עם פרוץ מגפת הקורונה לפני כשנה, היה צה"ל הארגון הראשון בעולם שסגר את שערי השמיים בפני אנשיו והטיל עליהם מגבלות. בצבא האזינו בתשומת לב לדיווחים הראשוניים מהעולם והבינו בשלב מוקדם שהללו מחייבים היערכות שונה מול המגפה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הדרך לגיוון מערכת המשפט עוברת במתמחים לעליון
– המרוץ אחר המתחסנים: פיצה, כנאפה, בירה וצימר
– הדרך לעצמאות חיסונית: כיצד יכולה לקום בישראל תעשיית חיסונים?
"קבינט הקורונה" שהוקם בצה"ל – פורום מפקדים בכירים שמנחה את הצבא כיצד להתנהל מול המגפה – היה אף הוא מהראשונים בעולם, וחבריו קיבלו מאז אלפי החלטות. רשויות המדינה האזרחיות נכנסו לתמונה רק לאחר שהמגפה החלה להתפרץ בקרב אזרחים בישראל.
בשבוע החולף קיבלנו הצצה מיוחדת לקבינט הקורונה הצבאי, שרשם הישגים לא מעטים בתחום הטיפול במגפה בתוך צה"ל. השפעתו על כלל האוכלוסייה לא הורגשה במיוחד, שכן בשונה מהמערכים הצבאיים שגויסו לסייע למערכים האזרחיים, הפורום הצה"לי התמקד בטיפול בתחלואה בצה"ל, ובהמשך במבצע החיסונים שבקרוב יגיע לסיומו.
בשיחה שנערכה עם קצין בכיר בקבינט הקורונה הצבאי, הוא נושא עמו בשורה גדולה, כזו שמביאה את העולם כולו לשאת עיניים לצבא ההגנה לישראל ולתוצאות הטיפול שלו במגפה. "צה"ל יהיה הגוף הגדול והחשוב הראשון בעולם שיגיע לשיעור התחסנות כזה שיסיים בתוכו את המגפה", אומר לנו הקצין הבכיר.
לדבריו, "אחרי שנגיע ליעד הזה, בעוד שלושה שבועות, צה"ל יחזור לשגרה מלאה, למעט מסכות וריחוק חברתי, ונהיה הראשונים בעולם שנצא מהמגפה. אם אחרי שנגיע ליעד הזה עדיין תהיה תחלואה משמעותית, לא רק אני צריך להיות מודאג – כל העולם צריך להיות מודאג. אלו יהיו חדשות מאוד רעות לעולם, ולכן כולם מסתכלים עלינו עכשיו. הצלחה שלנו תהיה הוכחה שהחיסונים מנצחים את המגפה באופן סופי".
לצד האופטימיות הזו, בצה"ל טוענים שלא ישתפו מידע על החיילים עם חברות חיצוניות. "לא נעביר מידע לחברת פייזר וגם לא למשרד הבריאות", מבהיר הקצין. "הנתונים היחידים שאנו מעבירים הם על תופעות הלוואי אחרי החיסון, שאנחנו מחויבים לדווח עליהן. מעבר לזה אנחנו לא מעבירים שום מידע".
דרכון ירוק צבאי
אז איך בנוי קבינט הקורונה הצבאי? מדובר למעשה במקבילה לקבינט האזרחי של ממשלת ישראל, וההחלטות המתקבלות בו מחייבות את כלל המשרתים. את תפקיד ראש הממשלה בתחום ההחלטות ממלא הרמטכ"ל רב־אלוף אביב כוכבי, ולצידו סגנו אלוף אייל זמיר.
את תפקיד שר הבריאות בצה"ל ממלא ראש אגף המבצעים, אלוף אהרון חליוה. מקבילו של מנכ"ל משרד הבריאות בצה"ל הוא קצין הרפואה הראשי, תא"ל פרופ' אלון גלזברג. וכשם שבמשרד הבריאות קיים תפקיד הממונה על בריאות הציבור – כיום ד"ר שרון אלרעי־פרייס – בצה"ל יש רע״ן בריאות הצבא, סא״ל ד״ר יוסי בן־מיכאל.
