כל שנה מפסידה מדינת ישראל מיליארדי שקלים מהעלמות מס, ולמרות שינויי חקיקה והגברת האכיפה, נראה כי רשויות המס לא ממש מדביקות את הקצב. דווקא בשל כך, דו"ח "החלטות ועדת הכופר" שפורסם בשבוע שעבר, מעלה תמיהה בכל הקשור למדיניות רשות המיסים ולקריטריונים שהיא קובעת כלפי העבריינים שמבקשים "רחמים" אחרי שנתפסו.
דו"ח החלטות ועדת הכופר הוא למעשה רשימה מפורטת של בקשות לביטול ההליך הפלילי, שהוגשו על ידי מעלימי מס שנתפסו. החוק מקנה לרשות המיסים סמכות להטיל על אדם כופר כחלופה להליך הפלילי נגדו. לצורך כך קיימות ברשות המיסים ועדות כופר שונות הדנות בנושאי מס הכנסה, מיסוי מקרקעין, מע"מ, מכס ומס קנייה, שבסמכותן לקבל החלטות על הטלת כופר.
לשם גיבוש שיקול הדעת המנהלי, נשקלים בין השאר חומרת העבירה, מידת מעורבותו של החשוד בביצוע העבירה, הרשעות קודמות, תשלומי כופר בעבר, מצב אישי, בני משפחה התלויים בחשוד, העניין הציבורי בהעמדה לדין ועוד.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
איך עושה ציפור: 15 שנה לציוץ הראשון בטוויטר
כל הסיפור: כשהמלחמה בפרוטקשן יורדת לדפוס
בעיצומו של משבר כלכלי: לשכת שר הדיגיטל החדשה עלתה כחצי מיליון שקל
הדו"ח שפורסם בשבוע שעבר ומתייחס לשנת 2018, כולל 216 החלטות, כאשר סכום הכופר המפורט בדו"ח הוא בנוסף לסכום המס שהעבריין נדרש לשלם.
העבירות הנפוצות ביותר הן העלמת הכנסות וניכוי מס תשומות שלא כדין. נעשה הפסקה קטנה, ונסביר מהו ניכוי מס תשומות: בעל עסק שהוא עוסק מורשה, רשאי לקזז את המע"מ ששילם בגין רכישת שירותים או מוצרים עבור העסק, מתוך תשלומי המע"מ שגבה מלקוחותיו ועליו להעביר לרשויות המס. כך למשל, בעל חנות מכולת שקנה מהספק שלו מוצרי מזון בסך 2,000 שקל בתוספת 17% מע"מ (כלומר שילם 2,340 שקל), המע"מ ששילם בסך 340 שקל נקרא מס תשומות. מתשלום המע"מ שיקבל מלקוחותיו על מכירת המוצרים, הוא יוכל להפחית את מס התשומות ששילם לספק.
אפשרות הקיזוז הזו היא "טריקית", ומהווה כר פורה להרבה מאוד מעלימי מס, בדומה להמצאת חשבוניות פיקטיביות לניכוי הוצאות.
אלא שהענישה בדמות תשלום הכופר, לא ממש מביאה לידי ביטוי את הצורך להילחם בתופעה מעין זו. הנה דוגמה המפורטת בדו"ח: בעל חברה מאזור הצפון העוסק בתחום הצנרת, חשוד כי בשנים 2013־2018 ניכה מס תשומות שלא כדין בסכום של 171,657 שקל. החלטת הוועדה הייתה להשית עליו כופר כולל בסך 34,000 שקל, פחות מ־20% מסכום העבירה.
בכל הנוגע לאכיפה, יש להפריד בין בעלי עסקים שבקושי צלחו את המשבר וכשלו באופן נקודתי, ובין מעלימים כבדים שאין להם שום נסיבות מקילות
המציאות הזו לא פחות מטרידה בכל הנוגע להעלמת הכנסות משכר דירה. ש', שכיר מאזור המרכז, נחשד באי־דיווח על הכנסות מהשכרת דירה בשנים 2008־2017, בסך של כשני מיליון שקל. הוועדה השיתה עליו כופר בסך של 305 אלף שקל בלבד. י', עצמאי מאזור המרכז, נחשד באי־דיווח על הכנסות מהשכרת דירות בשנים 2010־2016 בסך של כ־966 אלף שקל. הכופר שלו עמד על 145 אלף שקל.
