המפגש הקודם שלי עם חוקר העתיד ד"ר רועי צזנה התקיים בוועידת מקור ראשון בשנת 2017. למעשה לא ממש פגשתי אותו, אלא את דמותו הווירטואלית. בפני באי הוועידה הופיע רובוט נייד, עוטה חליפה ועניבה, כאשר במקום ראש – היו שם טאבלט ומצלמה. מהמסך נשקפו פניו של צזנה, שממקום שבתו אז, ברוד־איילנד שבארה"ב, השיב לשאלות מירושלים, ואף הפנה את גופו המתכתי לעבר השואלים והמגיבים.
כתבות נוספו באתר מקור ראשון:
– קנאות נלהבת לאמונה חדשה עלולה דווקא להוביל לכפירה בה
– כמו שלג דאשתקד: דיוני הפסילה הם אירוע מיותר
– גורמים מדיניים: החיסונים שהועברו לעזה לא קשורים לישראל
צזנה עוסק זה שני עשורים בתחום חיזוי העתיד וחקירתו, מספק הערכות מקצועיות על הצפוי לנו בשלל תחומים, ומציע כיצד להיערך לשינויים העתידים לבוא. מגפת הקורונה שינתה גם את חייו האישיים וגרמה לו ולרעייתו, בכירה בחברת רפא"ל, לשוב לישראל עם שני ילדיהם לפני חמישה חודשים. הוא ממשיך לעבוד מרחוק במטה קרן X-Prize שבקליפורניה, שמקדמת פתרונות טכנולוגיים מתקדמים למען עתיד האנושות.
נפגשנו בביתו שבחיפה. בנו, בן השמונה וחצי, ישב בחדרו ולמד באמצעות הזום. את חבריו החדשים לכיתה בבית ספרו החדש בישראל כמעט לא פגש. צזנה מנחה בקולו את העוזרת המשפחתית הדיגיטלית "אלכסה" מבית אמזון, להזכיר לילד שבעוד כשעה ייכנס לשיעור זום אחר.
עם תחילת שיחתנו אני לא יכול שלא לשאול אותו, כמי שמתיימר להכין אותנו לעתיד, כיצד לא חזה את המגפה שפרצה בסין ושינתה את העולם. צזנה לא מופתע מהשאלה, ומסביר כי מקצוע העתידנות מבקש לזהות מגמות בעבר ובהווה ולהסיק מסקנות לגבי התפתחותן האפשרית בעתיד, אבל הקורונה היא אכן מסוג האירועים שאינם ניתנים לחיזוי מדויק.
"אם לפני המגפה היית שואל אותי מה הולך לקרות, הייתי אומר לך בוודאות די טובה מה יקרה בשנתיים הקרובות", מסביר צזנה. "הייתי מסתכל על קו המגמה, ולפיו יודע להעריך לאן האנושות תלך בתחומים שונים. דרך החיזוי הזו עובדת טוב מאוד, אבל כשמגיע קלף פרוע ויוצא דופן כמו מגפה שלא הייתה לנו ברמה הזו אולי גם מאה שנה, אז כל הקלפים נטרפים מחדש ואף אחד כבר לא בטוח מה יקרה".
גם אם העתידנים אינם יכולים להצביע על מועד פריצתה של מגפה, צזנה לא מסכים לקביעה שלפיה היא תפסה אותנו בהפתעה גמורה ולא הייתה לנו אפשרות להיערך לקראתה. "כולם ידעו שמגפה תגיע מתי שהוא. הנשיא בוש הקים ב־2005 צוות לטיפול במגפות, אבל ברגע שטראמפ עלה לשלטון, כל מי שהיה חלק מהתדריך הזה פוטר או התפטר, וכשהמגפה הגיעה, לממשל בארה"ב לא היה מושג מה לעשות. גם בישראל הקימו בעבר צוות כזה, וההמלצות שלו לא יושמו. האמת היא שכל מי שחשב על העתיד חשב על הקלף הזה שעלול היה להופיע, והשאלה הייתה רק מתי. התקווה שלנו הייתה שמדע הרפואה יתקדם מספיק לרפואה רובוטית וכו', לפני שתגיע מגפה מדבקת".
