החוב הממשלתי של מדינת ישראל עומד על כטריליון שקלים, כך עולה מהדו"ח השנתי על ניהול החוב הממשלתי שפרסם אתמול (ג') החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג. ההוצאות הגבוהות סביב משבר הקורונה הביאו את החוב הממשלתי בסוף שנת 2020 לכ־984 מיליארד שקלים, גידול של 20 אחוזים במלאי החוב מאז שנת 2019.
הוצאות הממשלה האמירו בשנה האחרונה בשל התשלומים הגבוהים בהוצאות רווחה, כולל דמי האבטלה הממושכים, הוצאות הבריאות ומענקי הסיוע השונים. במקביל, בגלל הירידה בפעילות הכלכלית, ירדה גם ההכנסה ממיסים, ואת הפער כיסתה הממשלה באמצעות גיוס חוב. בשנת 2020 גייסה יחידת החוב באגף החשב הכללי סכום שיא של כ־265 מיליארד שקלים, לעומת כ-137 מיליארד שקלים בשנה שקדמה לה – גידול של כ־230 אחוזים.
על פי רוטנברג, "הגיוס הרחב שנגזר מהמצב הכלכלי גרר עלייה ביחס החוב לתוצר בשנת 2020. יידרש ביצוע של תכניות משמעותיות שיובילו את המשק לצמיחה. ישנה חשיבות רבה להקטנת הגירעון לאחר סיום המשבר וחזרה למגמת הירידה העקבית והמתמשכת ביחס החוב לתוצר".
הגידול בחוב הממשלתי הביא לעלייה גם ביחס החוב־תוצר שהגיע לכ־72.4 אחוזים, בהשוואה לכ־60 אחוזים אשתקד. העלייה הייתה עלולה להיות גבוהה אפילו יותר, וכך צפו התחזיות, אלא שהצמיחה בישראל הייתה גבוהה מהצפוי, מה שהוריד את היחס. במקביל, גורמים כמו התחזקות השקל מול הדולר והשיעור השלילי באינפלציה תרמו להורדת משקל החוב.
ישראל כמובן אינה המדינה היחידה שהגדילה את החוב הלאומי שלה השנה, בגלל המגפה העולמית. בהשוואה למדינות המפותחות העלייה ביחס החוב־תוצר בישראל הייתה גבוהה יחסית (12.4 אחוזים גידול, בהשוואה לממוצע של 10 אחוזים במדינות המפותחות), אבל כיוון שמדינת ישראל התחילה מיחס נמוך לכתחילה, של כ־60 אחוזי תוצר, היא סיימה את השנה בכ־72.4 אחוזים, בהשוואה ל־125 אחוזים בממוצע במדינות המפותחות.
היקף הוצאות הריבית בשנת 2020 עמד על כ־38 מיליארד שקל לעומת כ-38.1 מיליארד שקל בשנת 2019. שיעור הוצאות הריבית ביחס לחוב עמד על 4.1 אחוזים בשנת 2020 לעומת 4.7 אחוזים בשנת 2019, ושיעור הוצאות הריבית מסך הוצאות הממשלה עמד על 7.9 אחוזים בשנת 2020 לעומת 9.5 אחוזים בשנת 2019. בדומה למגמה בשנים האחרונות, הוצאות הריבית בגין החוב המקומי הסחיר והחוב החיצוני ירדו בכ־0.9 מיליארד שקל בהשוואה לאשתקד והסתכמו בכ־17.6 מיליארד שקל. לעומתן, הוצאות הריבית בגין איגרות חוב מיועדות עלו בכמיליארד שקל לעומת אשתקד והסתכמו בכ־12.4 מיליארד שקל.
את החוב גייסה ישראל ממקורות מקומיים בעיקר. כ־62 אחוזים מכלל גיוס החוב הגיע מהשווקים הישראליים, שהסתכמו לכדי 157 מיליארד שקלים. כ־28 אחוזים מגיוס החוב הגיעו ממשקיעים בינלאומיים, ובסך הכול מלאי החוב החיצוני הגיע בשנה האחרונה ל־161 מיליארד שקלים. חלק מהחוב גויס לתקופות ארוכות של עד מאה שנים.
