שבועות ספורים לפני פיזורה הצפוי של ממשלת ישראל ה־35, משרד התפוצות מציע למנות נציגים מיוחדים בשגרירויות ובקונסוליות ברחבי העולם, שמטרתם הבלבדית תהיה לשמר את הקשר בין המדינה ובין הקהילה היהודית המקומית. ההצעה הוצגה שלשום, בשיחת זום שערכה השרה עומר ינקלביץ' בהשתתפות כ־150 יהודים מרחבי העולם.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דעה: פוליטיקת בוץ: מפלגות הציונות הדתית חוזרות לקמפיין המוכר
– זירת עימות פוליטית גועשת: מתקן להפקת אנרגיה מפסולת
– "צה"ל יהיה הגוף הראשון בעולם שיגיע לחסינות עדר"
ינקלביץ' הציגה את המסקנות שהסיק צוות המשרד אחרי עשרות שעות דיונים ו"שולחנות עגולים" עם יהודים מכל הזרמים, המדינות והרקעים, שעסקו ברעיון "חובת ההיוועצות". כזכור, בחודש נובמבר ביקשה שרת התפוצות לאמץ את הצעתה של ח"כ תהלה פרידמן (כחול לבן) לכונן בחוק מנגנון רשמי לייצוג עמדתם של יהודי העולם מול הכנסת והממשלה. צוותה של השרה (הפורשת כעת מהפוליטיקה, ולא תכהן בכנסת הבאה) פתח בשיחות ובדיונים עם יהודים מרחבי העולם כדי לשמוע מהם על עמדותיהם לגבי מנגנון כזה. במשרד ערכו 14 "שולחנות עגולים", וקיימו שיחות אישיות עם 200 יהודים מרחבי העולם, החל בחרדים וכלה ברפורמים.
במפגש הווירטואלי בשבוע שעבר הוצגו "מסקנות הביניים" של התהליך, בידיעה שהבחירות מתקרבות ובממשלה הבאה יכהן שר אחר, ולכן יש צורך בהצגת ההמלצות לקראת כינון הממשלה הבאה. אחת ההמלצות נועדה למשרד החוץ: "על השגרירויות והקונסוליות לשמש גשר בין הקהילות היהודיות בעולם ובין מדינת ישראל", נכתב. "כפי שיש לפדרציות היהודיות נציג בתוך הארגון האמון על הקשר לישראל, שבונה מערכות יחסים עם הממשל הישראלי, יש ליצור תפקיד חדש בשגרירויות ישראל בעולם – אדם שאחראי על קשר קבוע עם הקהילה היהודית המקומית. הנציג יופקד על עדכון משרדי החוץ והתפוצות בצרכים ובאתגרים של כל קהילה".
עוד המליצו כי לקראת ישיבות הממשלה, מדי יום ראשון, יועברו נושאי הדיון הרלוונטיים ליהודים בתפוצות לגוף שיוקם במטרה לנסח את עמדת יהודי העולם בנושאים הללו. מנגנון ההיוועצות נועד להביע עמדה גם בדבר מהלכי הכנסת והממשלה וכן משרד החוץ, משרד התפוצות והמשרד לנושאים אסטרטגיים. "המנגנון יכול לתפקד אחרת בכל אחד מהגופים", נכתב.
אנשי המשרד הדגישו בפני משתתפי המפגש שחקיקת חובת היוועצות ביהודי העולם לא תתקבל בכנסת הנוכחית, שפוזרה כבר. בכל זאת הוצע להשתמש בשבועות הקרובים כדי לנסח את הצעת החוק הזאת, או "להשתמש בהצעת החוק של ח"כ פרידמן, שהוצגה לראשונה בקיץ, ולהתאים אותה לכך ששר התפוצות של מדינת ישראל ישמש כגורם הרשמי האמון על ההיוועצות עם יהודי העולם".
אפשרות אחרת שהוצגה היא לקדם החלטת ממשלה "המחייבת היוועצות עם יהדות העולם בכל הנוגע לעניינים המשפיעים על העולם היהודי", או – הצעה קלה יותר ליישום אך חסרת "שיניים" – מינוי אדם במשרד התפוצות שיקבל פניות מיהודי העולם ואף ייצור עמם קשר כדי לשמוע על "חששות, אתגרים, צרכים ונושאים הקשורים לקהילותיהם והקשר עם ישראל".
בפתח המפגש אמרה ינקלביץ' ש"התהליך נועד לבסס כתובת רשמית וארוכת טווח ליהדות העולם בממשלת ישראל. בואו נעבוד יחד, עם תחושת דחיפות ושליחות משותפת, כל אחד מתוך עמדתו הייחודית, כדי לבנות את הצעד הבא במערכת היחסים בין ישראל לעם היהודי, על בסיס דיאלוג. מדינת ישראל מוכנה ורוצה לשמוע את קולכם". באירוע דיברו גם יו"ר הסוכנות היהודית לשעבר נתן שרנסקי וההיסטוריון פרופ' גיל טרוי מאוניברסיטת מקגיל.
"ראש הממשלה המנוח אריאל שרון ביקש בזמנו שאגיע אליו בדחיפות למשרד ראש הממשלה בירושלים", סיפר בדיון רבה של רוסיה, הרב ברל לזר. "בפגישתנו הוא הטיח בי ש'מה שאתם עושים זה להילחם בישראל – למה אתם בונים קהילות יהודיות ברוסיה? אין ליהודים מקום ברוסיה ובמדינות בריה"מ'". לזר השיב לשרון, לפי עדותו: "אני לא יכול להגיד להם שאין להם מקום ברוסיה כיוון שהם מבוללים לגמרי, ובכלל לא קשורים לקהילה היהודית. לפני שזה קורה – אני צריך למצוא אותם". לזר הוסיף: "כשנתן שרנסקי ישב בצינוק, איש לא האמין שיהודי רוסיה יוכלו לסייע לישראל. והנה, זה קרה. אם הוא היה יודע אז את מה שאנחנו רואים כיום בישראל ובקהילות היהודיות בעולם – הוא בוודאי היה רוקד יומם ולילה".
הרב הרפורמי ג'וש ויינברג, נציג התנועה בארה"ב, התייחס בדיון ל"שינוי פרדיגמות" ביחסי ישראל עם התפוצות. "עלינו לשאול לא למי יש זהות יהודית חזקה או עשירה יותר, אלא כיצד נוכל ללמוד זה מחוויותיו וניסיונו של זה", אמר. "בתפוצות יש חיים יהודיים עשירים, שמתקיימים בלי כסף ממשלתי, ויש הרבה דרכים להיות דתי. לישראלים יש הרבה מה ללמוד מכך. מאידך, יהודי התפוצות יכולים ללמוד מישראל כיצד להחיות שפה עתיקה ולהקים מדינה".