כמו בקבינט האזרחי כך גם בקבינט הצבאי, הדרג המקצועי ממליץ על הנחיות אך מקבלי ההחלטות הבכירים – ראש אמ"ץ והרמטכ"ל או סגנו – עשויים שלא לקבל את ההמלצות במלואן, לפי שיקוליהם.
"בחלק מהמקרים בהחלט מתקיים מצב כזה, שכן הדרג המקצועי לא תמיד ער למצב בשטח ולהערכות המבצעיות", מסביר הבכיר בקבינט הקורונה הצבאי.
ההמלצות בצה"ל נשענות על המידע הרפואי והאפידמיולוגי, אבל גם על דו"חות מודיעין והערכות מצב ביטחוניות. "אנחנו משתמשים במידע של משרד הבריאות, אבל פתוחה לפנינו ספרות רפואית מגוונת מהארץ ומהעולם, וכמובן אנחנו עוקבים כל הזמן אחרי מה שקורה בשטח – ממדי התחלואה ביחידות, התפרצויות, תוצאות בדיקות.
"בסוף אני צריך להביא, יחד עם הצוותים שלי, את חוות הדעת המקצועית. אני מביא איתי שלושה פרמטרים לשולחן מקבלי ההחלטות: מה המצב כרגע, מה צריך לעשות כדי לשפר את הנתונים ומה הן ההמלצות שלי בהתאם להערכת המצב, ומה צפוי לקרות בעוד שבועיים אם נפעל כך או אחרת.
"אנחנו מביאים את השורה התחתונה אל שולחנו של קצין הרפואה הראשי או סגנו, וההחלטה שמתקבלת שם היא בעצם כמו המלצת אנשי המקצוע במשרד הבריאות. משם זה עולה לעוד אנשי מקצוע באגף המבצעי, וראש האגף אלוף אהרון חליוה מקבל החלטות.
"יש כמובן החלטות שעולות גבוה יותר, לקבינט עצמו ולדרג מטכ"ל, ושם זה נבחן בראייה רחבה. אם אני רוצה משהו, זה לא אומר שהוא תמיד יתקבל, כי אני לא תמיד רואה את כל התמונה. רוב הפעמים ההמלצות שלנו מתקבלות, ובחלק מהמקרים רק חלקן מתקבל".
עם תחילת מבצע החיסונים בישראל, צה"ל החל גם הוא לחסן את משרתיו. בתחילה הוקצו מנות למטה הכללי, ואז למפקדי צה"ל הבכירים וליחידות המבצעיות. בעקבות קצב החיסונים המרשים, ההערכה היא שבתוך שבועיים צה"ל יחזור לשגרה מלאה.
"אנחנו בדרך החוצה, עם שיעור חיסון גבוה מאוד", אומר הקצין הבכיר. "עד לפני שבוע חוסנו 57 אחוזים מהחיילים במנה השנייה. בעוד שבועיים מהיום נגיע לחיסון עדר של 80 אחוז מהמשרתים, ואני מאמין שבתוך שבוע נוסף נתקרב גם ל־90 אחוזים שיהיו שבוע אחרי המנה השנייה, ונישאר עם משהו כמו 10 אחוזים לכל היותר של סרבני חיסון.
"אני מניח שגם הסרבנים בחלקם הגדול יתחסנו בסוף, כי אנחנו נערכים לתת הקלות למתחסנים – כניסות לחדרי כושר ופעילות תרבות ופנאי. אני מעריך שגם הדרכון הירוק האזרחי ישפיע עליהם, כי בסוף הם יצאו לחופשות וירצו לבלות גם באזרחות.
"על מי שעדיין לא יתחסנו נמשיך להטיל הגבלות, ואם צריך במקרים מסוימים – תלוי איפה הם משרתים – נטיל עליהם גם עוצר יציאות".
ביחידות המבצעיות, אומר הקצין, אחוזי ההתחסנות גבוהים עוד יותר. "מה שחשוב לי כרגע הוא שכל היחידות הקדמיות, המבצעיות, הן עם 95 אחוז מחוסנים. גם הפיקוד של צה"ל במספרים דומים, ולכן הם יחזרו לשגרה כבר ביום ראשון הקרוב.
