האקדמיה הנורבגית למדע ולספרות הודיעה בצהריים (ד') כי החליטה להעניק השנה את פרס אבל, הפרס הנחשב ביותר בתחום המתמטיקה ולמקבילה של פרס נובל בתחום זה, לפרופסור אבי ויגדרזון מהמכון למחקר מתקדם, פרינסטון, ארה"ב, וכן לעמיתו ההונגרי לסלו לובאס.
הפרס הוענק לשניים על "תרומתם היסודית למדעי המחשב התיאורטיים ולמתמטיקה הבדידה, ועל תפקידם המוביל בעיצובם לתחומים מרכזיים במתמטיקה המודרנית". לדברי, הנס מונתה-קאס, יו"ר ועדת אבל, "לובאס וויגדרזון הינם מובילים בהתפתחויות אלה בעשורים האחרונים. עבודותיהם משתלבות בדרכים רבות. נציין במיוחד את התרומה הבסיסית של שני מדענים אלה להבנת האקראיות בחישוב ולבחינת גבולות החישוב היעיל".
תורת "סיבוכיות החישוב", שבה התמחו שני החתנים, והעוסקת במהירות וביעילות של אלגוריתמים, הוצגה לראשונה בשנות השבעים וכיום היא תחום מבוסס הן במתמטיקה והן במדעי המחשב התיאורטיים. היא מספקת את הבסיס התיאורטי לאבטחת האינטרנט, אחרי שדור חדש של מתמטיקאים הבין שלמתמטיקה הבדידה יש תחום יישום חדש במדעי המחשב. כיום אלגוריתמים ויישומי אבטחת האינטרנט הם חלק בלתי נפרד מחיי היומיום של כולנו. עבודותיהם של לסלו לובאס ואבי ויגדרזון מילאו תפקיד חשוב בהתפתחות זו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– נמצאה החברה שחשודה בשפיכת הנפט שהוביל לאסון החופים
– כאילו היינו מורדמים ומונשמים: לצאת ממצרים שלנו
– יאיר לפיד שובר שתיקה: האם הוא בכיוון הנכון?
וידגרזון נולד בחיפה בשנת 1956. הוא התקבל לטכניון בשנת 1977, וסיים תואר ראשון במדעי המחשב בשנת 1980. אחר-כך עבר לפרינסטון ללימודי תואר שני, שם קיבל את הדוקטורט שלו בשנת 1983 עבור עבודת הגמר בנושא חקירות על סיבוכיות קומבינטורית. בשנת 1986 שב ארצה, וב-1991 נעשה לפרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית. ב-1999 הצטרף למכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון, ומאז הוא נמצא שם. באירוע לציון יום הולדתו ה-60 של ויגדרזון ב-2016, אמר עליו ראש המכון כי "ויגדרזון השיק תור זהב של תיאורטיקנים במדעי המחשב במכון".
ויגדרזון ידוע ביכולתו למצוא קשרים בין תחומים שלכאורה אינם קשורים. הוא העמיק את הקשרים בין מתמטיקה למדעי המחשב. דוגמה אחת היא "מכפלות זיג־זג של גרפים", שפיתח יחד עם עומר ריינגולד וסליל ואדהן, המקשרות בין תורת החבורות, תורת הגרפים ותורת הסיבוכיות, ויש להן יישומים מפתיעים כמו האופן הטוב ביותר להימלט ממבוך. היישום החשוב ביותר כיום של תורת הסיבוכיות הוא בקריפטוגרפיה, המשמשת לאבטחת מידע באינטרנט, כגון מספרי כרטיסי אשראי וסיסמאות. מפתחי מערכות הצפנה, למשל, חייבים להבטיח שפענוח המערכת שלהם היא בעיית NP, כלומר, משימה שפתרונה יצריך מיליוני שנות עבודה של מחשבים.
בתחילת הקריירה שלו, ויגדרזון תרם תרומות יסודיות למושג חדש בקריפטוגרפיה, הוכחת אפס־הידיעה. יותר מ-30 שנה לאחר מכן היא משמשת כיום בטכנולוגיית בלוקצ'יין. בהוכחת אפס־הידיעה, שני אנשים חייבים להוכיח טענה מבלי לחשוף כל ידע מעבר לתוקף הטענה, לדוגמה, שני המיליונרים המעוניינים להוכיח מי עשיר יותר מבלי שאף אחד מהם יחשוף כמה כסף יש לו. ויגדרזון, יחד עם עודד גולדרייך וסילביו מיקאלי, מצאו שניתן להשתמש בהוכחות אפס־ידיעה כדי להוכיח, בחשאי, כל תוצאה פומבית על נתונים סודיים. דוגמה נוספת: אם אתה רוצה להוכיח למישהו שהוכחת משפט מתמטי, אבל אינך מעוניין לחשוף פרטים כיצד עשית זאת, הוכחת אפס־ידיעה תאפשר לך לעשות כן.
פרס אבל נוסד על ידי ממשלת נורבגיה והוא בשווי של 7.5 מיליון קרונות נורבגיות (834 אלף דולר). הפרס מוענק על ידי האקדמיה הנורבגית למדעים ומדעי הרוח, במעמד מלך נורבגיה, כאשר הבחירה בזוכים מבוססת על המלצתה של ועדת האבל, המורכבת מחמישה מתמטיקאים בעל שם בינלאומי. לפני כשנה זכה בפרס פרופ' הלל פורסטנברג (84) מהאוניברסיטה העברית.
לסלו לובאס, הזוכה שני, נולד ב-1948 בבודפשט, הונגריה, ובעשור הקודם כיהן כיו"ר האיגוד המתמטי הבינלאומי (2007-2010). בשנות השבעים הפכה תורת הגרפים שלו לאחד התחומים הראשונים במתמטיקה הטהורה המסוגלים לשפוך אור על תחום סיבוכיות החישוב החדש. אחת ההשפעות העיקריות של עבודתו של לובאס הייתה לקבוע דרכים שבהן המתמטיקה הבדידה יכולה לענות על שאלות תיאורטיות בסיסיות של מדעי המחשב. פעם אמר כי הוא חש בר מזל מפני ש"חווה את אחת התקופות שבהן המתמטיקה התפתחה בתיאום מלא עם אחד מתחומי יישומה".