ועדיין, הוא אומר, התחזיות העתידניות שלו לגבי העולם הדיגיטלי והגלובלי שאנו חיים בו, לא השתנו או נמחקו. להפך, הקורונה צפויה רק לזרז תהליכים של קדמה וחדשנות שהאנושות צעדה לעברן באיטיות, אך כעת היא נדרשת להסתגל אליהן במהירות רבה יותר.
מי צריך משרד
"2020 הייתה שנה טובה בסך הכול", קובע צזנה, להפתעתי הרבה. "נכון, זו הייתה שנה נוראית, אבל גם שנה טובה ואפילו טובה מאוד. היינו צריכים אותה, והיא הכריחה את העולם לאמץ שינויים שהוא כבר היה מוכן לקראתם אבל פחדנו מהם".
נתחיל אולי בדברים הטובים שמצאת בה?
"תראה, לעולם יש שתי דרכים להתקדם – אבולוציה ורבולוציה. או שנלך לקראת הקִדמה צעד אחר צעד, בלי שינוי פרדיגמה מוחלט, ולאט לאט נשפר ונשנה, או שאירוע היסטורי משנה בזמן קצר את פני החברה. זה קורה כשיש זעזוע עמוק כמו מלחמת עולם או משבר כלכלי חזק, ואז פתאום משנים הכול מן היסוד. בגלל המצב החדש שאנשים לא יכולים לצאת מהבית, פתאום אנחנו מגלים שהטכנולוגיה אפשרה כבר לפני עשרים שנה לעשות קפיצת מדרגה, למשל בעולם הטלרפואה שמאפשר לקבל ייעוץ רפואי דרך הטלפון או המחשב, ופשוט האנושות לא הייתה מוכנה לעשות את הצעד הזה.
"למדנו בשנה הזו שאדם בן 80 לא חייב לצאת מביתו למרפאה ולהיחשף לכל שאר החולים הממתינים, וכל זה בשביל ביקור רופא ואפילו בשביל בדיקת לחץ דם שכבר עשור ניתן לבצע באמצעות שעון חכם ורצועות חכמות לבדיקת מדדים. מוסדות הרפואה פחדו ולא רצו לערער את העולם המוכר להם ולנו, ולא רצו להצטייר כמי שמספקים חצי שירות מרחוק, וכתוצאה מזה כל המערכת נתקעה. ואז הגיעה הקורונה שעשתה רבולוציה, מהפכה, וגילינו כמה דברים אפשר לעשות דרך המחשב, אפילו שירותי רפואה. העתידנים דיברו על זה כבר לפני עשרים שנה, אבל מערכת הבריאות פחדה מהשינוי. עכשיו זה כבר יהיה בלתי אפשרי לחזור לאחור, ונתרגל לצרוך שירותי רפואה דיגיטליים.
"תרחיש נוסף הוא אובדן אמון בין המדינות. זה התחיל כשארה"ב חטפה לקנדה ציוד רפואי, ובסין שהנגיף יצא ממנה ועכשיו מתרברבת שהם במסיבות וששאר העולם ילך לעזאזל"
"הדבר הטוב השני", ממשיך צזנה, "הוא מה שקורה בשוק העבודה. פתאום אפשר לעבוד מהבית, וגם זו מהפכה שהייתה אפשרית כבר לפני עשור אבל רק עכשיו זה קורה, ורואים שזה לא כזה נורא ואפשר אפילו להעלות את הפרודוקטיביות. זו צורת עבודה היברידית, שמאפשרת לעובד למצוא את תמהיל העבודה שמתאים לו. זה מייעל את מקומות העבודה, כי אתה לא צריך משרדים גדולים ולא צריך שהעובדים ייסעו אליך כל יום. זה חוסך בפליטות מזהמים וגם ברפואה, כי עובדים שנוסעים יותר מ־45 דקות ביום סובלים מכאבי ראש, כאבי גב ועוד. היכולת של אנשים לעבוד מרחוק מנתקת גם את הקשר בין הטריטוריה לאינדיבידואל. מדינות יבינו שעליהן לשפר את השירות לאזרחים, שיכולים פשוט לעבור לגור במדינה אחרת, להישאר באותו מקום עבודה ולבזבז את השכר שלהם שם".
