שאיפתם של כמה מהמועמדים לכנסת לקצץ במכות מצ'טה את הבירוקרטיה הישראלית אולי תצליח להתגשם בקרוב. ממשלת ישראל מתכננת מהלך חסר תקדים להפחתת רגולציה, על רקע משבר הקורונה. צוות מיוחד למדיניות רגולציה – המשותף למחלקה למשפט כלכלי באגף ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, אגף מדיניות רגולציה במשרד ראש הממשלה, אגף תקציבים ואגף החשב הכללי במשרד האוצר – פועל באינטנסיביות לקידום רפורמה מקיפה ומרחיקת לכת כבר בחודש יוני. אם תושבע ממשלה בישראל, ייתכן שזה יהיה אחד מצעדיה הראשונים.
אתמול פרסם הצוות קול קורא לציבור כדי לקבל התייחסויות למהלך. בבסיס הרפורמה ניצבת ההבנה כי משבר הקורונה הציף כשלים ממשלתיים רבים, וכי יש בו גם הזדמנות לשינוי שיקל על עסקים ואזרחים, הן בתקופת ההתאוששות המיידית הן לטווח הרחוק. עסקים שייבנו מחדש אחרי משבר הקורונה לא יזדקקו לתהליך ממושך ויקר של קבלת רישיון עסק. המסעדות שהיו מושבתות בשנה האחרונה ישמחו להיפטר מרשימת דרישות ארוכה ומיותרת של משרד הבריאות, מכבי האש, משרד הפנים, רשות המיסים. אזרחים רבים שזקוקים לרישיונות, טפסים או אישורים יעדיפו שזמן ההמתנה יהיה קצר ולא ממושך. אחת הרפורמות הנשקלות, למשל, היא להגדיר "שתיקה כהסכמה": אם רגולטור לא משיב לבקשה בתוך זמן קצוב, היא תאושר באופן אוטומטי.
לטווח הארוך, התועלת מצמצום הרגולציה עשויה להיות עצומה. ארגון ה־OECD העריך שאם ישראל תפחית את הנטל הרגולטורי שלה כך שיהלום את ממוצע המדינות המפותחות, התוצר לנפש יגדל בכ־3.75 אחוזים בתוך חמש שנים ובכ־5.75 אחוזים תוך עשר שנים.
הפעולה המשותפת של שלושת משרדי המטה החשובים בממשלה אינה שכיחה, ומעידה על רצינות המהלך. בשבוע שעבר נשלח מכתב למנכ"לי כל משרדי הממשלה, בחתימת צחי ברוורמן, מנכ"ל משרד ראש הממשלה; מאיר לוין, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט כלכלי); ויוגב גרדוס, ממלא מקום ראש אגף תקציבים. במכתב הם הציגו את תוכניתם לצמצום הנטל הרגולטורי וביקשו סבב פגישות במשרדים כדי לגבש חבילת תיקוני חקיקה, שחלקם יוחלו באופן מיידי – ניקיון אביב ממשלתי לחיסול בירוקרטיה מיותרת.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– רק זה היה חסר: בארה"ב התגלו חומרים מסרטנים באלכוג'ל
– הופכים משבר להזדמנות: אסור להסתכל על העובדים כמשאב
– נגד מבחני אמון: למה אני לא מאמין לגליה עוז
בישראל פועלת מ־2016 תוכנית חומש להפחתת הנטל הרגולטורי, שהטילה חובה על כל משרדי הממשלה להפחית את הרגולציה במשרד ב־25 אחוזים בתוך חמש שנים. אבל יישומה המלא של התוכנית עדיין תקוע בגלגלי הבירוקרטיה הישראלית, למרבה האירוניה. הרפורמה אמורה לחסוך לאזרחי ישראל כ־5 מיליארד שקלים וכ־50 מיליון ימי המתנה בכל שנה.
חלק מהעניין הוא היעדר המוטיבציה של הרגולטורים; כל מתווה להפחתת רגולציה יצטרך לטפל גם בבעיית התמריצים הזו. כל רגולטור מגן על אינטרס מוגדר, כמו בריאות הציבור או הגנת הסביבה, אבל אינו לוקח בחשבון את ההשפעות ההיקפיות של מהלכיו על תחומים אחרים כמו ההשפעה המזיקה על עסקים או על תחרות בתחום.
בישראל גם אין בחינה של רגולציה, מרגע שנקבעה. ייתכן שתקנות מסוימות אינן מקיימות את כוונתן המקורית; שהן גורמות לעלויות שלא נלקחו בחשבון בתחילה ולהשפעות והשלכות שלא ניתן לצפות מראש; או שהרגולציה הופכת לא רלוונטית בגלל שינויי נסיבות. אין בישראל מנגנון שתפקידו לבחון את הרגולציה הקיימת ולנפות ממנה כללים והנחיות שאינם מגשימים את מטרתם.
בניגוד למדיניות התקציבית שנבחנת באור הזרקורים התקשורתי והפרלמנטרי, מדיניות הרגולציה של ישראל פועלת בחשכה, כמעט ללא ביקורת פרלמנטרית תקופתית. המתווה הנבחן כעת על ידי צוות הרגולציה הוא ליצור גוף שמטרתו לבחון הן את הרגולציה הקיימת והן את הרגולציה החדשה, ולערוך סינון ובקרה של כל הרגולציה הממשלתית.
