להיות ברור בכל זמן שארה"ב לא תעמוד בדרכה של ישראל כשהיא נוקטת את הצעדים הנדרשים להגן על עצמה".
לגבי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, האם הסרת הסנקציות מעל התובעת מאותתת לישראל כי היא נותרה לבדה בזירה הזאת?
"הדאגה שלי בראש ובראשונה הייתה לכך ששום צבא מערבי לא ייתבע בידי פאטו בנסודה שהיא תובעת מושחתת. החקירה נגד ישראל היא שגויה, פוליטית, ואינה תואמת את המטרות שלשמן הוקם בית הדין. שום חייל ישראלי או אמריקני לא אמור לעולם להיחקר בידי בית דין בינלאומי שלא הוענקה לו הסמכות לכך. אני יודע שגם הישראלים מרגישים כך, ומצטער על הבחירה של הממשל הנוכחי להסיר את הסנקציות מעל התובעת המושחתת. היא לא שינתה את המניעים והכוונות שלה, והסכנה לכוחות הביטחון של ארה"ב ושל ישראל נותרה בעינה. לכן היינו צריכים לנקוט את הצעדים שנקטנו".
בנובמבר האחרון פורסם כי ראש הממשלה נתניהו וראש המוסד יוסי כהן הצטרפו בחשאי לפגישה, בנוכחות פומפאו, עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן־סלמאן בעיר ניאום שבסעודיה. שאלנו את פומפאו אם היה רגע שבו ישראל וערב הסעודית היו קרובות לחתימה על הסכם ביניהן.
"ההנהגה הסעודית תצטרך לקבל החלטות בפתיחות. אני משוכנע שכיוון התנועה הוא חד־סטרי, ושעוד ועוד מדינות באזור, כולל ערב הסעודית, יצטרפו בסופו של דבר להסכמי אברהם ויכירו בזכותה של ישראל להתקיים".
אתה שומר על קשר עם בכירים ישראלים?
"היו לי יחסים חמים עם רבים מהמנהיגים הפוליטיים והביטחוניים של ישראל, הם היו תמיד שותפים נהדרים של ארה"ב".
אם טראמפ יתמודד לנשיאות ב־2024, גם אתה צפוי להתמודד?
"הריאיון עוסק בסוגיות ביטחוניות, אז נישאר ממוקדים בכך", הוא חותם.