השינויים בשוק התעסוקה ידרשו מאנשים להיות יצירתיים וטובים יותר במה שהם עושים. "עבודה קבועה זה משהו מהעבר", אומר צזנה. "העתיד הוא בעבודות כמו אובר, פייבר, טאסק־ראביט, AIRBNB – פלטפורמות שבהן אתה מציע את השירותים והמיומנויות שלך למכירה. מצד אחד אפשר להגדיר את העבודות האלה כגרועות כי אתה לא מקבל שם ביטוח והכשרה, אבל אתה מרוויח כסף, ואם אתה יוזם ומשכלל את עצמך אתה משקיע את הכסף הזה ברכישת עוד מיומנויות. המשבר הזה, שהוציא כל כך הרבה אנשים ממעגל העבודה, מכריח אותנו להבין שאף עבודה לא נצחית ואף מקצוע ומשרה לא נחוצים לנצח. אתה חייב כל הזמן להשקיע בטיפוח היכולות שלך ולהפוך להיות סוג של יזם, שהמוצר שהוא מוכר זה את עצמו. כבר עשור או שניים שהחברה תובעת מהאדם לטפח את עצמו ולא להפסיק ליזום ולהתחדש, כי ברגע שהוא נח על השמרים – כל היתר עוקפים אותו. בעולם הזה אין מקום לאלו שעוצרים ונחים".
זה לא נשמע כמו משהו טוב שהקורונה הביאה איתה…
"הגבינה כבר מזמן זזה, ועכשיו היא מאיצה את הקצב. אל תתעסק באבלות על שהזיזו לך אותה, אלא תזוז בעקבותיה. אני לא יודע לומר מה טוב ומה לא וזו לא השאלה שמטרידה אותי, אני רק יודע לומר שלשם אנחנו הולכים. ככל שתתנגד לזה היא תגרור אותך לשם בצרחות, אז עדיף להתקדם לשם מתוך הבנה ולהתחיל לעשות את הצעדים כבר עכשיו".
דרך הפעולה שמתווה צזנה עלולה להיות קשה לרבים, אבל המגפה שפוקדת אותנו טלטלה ממילא את מושגינו ומכריחה אותנו לחשוב על הכול מחדש. "אנחנו עוברים שנה איומה, ולא רק בגלל יותר מ־3.5 מיליון בני אדם שנספו בה, כולל כאלו שמתו מקורונה שלא דווחה, אלא גם בגלל השיעור הקשה שאנחנו מקבלים בנוגע לכמה הכלכלות שלנו לא יציבות.
חברות הדיגיטל והאינטרנט שגם קודם לכן היו בעלות כוח עצום, רק מתחזקות, בזמן שהאדם הקטן ברחוב, שעבודתו היא עדיין פיזית ולרוב לא דורשת הרבה יצירתיות, היכולת שלו לתמוך בעצמו רק מתערערת יותר. זו שנה נוראית עבור ארה"ב, שמוכיחה לעולם מה קורה כשיש פערים כל כך גדולים שמפלגים את החברה בין אנשים בתחתית, שלא יכולים להרשות לעצמם טיפול רפואי, והתוצאה שכולם משלמים כי אי־אפשר לעצור מגפה ולבלום וירוס מדבק כל כך".
תם עידן ההדחקה
גם בתחום החברתי, אומר צזנה, הנגיף הציף מעל לפני השטח משברים ואתגרים רבי שנים שעד כה הדחקנו. "זה נורא לראות מה שקורה במדינת ישראל, תוצאה של מדיניות של קרוב לחמישים שנה של כמעט הפרדה מרצון בין המגזרים. החרדים קיבלו את הבעלות על החינוך שלהם ומסתכלים כמעט אך ורק פנימה ולא כלפי חוץ על המדינה.
