בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל השבוע את עתירת פורום קהלת שבה נטען כי הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה לא קיימו את הנדרש מהם לפי חוק חופש המידע. זאת, בתום שנתיים של בקשות, חילופי מכתבים, דיונים משפטיים ומה שנדמה כניסיונות התחמקות.
השופטת דנה כהן־לקח קיבלה את העתירה, ופסקה פיצויים בסך עשרת אלפים שקל לטובת פורום קהלת, ורשמה לפניה את הודעת הממשלה שתפנה לטפל בבקשות המידע בהתאם לסיכום שהושג בין הצדדים.
הפורום הגיש בקשות חופש מידע אחרי הבחירות לכנסת ה־21, במטרה ללקט החלטות וחוות דעת של הייעוץ המשפטי לממשלה בתקופת ממשלת מעבר, שמונעות או מתירות פעילות של הממשלה. הבקשות לא נענו, ויחידת חופש המידע במשרד המשפטים טענה בפני הפורום שכל הבקשות יטופלו במרוכז, ואף הודיעה שהיועץ המשפטי לממשלה הנחה את המשרדים לא להעביר בינתיים את המידע.
מטרת בקשת המידע הייתה לבחון את המגבלות שמטיל היועץ המשפטי על הממשלה והכנסת בתקופת הבחירות. "זו סוגיה חוקתית ראשונה במעלה המעוררת עניין ודילמות נכבדות בכל תקופת בחירות", הוסבר בעתירה, "אולם הפעם יש בה עניין רב במיוחד: כשהתארכה תקופת הבחירות במשך כשנה וחצי – החשיבות הציבורית של המידע הלכה וגדלה".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בנט: "אני לא אכתיר את לפיד לראש ממשלה בשום מצב"
– "אין פוליטיקאי שלא הרים לי טלפון בצרחות"
– הדיבורים על איראן והאג נענו במחמאות על מבצע החיסונים
סירוב המדינה לחשיפת המידע הוסבר, במענה לעתירה, בכך שהמידע כולל התייעצויות פנימיות שהרשויות מבקשות להגן עליהן, ומחשש ליצירת אפקט מצנן: "החשש כי מתן פומבי לדיונים הפנימיים ולהתייעצויות בעניינים שלא הבשילו לכדי מדיניות מגובשת יניא את נבחרי הציבור מהצגת שאלות בפני גורמי המקצוע ואת עובדי הרשות מלהתבטא בחופשיות". בפורום קהלת הגדירו את הנימוקים הללו בתגובתם כ"הנמקה ערטילאית'".
בייעוץ המשפטי הציעו לספק מידע כללי על סוגי הפעולות שנבלמו, מבלי לפרט. למשל, האם חוות הדעת ניתנה באשר להחלטות ממשלה, חקיקה, מינויים ועוד. וכיצד התייחס אליהן הייעוץ – "היעדר מניעה", "קושי משפטי" וכו'. בפורום קהלת טענו כי משמעותה של ההצעה היא סירוב. בדיון הראשון בעתירה, בספטמבר, הסכימה השופטת שהמתווה אינו תואם את החוק.
השבוע, בתום הדיון במחוזי, ולאחר התייעצות של מייצגת המדינה עם הגורמים הרלוונטים במשרד המשפטים, הוסכם כי בתום שלושים ימי עבודה יינתנו החלטות פרטניות של כל אחד ממשרדי הממשלה, שיתייחסו גם לשאלת הקצאת המשאבים הנדרשת כדי לאסוף את המידע.
"מה שהוסכם הוא שהמשרדים וגם היועץ המשפטי לממשלה יקיימו סוף־סוף את החוק", אומר עו"ד אריאל ארליך, ראש מחלקת הליטיגציה בפורום קהלת. "לקביעות של הייעוץ המשפטי מה מותר ומה אסור לממשלה לעשות בתקופת בחירות יש השלכות מרחיקות לכת, במיוחד כשתקופות הבחירות מתארכות, והכרחי שלא יוסתרו מהציבור. מצער מאוד שמשרד המשפטים נלחם בכל האמצעים להסתיר אותן".
ההסכם בין הצדדים קיבל תוקף של פסק דין, והשופטת קיבלה את עתירת פורום קהלת ופסקה הוצאות לטובתו.
"טוב עשה בית המשפט שהבהיר כי יש חובה לפעול לפי החוק ולמסור את המידע הקריטי הזה, אלא אם כן בדיקה פרטנית תגלה שיש מניעה קונקרטית למוסרו", מוסיף ארליך. "מה כבר יש להסתיר? אנו מצרים על כך שכמעט שנתיים חלפו מאז שהוגשו הבקשות ועד שהיועץ המשפטי לממשלה הבין שעליו להתייחס אליהן כפי שמחייב החוק. נקווה שכעת המידע יימסר".
בייעוץ המשפטי לממשלה טוענים שלא התעלמו לחלוטין מבקשות המידע של פורום קהלת. לדבריהם הפורום ביקש לקבל את כל העבודה של הייעוץ המשפטי בתקופת הבחירות, שאורכת כבר שנתיים, והיקפה עצום. המתווה שגובש נועד לשיטתם לאזן בין האינטרס לקבלת מידע שיועיל למחקר של הפורום, ובין הרצון להגן על ההתייעצויות הפנימיות.
בית המשפט לעומת זאת לא קיבל את האיזון שהוצע, וקבע שיש לתת מענה פרטני מצד כל משרד. ראשית בשאלת הקצאת המשאבים לצורך איסוף המידע, ואם הקצאת המשאבים סבירה – לבחון אם יש לסרב לבקשה משום שמדובר בהתייעצויות פנימיות.
