בימינו כל שיעול, נזלת או בעיה בנשימה או בקצב הלב מעוררים התקף דאגה: האם זו ראשיתה של מחלת הקורונה? אצל אנשים מסוימים מדובר ביותר מחשש חולף: המומחים והמחקר טוענים שהמגפה עוררה גל של חרדה בענייני בריאות. הפחד הזה גם קיבל שם משלו: קורונהפוביה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
"אני לא באה לעשות מהפכה": דבורה עברון מונתה למנהיגה רוחנית בבר-אילן
פרק נוסף של "רצח לבנון": מי הרג את לקמאן סלים?
נתניהו יכול לנצל לטובתו את מאמצי ביידן לפגוע בו
"אנשים חוששים מאוד להידבק בקורונה", אומרת לין בופקה, מנהלת בכירה באיגוד הפסיכולוגים האמריקני. "כולנו אמורים לשמור על בריאותנו, אבל אצל חלק מהאנשים החרדה לא תואמת את הסיכון האמיתי, ובאופן כללי פוגעת בשגרת החיים".
"היפוכונדריה מתייחסת לאמונה שתחושות גופניות נובעות ממחלה כלשהו", אומר פרופ' גורדון אסמונדסון, מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת רג'ינה בקנדה. "במהלך התפרצויות נגיפיות, היפוכונדרים עלולים לפרש באורח שגוי כאב שרירים לאחר אימון או התקף שיעול ולראות בהם תסמיני קורונה. הפרשנות הזו מגבירה את החרדה ועלולה לגרום לתסמינים הקשורים למתח".
אף שחרדה מעטה לגבי הבריאות שלנו היא חיובית – משום שהיא מניעה אותנו לשמור על בריאותנו בחוכמה באמצעות עטיית מסכה, שמירה על ריחוק חברתי ושטיפת ידיים תכופה – חרדה רבה עלולה להיות בלתי מאוזנת. "אנשים עם היפוכונדריה מוגזמת מרבים בבדיקות עצמיות כמו למדוד דופק או חום, או שהם מחפשים ודאות ועוברים מרופא לרופא כדי להרגיש בטוחים", מסביר פרופ' סטיבן טיילור, פסיכולוג קליני באוניברסיטת בריטיש קולומביה. "זה עלול להיות כמו סם ממכר".
היפוכונדריה עלולה גם לגרום לאנשים לחקור את תסמיניהם ברשת כדי לבדוק אם הם תואמים למחלה כלשהי שהם חוששים ממנה. "זו בעיה אמיתית, מכיוון שד"ר גוגל יצוץ עם אבחנות מפחידות שעלולות להיות שגויות", אומר טיילור. "אתה בודק דבר אחד וזה יכול להוביל אותך לאחר, ואתה עלול בסופו של דבר להפחיד את עצמך עוד יותר". מחקרים מצאו כי אנשים שנוטים לחפש בגוגל אחר מחלות מחזקים את חששותיהם ומשתכנעים שאכן מדובר במחלה חמורה.
החרדה עלולה גם להפריע לשינה ולעורר תסמינים גופניים כגון דופק מהיר, נשימה רדודה, כאבי ראש ומצוקה בקיבה. היא גם עלולה להפריע לאיכות החיים שלנו במהלך היום, ולפגוע במצב הרוח, בריכוז וביכולת ליהנות מפעילויות נעימות. "החרדה רעה כשהדאגה וההתעסקות אינן תואמות את הסיכון האמיתי, או כשהיא מפריעה ליכולת לעשות דברים אחרים כמו עבודה, לימודים או הורות", אומרת בופקה. בשלב הזה, עלינו בהחלט לנקוט בצעדים להרגעת החרדה.
לפי מחקרים, מבוגרים הסובלים במיוחד במצבי חוסר ודאות נוטים להיפוכונדריה רבה יותר במהלך מגפות. מחקר שנערך בדצמבר מצא כי אנשים הנוטים לחרדה ומי שסובלים מרמות מתח גבוהות רגישים במיוחד לחרדת קורונה.