הדתיים־לאומיים שמו במקרים רבים את קדושת הארץ מעבר לקדושת חיי אדם, וכתוצאה מכך התפצלו לעוד מגזר שחושב על עצמו שהוא הדבר החשוב בישראל, וכתוצאה מזה נשאר מבודד יותר ויותר. והחילונים, המגזר שאליו אני משתייך, שחושבים שהדרך שלהם והחינוך שלהם הם הכי טובים והכי נכונים, בלי הבנה שצריך להתפשר בנושאים מסוימים כי אי־אפשר ללחוץ עד הקיצון בזמן שהמגזרים כבר מפוצלים כל כך. החילונים רוצים הכול במכה, גם אם מדובר בתהליכי עומק חברתיים שלוקחים שנים. גם החברה הערבית חיה מזה עשורים ללא אזורי תעשייה מפותחים ועם השקעה נמוכה בחינוך, ומול רשויות חוק שנזהרות וחוששות להיכנס ליישובים שלהן, וכך ארגוני הפשיעה תפסו שם שליטה בלי הפרעה.
"מה שקורה כעת הוא שכל הדברים הללו פשוט מתפוצצים לנו בפנים. גילינו שברגע שיש משבר שפוגע בכולם, אף מגזר לא מוכן להקריב אפילו קצת בשביל המגזרים האחרים. לחילונים ההפגנות הן הכי חשובות ואני מבין את זה, לחרדים הלוויות ולימוד תורה קבוצתי הכי חשובים, הערבים שעבורם החתונות ההמוניות זה דבר קריטי חברתית, והתקשורת שמלבה את כולם האחד נגד השני. אין דרך להתמודד מול מגפה מדבקת כזו מבלי לערער את יסודות החברה. אנחנו נמצאים בנקודה קריטית שעלולה להביא אותנו לפיצול בין כמה קנטונים של כמה מגזרים שרק במקרה מקושרים זה לזה. זה לא ישרוד במזרח התיכון".
"בזכות היכולת לעבוד מרחוק מדינות יבינו שעליהן לשפר את השירות לאזרחים, שיכולים פשוט לעבור לגור במדינה אחרת, להישאר באותה עבודה ולבזבז את השכר שלהם שם"
המחלוקות הפנימיות בישראל מטרידות את צזנה, אך גם המגמות הגלובליות בצל המגפה. "אני רוצה לחשוב על שני תרחישים בהקשר הזה – אופטימי ופסימי. בתרחיש האופטימי אנחנו יוצאים מאוחדים יותר כבני אדם. הבנו שאי־אפשר שרק גרמניה תקבל חיסונים ואיטליה תישאר בצד, ולא ייתכן שרק ארה"ב מקבלת חיסון ואפריקה לא. צריך לעשות מאמץ בינלאומי למגר את הווירוס, תוך כדי שיתופי פעולה. זו התקווה שלי.
"תרחיש אחר, שלצערי הוא סביר באותה מידה ואולי יותר, הוא של התפוררות, התפצלות ואובדן אמון בין המדינות. זה תהליך שכבר התחיל כאשר ארה"ב חוטפת לקנדה ציוד רפואי, כשאיטליה וגרמניה מתקוטטות על מכונות הנשמה בתחילת הדרך, ובסין שהנגיף יצא ממנה ועכשיו בכלל מתרברבת שהם במסיבות בריכה וששאר העולם ילך לעזאזל. הווירוס הזה באשמתם. שנים מזהירים מהתנאים שבהם שוקי בשר הבר שם פועלים. בתרחיש הזה לא רק שנראה התפוררות, אלא יהיה מי שינצל אותה. רוסיה תשמח מאוד לנצל את ההתפוררות של אירופה, סין תיהנה לנצל את המשבר באסיה, וישנה ארה"ב שלא אכפת לה מאף אחד. מפחיד לחשוב על עולם שבו מדינות טוטליטריות כמו סין ורוסיה מקבלות יותר כוח".
