גרמניה היא אחת המדינות שהגישו חוות דעת לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, לפיה אין לבית הדין סמכות לדון בתביעה הפלסטינית נגד ישראל, בגין פשעי מלחמה. אולם, דו"ח של ארגון NGO מוניטור שפורסם אתמול (ב') מעלה כי ניתן מימון גרמני לארגונים לא-ממשלתיים ישראליים, ביניהם כאלו שסייעו להגשת אותה תביעה בדיוק נגד ישראל.
הארגון מפרט את תרומותיה של גרמניה ל-35 ארגונים לא-ממשלתיים בתחום זכויות האדם בשנים 2019-2017. הדו"ח קובע כי בשנתיים הללו, זכו הארגונים לתרומות בסך של כמעט 320 מיליון ש"ח. כ-58 אחוז (185,387,008 ש"ח) מממשלות באופן ישיר ועקיף ו-42 אחוז (134,079,909 ש"ח) מתורמים פרטיים.
הדו"ח מפרט כי הארגונים במחקר נבחרו על פי קריטריונים ברורים: ארגונים המקבלים מימון מישויות ממשלתיות זרות באופן ישיר או עקיף, ארגונים הפעילים פוליטית במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני וטוענים לקידום זכויות אדם, רשומים בארץ כעמותה או חברה לתועלת הציבור, ומבצעים אחוז ניכר מפעילותם מחוץ לישראל, כולל לובי באיחוד האירופי, ארה"ב והאו"ם, שיתופי פעולה עם הקמפיין נגד ישראל בהאג, מעורבות בדוחות שונים של האו"ם (כגון דו"ח גולדסטון, דו"ח שבאס-דיוויס ו"הרשימה השחורה" של חברות הפעילות ביו"ש) וסוגים נוספים של דה-לגיטימציה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ברקת: "לא צריך להיות הבדל בין עקרונות התכנון בין ת"א לרמאללה"
– המאבק בארגוני ה-BDS: "זו לא אידיאולוגיה, יש פה הרבה כסף"
– הפתרון של מד"א למדים של המתנדבות הדתיות
מניתוח התרומות עולה כי המימון הממשלתי ל-35 הארגונים מקורו ב-22 ישויות מדיניות זרות (כולל האיחוד האירופי והאו"ם), כאשר גרמניה מובילה עם 43,636,794 ש"ח, ואחריה האיחוד האירופי והולנד.
מתוך 134,079,909 ש"ח מימון ממקורות פרטיים, הקרנות המובילות הן הקרן החדשה לישראל (16%), קרן סיגריד ראוסינג (10%), מכון החברה הפתוחה (7%), קרן האחים רוקפלר (3%), קרן הגליל (3%) וקרן מוריה (2%).
51,811,990 ש"ח (16.2%) מסך המימון מגיע ממוסדות דת נוצריים (כנסיות וארגוני סיוע הומניטריים). רוב המוסדות הללו מקבלים מימון מממשלות זרות ובמרבית המקרים, הממשלות מעבירות לארגונים מימון בצורה עקיפה דרך מוסדות אלה.
לדברי מחברי הדו"ח, אחוז ניכר מהגופים הכנסייתיים המקבלים מימון ממשלתי ואשר מספקים מענקים לארגונים לא-ממשלתיים ישראליים – מעורב בעצמו בקמפיינים אנטי-ישראליים, כולל קמפיין ה-BDS נגד ישראל, לוחמה משפטית וקמפיינים שונים של דה-לגיטימציה, כאשר חלקם אף משתמשים ברטוריקה אנטישמית.
בינואר 2021, ארגון השמאל "בצלם" השיק קמפיין המבקש להוכיח מדוע בישראל שורר לטענתו אפרטהייד. מממניו של בצלם מתוך הנתונים שנאספו, כוללים את: האיחוד האירופי, ספרד, דנמרק, שוויץ, נורווגיה, שוודיה, אירלנד, דנמרק והאו"ם.
ארגונים לא-ממשלתיים ישראליים כמו בצלם, יש דין ועדאלה, השמיעו חזור ושנה טענות והצהרות שמביעות תמיכה בחקירה של בית הדין הפלילי הבינלאומי את פשעי המלחמה לכאורה של ישראל. בנוסף, הקרן החדשה לישראל, אשר העניקה 4,063,396 ש"ח לשלושת הארגונים במהלך 2017-2019, ציינה בפברואר 2021 שהיא אינה יכולה לעמוד במאת האחוזים מאחורי האמירה שלישראל "מערכת משפט עצמאית החוקרת את עצמה ללא משוא פנים".
פרופסור ג׳ראלד שטיינברג, נשיא מכון המחקר NGO מוניטור, אומר כי "לנוכח תפקידם המרכזי של ארגונים לא-ממשלתיים פוליטיים בשיח הציבורי על זכויות אדם בסכסוך, ראוי שלציבור ולתקשורת יהיו את כל הנתונים לגבי המימון של ארגונים אלו באופן נגיש וברור. עלינו להבין מי הן המדינות, הקרנות הפרטיות והגופים המשפיעים על שיח זכויות האדם בישראל. מדובר בתופעה חסרת תקדים ביחסים בין מדינות דמוקרטיות, המעצבת את השיח הציבורי והמשפטי בישראל, יחסי החוץ והליך קבלת ההחלטות בארץ ובעולם. חלק מהארגונים אף שותפים פעילים בקמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל, כולל החקירה בבית הדין הפלילי הבינלאומי".
נציין כי בריאיון השנה ל"מקור ראשון" עם שגרירת גרמניה בישראל, ד"ר סוזנה ואזום-ריינר, היא נשאלה לגבי התמיכה הגרמנית בארגונים ישראליים, והשיבה כי "אחת המטרות של הפוליטיקה הגרמנית בתוך גרמניה היא חיזוק החברה האזרחית. אנחנו תומכים בפרויקטים לא במימון ממשלתי ישיר, אלא באמצעות ארגוני חברה אזרחית. יש אצלנו הרבה ארגונים שעובדים מידם עם גופי חברה אזרחית בכל רחבי העולם, ואנחנו לא רואים בכך בעיה. מה שלא נקבל, הוא שארגון בלתי חוקי או ארגון שעוסק בעבודה פלילית יקבל מימון. אבל חברה אזרחית תוססת שדנה בסוגיות ומשתפת פעולה ויש לה קשרים מעבר לים, זה עניין שבהחלט תומכים בו בגרמניה".