אם ציפינו שזמינותם של חיסוני הקורונה תקל על החרדה, התברר שזה לא בהכרח נכון. היפוכונדרים עלולים לחשוש מבטיחותם של החיסונים או מהאפשרות שגופם יגיב לחיסון באופן שלילי. החדשות הטובות הן שאם אתם חרדים מקורונה, אתם יכולים להשתלט על החרדה הבריאותית שלכם בעצמכם או עם עזרה מקצועית.
הקפידו על אורח חיים בריא
להרגעת החרדה יועילו צריכת תפריט תזונתי בריא בצד שינה מספקת, שמירה על קשר עם חברים ובני משפחה גם מרחוק, והקפדה על פעילות גופנית קבועה. פעילות גופנית אירובית, כמו ריצה קלה, עשויה להפחית חרדה במהירות וביעילות.
תרגלו קבלה מודעת
כשאתם מרגישים דאגה מבעבעת, "שבו עם החרדה הבריאותית שלכם, הכירו בקיומה והכניסו אותה ל'קופסה נפשית', כך שתוכל להמשיך בחיים שלכם", אומרת בופקה. לחלופין, נסו לכתוב את הדאגות הבריאותיות שלכם במחברת, ואז לסגור את המחברת ולהעביר את תשומת ליבכם למשהו אחר. בעזרת תרגול תוכלו לאמן את עצמכם להניח בצד את חששותיכם.
הרגיעו את מערכת העצבים
"התמודדות מוצלחת עם תגובת 'הילחם או ברח' של מערכת העצבים תאפשר לכם לשוב לשגרה, ולא לחוש שאתם בסכנה", אומר אסמונדסון. הוא ממליץ לעשות זאת בנשימה קצובה: שאיפה איטית דרך האף, המתנה קלה, ואז נשיפה. הבטן צריכה לעלות ולרדת בכל נשימה. דרכים אחרות הן הרפיית שרירים מתקדמת או מדיטציה.
הימנעו מבדיקות מוגזמות
מעקב חוזר ונשנה אחר החום שלכם, ממש כמו חיפוש מתמיד של סימני סרטן על גבי העור, לא יעשה איתכם חסד. ערנות מוגברת לשומה על פני העור, למשל, עלולה לגרום לכם לגרות אותה בגירודים ולשכנע את עצמכם שמדובר באות למחלה קשה, מזהיר הפסיכולוג פרופ' ג'ונתן אברמוביץ'. אם יש לכם תסמינים מדאיגים באמת כמו סחרחורת, התעלפות או גוש בשדיים או במפשעה, פנו לרופא מהימן ופעלו לפי עצתו; אבל אל תעברו בין רופאים בחיפוש אחר ודאות ואל תבזבזו שעות על קריאת מידע בריאותי ברשת.
פנו לסיוע מקצועי
אם אתם מתקשים להתמודד לבדכם עם החרדה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי עשוי להועיל, אומר אברמוביץ'. מחקר שפורסם בספטמבר מצא שפגישות טיפול מקוונות הן יעילות כמו פגישות פנים אל פנים – ועולות פחות. אם פסיכולוג אינו יכול לעזור, התייעצו עם פסיכיאטר; אנשים שסובלים מחרדה בריאותית חזקה עשויים להפיק תועלת מתרופות נוגדות דיכאון.
אם אתם חושבים שאולי יש לכם קורונהפוביה, זכרו: "היפוכונדריה עשויה לחלוף", אומר טיילור. "אם אתם חווים חרדה בריאותית במהלך המגפה, זה לא אומר שהיא תהפוך לבעיה ארוכת טווח". המפתח הוא נקיטת צעדים כעת כדי לנהל אותה ולמנוע את התבססותה.