אני מבקש מצזנה לחזור מהמישור הגלובלי אל האישי, ולהעריך כיצד המגפה תשפיע על החיים עצמם. "השינויים שאליהם נחשפנו כעת, לא יחזרו לאחור בקלות", הוא צופה. "ניסע פחות לעבודה ונלך פחות לרופאים, לא כי נהיה פחות חולים אלא כי למדנו שאפשר לעשות את הדברים האלה מרחוק. נלך פחות לסופר ולקניון ונקנה יותר במקוון. בשנה הקרובה בוודאי נמשיך לטוס פחות, אבל בעוד שנתיים ושלוש אפשר לקוות ששכיחות הנגיף תדעך והבדיקות יהפכו את ישראל למקום הרבה יותר בטוח, ונראה גם את התיירות חוזרת לכאן ובגדול.
"מבחינת מערכת החינוך, די ברור שהיא עברה את טבילת האש עם החינוך המקוון, ודי ברור שהיא נכשלה. ולא רק בגלל שהיא גרועה או שמי שעומד בראשה גרוע, אלא פשוט כי לא מצאנו את המודלים הנכונים לעבוד בחינוך מקוון, וייתכן שהם לא קיימים במלואם ונהיה חייבים לדבוק בחינוך פנים אל פנים. המגמות הנוכחיות מכוונות את האנושות גם למעבר לצריכת תחליפי בשר על בסיס צמחים ובשר מעבדה, גם משום שמחירי הבשר עולים בעולם בתקופה האחרונה. אנשים ינסו דברים ויעזו יותר כי זה יהיה זול יותר".
בידיים של מארק צוקרברג
נושא נוסף שמעסיק את צזנה הוא מעבר סמכויות שבאופן מסורתי היו בידי מדינות, אל תאגידי הענק והרשתות החברתיות. "אחת הבעיות הגדולות של מדינות כיום היא אתגר המשילות. אנחנו מצפים שהמדינה תעשה עבורנו הכול; תספק ביטוח, השלמת הכנסה, הגנה מפושעים ועוד. אבל המדינה לא יכולה לעשות הכול, ומי שתופס חלק מהמשילות הזו אלו החברות הגדולות. אמזון דואגת להנגיש לנו תרופות וציוד וצרכים, גוגל מספקת לנו מידע, ופייסבוק מספקת רשת תקשורת שהמדינה הייתה צריכה לעשות. אנחנו כבר כמעט לא מדברים בטלפון, בטח לא בטלפון קווי, אלא בעיקר בהודעות ווטסאפ ושיחות וידאו. חברות הענק נוגסות בשירותים שרק הממשלה נתנה בעבר".
בשבוע שעבר החליטו בפייסבוק לסגור את קבוצת "לא לדרכון הירוק", ששימשה כר להפצת ידיעות כזב נגד חיסוני הקורונה. מאז היא נפתחה ונסגרה מחדש כמה פעמים, ופוסטים של פעיליה המרכזיים צונזרו. לדעת צזנה, אין זה תפקידה של חברה כלכלית לקבוע מי יכול להשמיע את קולו ומתי יש להגביל את חופש הביטוי של האדם. זהו תפקידה של המדינה, והיא למעשה ויתרה עליו.
"אחד השירותים החשובים במדינה הוא הצדק והמשפט", אומר צזנה. "זה כוח אינסופי על החיים שלנו שאנחנו נותנים בידי הריבון, שבחלק מהמדינות יכול גם לקחת חיים בשביל לקיים צדק ומשפט. לכן מערכת המשפט במדינות מתוקנות מתנהלת בשקיפות ובתיעוד, ויש מוסד ביקורת שאחראי על השופטים והרשויות ועוד. אם אתה רוצה לעשות מעשה קיצוני כמו לסתום למישהו את הפה ולמנוע ממנו את זכות הדיבור, לא חברה מסחרית צריכה לקבוע מהן אמות המידה אלא רק הריבון. הזכות לתאם פעולות נשללה ממתנגדי החיסונים בלי משפט, בלי שקיפות ובלי שום ביקורת מלמעלה. פייסבוק באופן טבעי מתנהלת כדיקטטורה, ואין בזה רע כי ככה עובדת חברה מסחרית שבה המנכ"ל קובע מה יקרה ואיך יהיה. אבל ברגע שהמדינה לא מתערבת ונותנת לפייסבוק את הסמכות והכוח לנהל את הצדק והמוסר, זה הרסני.