יכולת הגיוס הגבוהה של מדינת ישראל מגורמים חיצוניים ובשווקים העולמיים היא ראיה לאמון שניתן בכלכלה הישראלית בעולם. "העולם מאמין שאנחנו נחזיר את החוב גם בעוד מאה שנים", אמר השבוע החשב הכללי. על פי רוטנברג, מדובר בניסוי כלים מאוד משמעותי, שלא נדרשו לבצע בהיקף הזה עד כה. "היכולת של מדינת ישראל להגביר את הפעילות ולקבל הרבה מאוד מימון זר ממשקיעים גלובליים באופן מיידי, הראה שיש לנו יכולת לתפקד בשעת חירום. אנחנו רוצים גיוון של מקורות המימון".
החוב החיצוני הוא מה שמושפע מחברות הדירוג שעוקבות מקרוב אחר הנעשה. כל שלוש חברות דירוג האשראי אשררו השנה את דירוג האשראי של מדינת ישראל. בחודשים ינואר, מאי ונובמבר 2020, אישררה חברת דירוג האשראי S&P את הדירוג של מדינת ישראל והותירה אותו על כנו, ברמה של AA- עם תחזית "יציבה". בחודשים אפריל 2020 וינואר 2021, אישררה חברת דירוג האשראי פיץ' את דירוג האשראי ברמה של A+ והותירה את תחזית הדירוג "יציבה". בחודש אפריל 2020, אישררה חברת דירוג האשראי מודי'ס את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה A1 ועדכנה את תחזית הדירוג ל"יציבה".
על פי החשב הכללי, למרות האמון שניתן בכלכלה הישראלית, ישנו סיכון מסוים להורדת דירוג האשראי. אם אחרי המשבר מדינת ישראל לא תחזור לתוואי של צמיחה נכונה, הכוללת הורדה של הגירעון, יכול להיות שחברות האשראי ייתנו "כרטיס צהוב". הקשיים הפוליטיים לא באמת השפיעו על ההחלטות הנוגעות לדירוג האשראי עד כה, וישראל זכתה לאמון כתוצאה מיכולת התפקוד וההצלחה בניהול המשבר, גם תוך כדי המשברים הפוליטיים וממשלת המעבר ואפילו ללא תקציב.
"הניהול המקצועי של החוב הממשלתי, המשלב אסטרטגיה ארוכת טווח, התאמות טקטיות בזמן קצר ורוח גבית של שוק ההון וסביבת הגיוס, תמכו ביכולת הממשלה להגדיל בצורה ניכרת את היקף המימון ולהתמודד עם התמיכה המסיבית שנדרשה במשק בזמן משבר הקורונה", אמר רוטנברג. "עם זאת, הגיוס הרחב שנגזר מהמצב הכלכלי גרר עלייה ביחס החוב לתוצר בשנת 2020. בראייה צופה פני עתיד, יידרש ביצוע של תוכניות משמעותיות שיובילו את המשק לצמיחה. לצד זאת ישנה חשיבות רבה להקטנת הגירעון לאחר סיום המשבר וחזרה למגמת הירידה העקבית והמתמשכת ביחס החוב לתוצר".
סגן בכיר לחשב הכללי וראש חטיבת המימון, גיל כהן, מסר כי "התפרצות נגיף הקורונה והשלכותיו השליליות על שוקי ההון ונתוני המאקרו, ובעיקרם העלייה החדה בגירעון הממשלתי בשל הגידול בהוצאות והפגיעה בהכנסות המדינה, הפכו את השנה שחלפה לשנת שיא בהיקפי הגיוס שעמדו על כ־265 מיליארד שקל. היכולת לעמוד בצורכי המימון החריגים בתקופה של תנודתיות ואי ודאות רבה מעידה על איתנותה הפיננסית של המדינה ואמון המשקיעים בארץ ובחו"ל בכלכלה וביכולת המדינה לעמוד בהתחייבויותיה".
