בשטח נטוש בדרום הארץ התכנסו בשבוע שעבר בכירי חברת רפאל, מיטב המוחות של התעשייה הביטחונית, לצד אנשי חיל האוויר – טייסים ותיקים וצעירים. בקרון נפרד ומרוחק – בתל־אביב, בגלל מגבלות הקורונה – ישבו כתבים צבאיים וצפו באחד הניסויים המרתקים שנעשו אי פעם בתחום טילי האוויר־אוויר.
בתעשייה הביטחונית זה אירוע נדיר. לטענת החברה, מעולם לא פתחו את הדלת לתקשורת בפני ניסוי כזה: בדרך כלל שובל מסתורי באוויר במרכז הארץ או בדרומה מבשר על ניסוי של חברה ביטחונית, וכמה דקות לאחר מכן מסתפקת החברה בהודעה לקונית על קיום הניסוי. כמה שעות לאחר מכן מתקיים תדריך, נקבעת שעה לפרסום והציבור נחשף למעט פרטים. אך הפעם הוחלט להראות לעיתונאים מה קורה בשדה הניסוי: לתת להם להרגיש איך מתקבלות ההחלטות בזמן אמת, לחוש את האדרנלין באוויר ולטעום את ההצלחה.
הטיל – ששמו ER Derby־I – משוגר ממטוס ומיועד לפגוע במטוסים במרחק כ־100 ק"מ. הגרסה הקודמת שלו, הטיל Derby־I, כבר נמצאת בשימוש מבצעי בכמה חילות אוויר בעולם. הוא חלק ממשפחת טילי האוויר־אוויר של רפאל, שהפילו למעלה מ־150 מטוסים בקרבות בארץ ובעולם ב־65 השנים האחרונות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– המצודה והאגדה: הסיפור שהושכח מאחורי ביריה
– הערכות: אם גנץ יישאר על סף אחוז החסימה, הוא יפרוש מהמירוץ לכנסת
– שאלות נפוצות בנוגע למשכנתא שלך
בניסוי בשבוע שעבר לא שוגרה הגרסה האווירית של הטיל, אלא גרסת קרקע־אוויר המשוגרת מהיבשה לעבר מטוס, "במהלך השיגור והמעוף התקבלו נתונים טובים מהטיל", אומר בכיר ברפאל. באמצעות מערכת התקשורת הדו־כיוונית של רפאל, הטיל בעצם משוחח עם מרכז הפיקוד והשליטה גם בזמן אמת, ומפעיליו מסוגלים למצות את יכולותיו בזמן התעופה. "המערכת מספקת לטיל מידע מלא על המטרה שנבחרה ועל מטרות אחרות בסביבה הקרובה", הסביר הבכיר. "סדרת הניסויים היא אבן דרך חשובה בפיתוח הטיל, החדש והמתקדם ביותר בסדרת טילי האוויר־אוויר שלנו".
לצד הניסוי רפאל הציגה לראשונה את מערך הניסויים הלאומי שהיא מתפעלת זה כמה שנים, ובו שדה הניסויים הלאומי הדרומי שדמה, יחידת ניסויי הטילים (ינ"ט) במרכז הארץ, וכן יכולות פריסה מתקדמות של ניסויים מורכבים בלב ים, הכוללים ספינות הנושאות את המערכות המתקדמות. מגרש המשחקים הזה מאפשר לרפאל לחקור את ביצועי כלי הנשק בדיוק רב.
ההכנות לניסוי כזה נמשכות חודשים, אמרו לנו ברפאל, וביום כזה ההתרגשות מגיעה לשיאים. כל אחד יודע בדיוק מה התפקיד שלו, נאמר לנו. מאות מפתחים ואלפי אנשים עומדים מאחורי הפיתוח, וביום הניסוי מתברר אם אחרי שנים של חקר, פיתוח וייצור אפשר לברך על המוגמר. הצלחה פירושה כמובן מכירות, מבחינת החברה, אבל גם התקדמות מבצעית פורצת דרך מבחינת הלקוחות.
בצורתו ובמידותיו הדרבי החדש זהה לדור הקודם של הטיל, שנמצא בשירות מבצעי בכמה מדינות. גרסתו הקרקעית יכולה גם כן להשתלב בלי התאמות רבות בסוללות הגנה אווירית מסוג ספיידר מתוצרת רפאל, המספקות הגנה אווירית לטווחים בין 20 ל־60 ק"מ. "בשיגור קרקעי, הטיל מאפשר יירוט מטרות בטווח של 40 ק"מ מהסוללה ללא מאיץ ו־80 ק"מ עם מאיץ". טווח השיגור הארוך מאפשר למשגרי הטיל על הקרקע או באוויר לא להסתכן כמעט בשעה שהם תוקפים את האויב. מטוסי הקרב יוכלו למשל לתקוף מטוסים בשמי סוריה בלי לעזוב את שטח ישראל. "זה טיל 'שגר ושכח'", אומרים ברפאל. "הוא נותן עליונות אווירית לטייס הקרב או למפקד ההגנה האווירית שישתמשו בו".
לפי תא"ל במיל' פיני יונגמן, ראש חטיבת מערכות הגנה אווירית ברפאל, החברה היא הבית של טילי האוויר־אוויר של חיל האוויר הישראלי עוד מראשית ימי המדינה. "אנחנו פיתחנו את טיל האוויר־אוויר הישראלי הראשון, השפריר. מאז ועד היום רפאל מצטיינת בפיתוח טילי אוויר־אוויר הנמצאים בשימוש מבצעי בצה"ל ובחילות אוויר רבים בעולם", אומר יונגמן.
הדור הבא של טיל הדרבי מצויד במנוע רקטי דו־פולסי, ש"מאפשר ניהול הנעה אופטימלי, בהתאם לדרישות המשימה, ומספק טווח מעוף מורחב". ראש הביות מבוסס על מכ"ם אקטיבי, ומספק לתוקפים יתרון הן בטווחים קצרים והן בטווחים ארוכים. אפשר לשגרו ביום או בלילה, ובכל תנאי מזג האוויר. "משקלו הקל מאפשר את התאמתו למטוסי קרב מודרניים רבים – אף־15, אף־16 ועוד", מסביר הבכיר ברפאל.
ברשותו של הטיל מצויים אמצעי נגד אלקטרוניים שנועדו להתמודד עם אתגרי הלחימה האווירית המודרנית. אחד ההישגים הגדולים הוא היכולת לשגרו לעבר מטרה ואז "לרכוש מטרה תוך כדי מעוף": כלומר, הטיל משיב נתונים לקרון השליטה ולתא הטייס, אוסף מידע, ובמהלך המעוף יכול התוקף להחליט אם לשנות את מסלול הטיל ולפגוע במטרה אחרת.
ה"לקוחות" יוכלו לשלוט בפרמטרים המבצעיים של הטיל באמצעות תוכנה, ומעת לעת לשדרג את התמודדותו עם איומים חדשים וטקטיקות אויב, כמו איומי לוחמה אלקטרונית חדשים ומטרות אוויריות חדשות. תהליך עדכון התוכנה מהיר ופשוט, לפי רפאל, ובעצם מאפשר לצבאות הרוכשים לעדכן את המוח של הטיל תוך כדי לחימה.