לצד המחסור בהכנסות ממיסים נוכח המציאות הכלכלית, משבר הקורונה העצים את תופעת העלמות המס. מבצע ביקורות שנערך ממש לאחרונה בקרב עסקים ברחבי הארץ, שלגביהם עלה חשד להעלמות מס, העלה כי 40 אחוזים מבתי העסק שנבדקו לא רשמו הכנסות כחוק.
עם החזרה לשגרה, ובהתחשב בכך שרשויות המס חייבות למלא את תפקידן ביתר שאת ולא להקל עם המעלימים, רוח החלטות ועדת הכופר מדאיגה, ובעיקר, לא ברור אם המחיר הכופר שמשולם כבד ומרתיע דיו.
ככלל, בכל הנוגע לאכיפה, במקביל לחובת השוויון בפני החוק, יש לערוך הפרדה בין רבבות העצמאים ובעלי העסקים שבקושי צלחו את המשבר, ושחלקם כשלו באופן נקודתי וחד־פעמי, ובין אלו שהקורונה כמעט ולא השפיעה על הכנסותיהם, חלקם מעלימים סדרתיים. את הראשונים ראוי שלא "לחפש" בקטנות, אך לגבי האחרונים שמעלימים מס, אין שום נסיבות מקילות.
הבשורה תיבחן בכיס
בשבוע שעבר החל לפעול בישראל הבנק הדיגיטלי הראשון במסגרת "הרצה", והוא ייפתח לציבור הרחב לקראת סוף השנה. למעשה זה יותר מארבעים שנה לא קם בישראל בנק עצמאי חדש, בוודאי לא בנק שהוא 100% דיגיטלי – ללא סניפים אך עם כל השירותים הבנקאיים.
כל כניסה של שחקן חדש לזירה היא מהלך חיובי שמוסיף לתחרותיות, במיוחד בענף כה ריכוזי כמו מערכת הבנקאות בישראל, שבה שולטים בעיקר שני הבנקים הגדולים – פועלים ולאומי. אך מעבר לכך, יש מבחנים מהותיים יותר כדי לדעת אם באמת מדובר בבשורה צרכנית.
פרופ' אמנון שעשוע, מייסד הבנק הדיגיטלי, אמר בשבוע שעבר: "בנינו טכנולוגיה פורצת דרך במטרה לבנות את הבנקאות מחדש לטובת הלקוחות". שוקי אורן, יו"ר הבנק, הוסיף: "נציע חוויית שירות חדשנית שלא קיימת היום. אנחנו הולכים לשנות את פני הבנקאות בישראל". שני בכירי הבנק התבטאו בעיקר בסיסמאות ופחות בפרקטיקה. למעשה זו השאלה העיקרית: האם הבנק החדש יציע לציבור הרחב ערך ייחודי, מעבר לגימיקים ויזואליים ואמירות כלליות על "חוויה אחרת".
עם כל הכבוד לטכנולוגיה, בסוף, ערכו של בנק כזה ייקבע בעיקר בהוזלה משמעותית עד כדי פטור מעמלות, ובהפחתה בריבית שהוא גובה מהלווים. אף שמדובר בבנק נטול שומנים, עם מצבת עובדים מינימלית ומערכות מחשוב מתקדמות – וזאת בניגוד לבנקים הקיימים בישראל כיום – השאלה היא אם כפי שמבטיחים שם, החיסכון הזה בעלויות יגולגל במלואו לטובת הלקוחות.
אין ספק שהבנקים יעשו כל מאמץ כדי לתת מענה מצידם, ולשם כך הם יהיו מוכנים להוציא מאות מיליונים, להקים ולבסס פלטפורמות מתחרות. לא פחות מכך, הבנקים הוותיקים יפעילו לחץ פסיכולוגי כבד כדי לשבש תזוזות במערכת לכיוון הבנק החדש. הם עשו זאת בעבר בהצלחה רבה כשבנק ירושלים הציע פטור מלא מעמלות עו"ש לציבור הרחב, ללא כל התניה. אף שהיה מדובר בבנק מפוקח כמו כל האחרים, פקידי הבנקים ביססו אז בהצלחה את הספק בקרב הלקוחות באשר ל"ביטחון" בהפקדת כספם בבנק קטן. סביר להניח שהם לא יוותרו על הדרך הזו גם הפעם.
בכל מקרה, שאלת המפתח כאמור היא מי באמת ייתן ערך מוסף ללקוחות שלו. לבנק דיגיטלי יהיה ערך אמיתי רק אם בסופו של דבר הוא ישאיר בכיס של הלקוח יותר כסף, ויקל עליו בהתנהלות השוטפת.