"הזכות לכפות על אנשים שתיקה צריכה להיות מופעלת בידי המדינה, ובתנאים מאוד מסוימים וקיצוניים. יתכבד הריבון ויאסוף ראיות וישפוט את האנשים ויעניש בשקיפות מלאה ועל פי חוקי המדינה. ואם חוקי המדינה אינם מספיקים, תתכבד הכנסת ותעביר בהצעת בזק החלטה מתבקשת שאומרת כי מי שמפיק ומפיץ קונספירציות, פוגע בציבור וצריך לטפל בו. אבל כל זה חייב לקרות באופן חוקי, ממוסד ושקוף. המדינה הייתה צריכה מזמן לקחת אחריות ולהקים גוף שמתמודד עם מידע כוזב ברשת, לא כניסיון השתקה אלא במקרים קיצוניים ביותר כמו להיאבק, נניח, באלה שקוראים למתנגדי חיסונים להזמין תור ולא להגיע אליו כדי לפגוע בחיסונים, שזה לטעמי פשע".
עד שזה מגיע אליך
כבר בימיו הראשונים של הנגיף בישראל, במרץ 2020, החל צזנה לכתוב על המגפה עבור עשרות אלפי עוקביו בבלוג שלו "המדריך לעתיד" ובפוסטים שהוא מפרסם בפייסבוק, במאמץ להנגיש את המדע ולספק מידע על המונחים החדשים שהחלו להיכנס לשפת היום־יום שלנו. הוא התמסר לעניין וראה בעבודתו שליחות, ולא האמין שהמגפה תגיע גם אליו. ב־14 בינואר נפטרה במפתיע סבתו הלן צזנה, זמן קצר לאחר שנדבקה בקורונה. "לרגע לא חשבתי שזה יתפוס אותנו", הוא אומר. "הבנתי ולא הבנתי. אני יודע לחשוב בגדול, מכיר את ההיסטוריה ומבין כמה מהר פרדיגמה יכולה להשתנות בכל העולם. לדוגמה, פתאום כולם חובשים מסכות על הפנים. אבל אני מודה שלרגע לא חשבתי שזה יגיע לסבתא שלי. הקורונה הייתה עבורי סוג של משחק אינטלקטואלי, שבו אני נדרש לשקלל חיי אדם ולהעריך לאן זה ייקח אותנו, אבל ברגע שזה מגיע אליך, אתה מבין עד כמה כל אדם שמת זה עולם ומלואו.
"סבתא הלן הייתה בת 87, והלוואי עליי גנים בריאים ושמחת חיים כמו שהיו לה. החברה נטתה להסתכל בהסכמה והשלמה על מותם של בני 60 ומעלה שהיו בקבוצת הסיכון העיקרית, אבל התעלמה מכך שחצי מהפרופסורים בישראל, שעדיין מוציאים מאמרים ומחקרים ויש להם עוד עשרות שנים לפניהם, הם בקבוצת הסיכון הזו. בגיל 60 עדיין יוצאים למסעות בקניה ולחופשות סקי. יש להם לעיתים גם הורים, ילדים ונכדים. זו גם פגיעה איומה במשק, כי לאנשים הללו יש המון לתרום. המוות שלה לא היה צריך לקרות, ואין לי איך לתאר את הקבורה שלה אלא כ'קבורת חמור'. מסע הלוויה, בעיצומו של הסגר, כלל כמניין מלווים כאשר אנשי כפר־חסידים, המושב שבו התגוררה, יצאו מבתיהם ועמדו בצידי הדרך עם מטריות בגשם שוטף, ונפרדו במבטם כשרכב הלוויות חלף על פניהם. "לא יכולנו אפילו להיפרד ממנה במחלקת הקורונה ולהחזיר לה מעט אהבה מזו שהרעיפה עלינו בלי סוף בשעותיה האחרונות".
