כפי שפורסם לראשונה בוועידת הנדל"ן הלאומית של מקור ראשון, רשות מקרקעי ישראל הודיעה לראשונה על מכרזים לקרקעות בלתי מתוכננות.
המכרזים שפורסמו הם בהיקף של כ-2,000 דירות ופורסמו בצורת "מכרזי יזום" – מכרזים המשווקים על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומתייחסים לקרקעות לא מתוכננות או שהליך תכנונן טרם הושלם והם משווקים בשני מסלולים: הרשאה או חכירה. ייעוד הקרקע במגרשים ישמש למגורים או לתעסוקה אך בניגוד לנהוג, רמ"י לא קבעה את התכנון המפורט הקובע את מספר יחידות הדיור או השטחים המסחריים, והותירה זאת לרוכשי המגרשים.
בוועידת הנדל"ן אמר לנו יעקב (ינקי) קוינט, מנהל רמ"י, כי הצורך בשיווק מהיר של קרקעות אחרי שנה של האטה, הביאה אותם לשווק גם קרקעות לא מתוכננות. "הפעולות שאנחנו עושים כעת כדי להגדיל את היצע הדיור הן באמת לשווק, לשווק, לשווק. כמה שיותר. תמיד בתחילת שנה יש פחות שיווק, אבל אנחנו עובדים עכשיו גם עם משרדי השיכון, האוצר, המשפטים ומנהל התכנון, ומצליחים להביא לשוק מספר גדול של יחידות דיור. בימים הקרובים נוציא מאות יחידות דיור במצבי צבירה בסיסיים יותר, קרקע שהתכנון בה עוד לא הושלם. אם לרשות מקרקעי ישראל אין יתרון יחסי בתכנון, אנחנו צריכים לבחון אפשרות להעביר את התכנון לשוק הפרטי, ואנחנו כבר מתחילים עם זה בכמה מקומות".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דע מה שתשיב: כיצד יפעלו המפלגות בשטחי C?
– האם ירון זליכה יקבל 8 מיליון שקל מ"מענק נתב"ג"?
– צלם, אלוהים: למה אנחנו מופתעים כשעוד איש ציבור נופל
בדרך כלל, רשות מקרקעי ישראל משווקת קרקעות רק לאחר שהושלמו בהן תהליכי התכנון. היזמים רוכשים מגרשים מאושרים לבנייה בהיקף מוגדר וידוע מראש, והם נדרשים רק להוציא היתרי בנייה לפי התוכנית שאושרה ברמ"י. במכרזים החדשים, הזוכים במכרזים לא יודעים מראש מה מספר הדירות שיאושר, והם נדרשים לקחת על עצמם את העלויות של התכנון והפיתוח. הם מקבלים "הרשאה לתכנון", ולוקחים על עצמם את עלויות התכנון וגם את הסיכונים המגולמים בו, אבל יוכלו לרכוש מגרש במחיר נמוך יחסית. רמ"י, מצידה, תקבל עליהם מחיר נמוך יותר מאשר הייתה מקבלת על מגרש מתוכנן, אבל תיצור הליך יעיל יותר שבו מגרשים קטנים הסמוכים לשטחים בנויים אחרים, יתוכננו על ידי היזמים בעצמם.
על פי קוינט, "לא רק משרד השיכון, הרשויות המקומיות ורשות מקרקעי ישראל, אלא גם השוק הפרטי יכול לתכנן. כל מי שיכול לקדם את התכנון, זה טוב וצריך לאפשר את זה. אנחנו תוחמים את זה למקומות שיש בהם היתכנות מאוד גבוהה במתחמים גדולים פחות, שבהם אנחנו לא רוצים להכניס יזמים לקונפליקט עם הרשויות. אם ניתן לשוק הפרטי להוביל חלק, נוכל להשביע חלק מהביקושים. בכל מקרה אנחנו פועלים עכשיו להוציא כמה שיותר יחידות דיור, ואנחנו מאמינים שאחרי שתקום ממשלה חדשה אפשר יהיה לעשות צעדים נוספים ולהחזיר את המערכת למסלולה. לא הכול תלוי ברמ"י".
הרשות מתכוונת בשלב הראשון לפרסם 12 מכרזים, מתוכם 10 מכרזים למגורים, אחד לתעסוקה ואחד למגורים ותעסוקה. כל המתחמים הם באזורים בנויים, בתוך רשויות מקומיות עם ביקוש גבוה, וגודלם לא עולה על 200 דונמים, כך שמדובר בתוכנית בהיקף מצומצם. לפחות בתחילתה. המכרז הגדול ביותר שמוצע בהרשאה לתכנון הוא בשכונת נאות שמיר במערב רמלה בהיקף של כ-700 יחידות דיור. בירושלים משווק מתחם פי גלילות בהיקף של כ-330 יחידות דיור, וכן מתחם בשכונת הקטמונים (רחוב וולאג'ה) בהיקף של כ-120 יחידות דיור. במתחם המרכבה באזור התעשייה בחולון מציעה הרשות מגרש לבניית מגדל משרדים בשטח של 51,500 מ"ר.