"אנחנו נהיה הראשונים שנגיע לזה, ונצטרך להחליט איך להתנהג אחרת משאר המדינה. נחליט אילו הגבלות יימשכו בתוך הצבא, והחיילים יצטרכו לקחת בחשבון שכשהם יוצאים משערי הבסיס עדיין חלות עליהם מגבלות של המדינה. אני מעריך שלמעט מסכות וריחוק חברתי, כל המגבלות יוסרו בצבא".
לא להחמיר
לא הכול עבר חלק בניהול המשבר בצה"ל, וכמו באזרחות גם בצבא נתקלו בהפרת הנחיות. בבסיסים גדולים, כמו בה"ד 1, בית הספר לקצינים, הפרת ההנחיות הביאה לעלייה דרמטית בתחלואה, עד כדי השבתת יחידות. גם ביחידות הקרביות הופרו הנחיות והן נכנסו לבידודים במספרים גבוהים. ברשתות החברתיות פורסמו תמונות מטרידות של חיילים המתקהלים בניגוד להנחיות.
"הצבא הוא ארגון מגוון מאוד ויש הבדלים גדולים בין יחידות. אני לא יכול להגיד שכל הנחיה שהורדתי נמתחה לקצה, היו מקרים חריגים", אומר הקצין הבכיר. "ברגע שיש הפרה של הנחיות לרוב זה נוחת על השולחן שלנו, אבל גם למפקדים יש אחריות. זה מגיע בצה"ל לדרגות הכי גבוהות, ואנחנו מטפלים בזה".
בחלק מהבסיסים, בניגוד לחוק ולפקודות מטכ"ל, חיילים סומנו באופן בולט כמי שהתחסנו במטרה לבדל אותם ממי שטרם התחסנו – משום שטרם הגיע תורם או משום שהם מסרבים להתחסן. משרתים רבים התלוננו שצה"ל מחמיר מדי בהנחיות לעומת המצב באזרחות, ואם לא די בכך – מפקדי החילות החמירו לעיתים עוד יותר מהנחיות המטה הכללי.
"אחת ההנחיות הראשונות של אגף המבצעים", אומר על כך הקצין הבכיר, "היא שאין להחמיר על ההנחיות שהוא מוציא. ברור שיש מפקדים שיכולים לקחת את זה לקיצון, ולכן הוצאנו הנחיה שלא יהיו עוד החמרות כי אין לדבר סוף. לצערי זה לא יושם בחלק מהיחידות, כי חלק מהמפקדים פירשו את ההנחיות לחומרה".
טענה נוספת שעלתה בימים האחרונים היא שצה"ל מזמן לאתרי החיסון יותר מדי חיילים, ובשל העומס חלקם הגיעו לקבל מנה שנייה אך נתבקשו לחזור ליחידה ולבוא שוב למחרת. בצה"ל מבהירים כי הם ערים לתופעה, ומעדיפים חיילים שחוזרים למחרת מאשר חיסונים שנזרקים לפח.
"זרקנו אפס מנות לפח", מצהיר הקצין הבכיר בקבינט הקורונה הצבאי. "אני מעדיף לשלוח חיילים מאוכזבים בחזרה לבסיס ולהביא אותם שוב למחרת, מאשר לזרוק בקבוק עם מנות לפח.
"איזו צורה תהיה לזה שהעולם מתחנן לחיסונים ואנחנו זורקים חיסונים? התכנון שלנו למבצע החיסונים מדוקדק מאוד, ובזכות היעד שהצבנו, שלא תיזרק מנה אחת, אנחנו שבועיים לפני סיום חיסון של כל הצבא".
גם תופעת הכזבים בדבר נזקי החיסונים לכאורה ותופעות הלוואי לא דילגו על המשרתים בצבא. "צה"ל לא מנותק ממה שקורה מחוצה לו", אומר הקצין. "ויש לנו אחוז קטן של משרתים שלא רוצים להתחסן בגלל פייק ניוז. התפקיד שלנו הוא להעביר להם את נתוני האמת, ומהמפקדים אנחנו מצפים גם לשמש דוגמה.
"אני מתפלל שהמדינה תגיע לנתונים של צה"ל באחוזי המתחסנים. אם זה יקרה – ישראל יוצאת מהמגפה".