חיסונים בייצור עצמי
צזנה לא חוסך בביקורת על החברה החרדית שקידשה את הלוויות ההמוניות ונאבקה בניסיונות לכפות עליה סגירת מוקדי התקהלות ובהם מוסדות הלימוד. "החרדים איבדו יותר מחמישים אדמו"רים וראשי ישיבות שמתו מקורונה. גם אדמו"ר שקרא 'תישארו בבית וקחו חיסון', כשהוא מת אלפי חסידים הלכו ללוויה שלו ועמדו בצפיפות איומה. זה מטורף, וזו לא הפעם הראשונה שזה קורה".
מהם הצעדים שלדעתך עלינו לבצע כעת בישראל כדי להכריע את המגפה?
"החיסונים יכולים להגן על הפגיעים ביותר ולסייע בהאטת ההתפשטות ואולי בעצירת המגפה, אבל הפחד הגדול הוא מפני זנים חדשים ומוטציות חדשות. כשזן כזה יגיע לישראל, וההנחה היא שמתישהו יגיע זן שיכול לעקוף את החיסון, הוא יעצור את העולם מחדש למרות שחצי עולם התחסן. לכן, הדבר החשוב ביותר בראייה של שנה, שנתיים ושלוש קדימה – אנחנו חייבים לסגור את הגבולות כמה שאפשר, לא בסגר הרמטי אלא בבקרה מאוד מדוקדקת על כל מי שנכנס, לבדוק אותו לפני שהוא טס וכשהוא מגיע לכאן, ואז גם לשים אותו בבידוד של שבועיים ואולי אפילו שלושה כי לך תדע מה יהיו הזנים החדשים וכמה זמן הם יישארו רדומים ועדיין מדבקים בגוף. זה היה מחדל גדול שהכניסו לכאן אחרי הסגר הראשון אלפי אנשים, בעיקר מהקהילה החרדית בארה"ב, שהיה ידוע ששכיחות המחלה שם יותר גבוהה ולא עשו להם בידוד ובדיקות, וכתוצאה מזה קיבלנו את הסגר השני הרבה יותר מהר.
"יש להקים גוף מודיעיני שיוודא שראש הממשלה לא יופתע שפתאום הופיע זן חדש ואף אחד לא סיפר לו. חייבים לפתח בדיקות מהירות וזמינות כדי שנוכל למגר את הווירוס. וכן, גם להתכונן לפתיחת בתי חולים שדה והרחבת מחלקות קורונה אם היא תחזור שוב ותביא לתחלואה קשה ורחבת היקף. יש להכשיר ולגייס עובדים זוטרים שיוכלו לסייע לרופאים".
בריאיון לחדשות 12 ביום שני השבוע סיפר ראש הממשלה בנימין נתניהו על משא ומתן שהוא מנהל עם ראשי חברות פייזר ומודרנה להקמת מפעלים לייצור ופיתוח חיסונים בישראל. צזנה רואה בכך צעד מבורך ומחויב המציאות. "עם כל הכבוד לחיסון של המכון הביולוגי, אין לנו יכולת לפתח ולבחון חיסונים משלנו. היתרון הגדול של חיסוני RNA, שזה למעשה קוד שאתה מתכנן על גדיל ועוטף אותו במעטפת חלבונית ומזריק לשריר. ברגע שיש לך חיסון חדש, אתה יכול באופן עקרוני לייצר אותו בתוך שעות. אנחנו נצטרך להסתמך על חברות התרופות הזרות, אבל אם יהיה לנו מפעל חיסונים בארץ נוכל להוריד עלויות בצורה משמעותית ולהיות הרבה יותר בטוחים עם עתודות ביטוח משלנו".
