מדינת ישראל רשמה לזכותה הישגים נאים במהלך שנת הקורונה החולפת, לצד כישלונות כואבים. שיעור המתחסנים הגבוה בעולם בקרב האוכלוסייה מעל גיל 16 מכריח את ישראל להיות בחוד החנית גם בתחום החזרה לשגרה, לא ברמת התחלואה אלא בהיותה המדינה היחידה שמעניקה למתחסנים "תו ירוק".
מבצע החיסונים מעורר עניין עולמי בפיתוח "דרכוני בריאות" לקורונה, בשני הקשרים: תנועה בין מדינות שונות, והסרת מגבלות פנים־מדינתיות. דרכונים כאלה נבחנים כעת במדינות רבות בעולם. פולין אישרה דרכון חיסונים שיקנה למחוסניה פטור מצעדי הרחקה חברתית ומבידוד, ובדנמרק שוקלים לאמץ את המודל הישראלי.
רק כאן יש כבר "דרכון ירוק" של ממש: כמחצית מאוכלוסיית ישראל היא מחלימי קורונה או מחוסנים (בהדרגה), ובאופן טבעי נוצר צורך לפתוח את המשק למי שהסיכון הנשקף להם או מהם נמוך במיוחד. באיחוד האירופי מתחולל ויכוח ער בשאלת האפשרות המשפטית להפלות בין מחוסנים ללא מחוסנים, במיוחד כל עוד החיסון אינו פתוח לכלל האוכלוסייה ושיעור ההתחסנות נמוך. בישראל, תוכנית התו הירוק הוחלה לצד פתיחת אפשרות החיסון לכל אזרח מעל גיל 16.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הערכות: אם גנץ יישאר על סף אחוז החסימה, הוא יפרוש מהמירוץ לכנסת
– הנאמנות המתפוררת של בלוק הימין
– בלי הסבר: למה המחוסנים לא יכולים לחגוג?
עד שמדינות האיחוד האירופי יגיעו לשיעור התחסנות גבוה, הנושא המרכזי על שולחן הדיונים האירופי הוא סוגיית התעופה והמעבר בין המדינות. ההחלטה לאפשר תנועה חופשית של מחוסנים דורשת את הסכמת 27 מדינות האיחוד. לעת עתה הוסכם לגבש תקן לדרכון ירוק, אך השימוש בתעודת ההתחסנות האירופית יהיה בינתיים רפואי בלבד.
משרד המודיעין בראשות השר אלי כהן בחן את נושא הדרכונים הירוקים לקורונה ברחבי העולם, והמליץ לקדם מגעים ממשלתיים ישירים להכרה הדדית בתעודות התחסנות עם מדינות המתכוונות ליישם הקלות למתחסנים. בין המדינות הללו נכללות שכנותינו יוון וקפריסין, וכן אסטוניה, גיאורגיה, איסלנד, רומניה, איי סיישל, איחוד האמירויות, תאילנד, סינגפור ופולין. עוד מומלץ כי ישראל תצטרף לתקנים הבינלאומיים המתגבשים לתעודות התחסנות דיגיטליות, ותטמיע אותם כאן כאשר יבשילו.
ברחבי העולם עדיין יש מי ששוללים את רעיון דרכוני הבריאות. לטענתם טרם נענו שאלות מדעיות בסיסיות באשר ליעילות החיסונים במניעת הדבקה, תוקף העמידות שהם מקנים לאורך זמן וכוחם להגן גם אל מול זנים חדשים של הנגיף. לטענת המתנגדים, הערכת יתר של תועלת הסיכונים תוביל להתנהגות חסרת אחריות ולהדבקה רבה יותר.
הייעוץ המשפטי לממשלה היה מעורב בהחלטות בדבר היכולת להפלות בין מחוסנים ללא מחוסנים. לצורך תקנות התו הירוק חולק המשק לשלוש רמות, על בסיס יכולת ההגנה המשפטית על האפליה. בחנויות ומפעלים ברמה א', אי אפשר משפטית וחוקתית למנוע את כניסתם של לא מחוסנים. בין אלו נמצאות החנויות החיוניות, שפתוחות גם במהלך סגר חמור: מכולות, בתי מרקחת ועוד. ברמה ב' כללו המשפטנים מקומות שאפשר לאסור על כניסת לא מחוסנים אליהם: אלה מוסדות שנחשבים למותרות ובכללם מסעדות וחדרי כושר.
ברמה ג' נמצאים הקניונים וחנויות הרחוב. במשרדי המשפטים והבריאות התלבטו בנושא ולבסוף הכריעו, משיקולים מעשיים, להתיר את הכניסה אליהם לכולם. הגבלת הכניסה הייתה יוצרת עומס בחנויות, והיכולת למיין את הנכנסים היא מעטה משום שסופרמרקטים ובתי מרקחת מצויים גם בקניונים. כמו כן נטען שיש לאפשר להורים לילדים לא מחוסנים להגיע איתם לחנויות ולקנות בגדים. בלשכת היועץ המשפטי לממשלה ניסו לגבש פתרון בדמות הצגת בדיקות קורונה שליליות ולא רק תעודות התחסנות, אך משרד הבריאות התנגד מחשש שהדבר יקריס את מערך הבדיקות, שנועד בראש ובראשונה לקטיעת שרשראות הדבקה.
משפטנים רבים ובכללם קבוצת מרצים מהאוניברסיטה העברית טענו שהתקנות המיוחדות אינן דורשות חקיקה נוספת, בעוד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט טען אחרת. לפי המשפטנים החולקים על היועמ"ש, בסעיף 19 לפקודת בריאות העם משנת 1940 נאמר שבכל מקום שמחלה מידבקת הפכה בו למגפה, רשאית המדינה לנקוט באמצעים כדי להגן על התושבים מהידבקות, ולהטיל עליהם הגבלות. בסעיף הזה נעשה שימוש בעיר חריש בשנת 2018, כאשר נאסר על הורים להביא את ילדיהם לגנים בשעת התפרצות מגפת חצבת.
בלשכת היועץ המשפטי טענו שאין צורך להשתמש בפקודה הישנה, ועדיף להסתמך על חוק הסמכויות המיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה, שתקנות התו הירוק הותקנו לפיו. לפי היועמ"ש חוק חדש עדיף על פני פקודה ישנה, שכן לפי כללי המשפט הישראלי פסקת ההגבלה חלה עליו ומאזנת בין הפגיעה בזכויות הציבור ובין השמירה עליהן. כך יכול להתקיים איזון בתקנות בין זכויות הקניין של הלא מחוסנים ובין הזכות לחיים, הזכות לחינוך ועוד. מלבד האיזונים, פסקת ההגבלה דואגת גם לקיומה של "תכלית ראויה" בחוק, והיא בריאות הציבור.
ההתבססות על החוק החדש עשויה גם לאפשר לממשלה להתמודד עם הדרישה לחיסון עובדים במקומות עבודה. לפי עמדת הייעוץ המשפטי, כפי שבוטאה במכתב ששלח המשנה ליועמ"ש עו"ד רז ניזרי, היכולת להגביל כניסת עובדים לא מחוסנים למקום עבודתם – למשל, כניסת מורים לבתי ספר – צריכה להיות מעוגנת בחקיקה מתאימה ובמתווה שיערוך את האיזונים הנדרשים לשם שמירת מידתיות הפגיעה בזכויות היסוד של מורים שלא התחסנו, בין השאר גם משום שאינם יכולים, ממגוון סיבות. הכנת החקיקה הזו תושלם על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה בתחילת השבוע ותעבור לאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
