סתירה פנימית שוררת בהתנהלות הישראלית מול בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC). מצד אחד, בשנים האחרונות מתייחסים בישראל אל החלטת בית הדין כאל איום כבד: בשל חשש ממנו, שוקלים ארוכות צעדים צבאיים או נמנעים מבנייה ביו"ש. מצד שני, לא נעשתה פעולה של ממש כדי לעצור את החקירה המתפתחת.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מחוץ לקופסא: לאפשר לתיכוניסטים להתחיל ללמוד באקדמיה
– "אני לא באה לעשות מהפכה": דבורה עברון מונתה למנהיגה רוחנית בבר-אילן
– ההתנגדות לבן גביר: צביעות בכל הקשת הפוליטית
בליל השבת האחרונה, ברוב של שני שופטים מול אחד, השיבה ערכאה של בית הדין הפלילי הבינלאומי לתובעת הראשית פאטו בנסודה כי יש לבית הדין סמכות לדון בתביעה הפלסטינית על פשעי מלחמה שלכאורה ביצעה ישראל. הסמכות נוגעת לכל השטח "הפלסטיני": יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ועזה.
הפשעים לכאורה שאותם מבקשת התובעת לחקור, נוגעים להתנהלות ישראל וחמאס במבצע צוק איתן ב־2014, ולעמידה הישראלית מול ההתפרעויות הפלסטיניות בגבול עזה ב־2018 וכן לבנייה הישראלית ביו"ש . שכן, אמנת רומא שנחתמה ב־2002 ומסמכותה פועל בית הדין, כוללת סעיף הטוען כי העברת אוכלוסייה של כובש לשטח כבוש, תיחשב פשע מלחמה. מכיוון שסוריה ומצרים בזמנו התעקשו לכלול את הסעיף באמנה, נמנעה ישראל מלהצטרף אליה. הקביעה מבוססת על החלטה כי לצורך מסגרת השיפוט של בית הדין, הרשות הפלסטינית נחשבת למדינה. בנסודה קיימה בדיקה מקדמית במשך כחמש שנים, וביקשה את חוות הדעת של הערכאה לפני כשנה. השופטים שצידדו בסמכות בית הדין, התבססו על החלטת העצרת הכללית של האו"ם משנת 2012, המכירה בפלסטינים "מדינה משקיפה שאינה חברה".
צוות משותף של נציגי משרד החוץ והמשפטים פועל בשנים האחרונות בנושא החקירה שעלולה להיפתח כנגד ישראל. בשנה שעברה, זמן קצר לפני שבנסודה פרסמה את החלטתה, פרסם היועמ"ש מנדלבליט חוות דעת שהתבססה על הסכמי אוסלו. היא קבעה כי "הפלסטינים, בפנותם לבית הדין, מבקשים לפרוץ את המסגרת המוסכמת בין הצדדים, ולדחוף את בית הדין להכריע בשאלות פוליטיות שצריכות להתברר במשא ומתן". ראש הממשלה נתניהו כינה השבוע את ההחלטה "אנטישמיות מזוקקת". הקבינט המדיני־ביטחוני שהתכנס ביום ראשון, פרסם הודעת סיכום נדירה שבה נכתב כי "הטענה שכשיהודים חיים במולדתם ובבירתם ירושלים זהו פשע מלחמה, היא שערורייתית".
גורמים במשרד החוץ ביקשו השבוע להרגיע את החשש מפני השלכות מיידיות של ההחלטה מאירופה, וטוענים כי ארוכה הדרך עד לאפשרות של צווי מעצר כנגד ישראלים שהיו שותפים בלוחמה או כנגד בכירים ישראלים – צווים שמדינות החברות בבית הדין יהיו חייבות לכבד. תחילה על בנסודה להחליט כי היא פותחת בחקירה, וגם אם זו תיפתח, מדובר בהליך שיארך שנים. השבוע שוחח שר החוץ גבי אשכנזי עם כמה מעמיתיו בעולם, במטרה ליצור לחץ על בית הדין. שבע מדינות החברות באמנת רומא הגישו בשנה החולפת חוות דעת לערכאה בבית הדין, ולפיה אין לו סמכות לדון בתביעה הפלסטינית.
אך מלבד גינוי ודיפלומטיה, לא נעשה הרבה. ההתנהלות המדינית של ישראל בשנים האחרונות, שכללה לא מעט משיכת זמן מכוונת ופעולה בשקט מאחורי הקלעים, הניחה לכדור להמשיך להתגלגל.
ממשל טראמפ נקט בצעד משמעותי יותר כלפי בית הדין בשל כוונתו לחקור פשעי מלחמה אמריקניים שהתבצעו לכאורה באפגניסטן, והטיל סנקציות על התובעת. בחודשים האחרונים חששו בישראל כי בבית הדין ימתינו עם ההחלטה עד לחילופי השלטון בבית הלבן, חשש שאכן התממש. בנסודה אמורה לעזוב את תפקידה ביוני הקרוב, אולם טרם הוחלט מי יחליף אותה בתפקיד.
בג"ץ כבר לא שכפ"ץ
פרופ' אבי בל, מומחה למשפט בינלאומי ועמית בכיר בפורום קהלת, דווקא סבור כי הסכנה ברורה, וכי צווי המעצר שיוצאו במהלך החקירה, עלולים לכלול כל מי שמתגורר ביו"ש. "אני סבור שזה יהיה הכי רחב שאפשר. מי שמתגורר, מי שסיפק שירותים, ראשי הבנקים שנתנו משכנתאות לבניית בתים. אנחנו הרי מדברים על פשע מומצא, חדש, אז אין כללים. ממציאים את הכללים תוך כדי. אני לא יודע מי יהיו הנאשמים, אבל בוודאות גבוהה מאוד יהיו כתבי אישום – כי זה הליך פוליטי.
"גם לחמאס ברור לאן הדברים הולכים. הרי כל ארגון טרור אמור לחשוש מתביעה בבית הדין הבינלאומי. אבל הם בירכו, כי הם יודעים מה יהיו התוצאות. כל מי שחושב אחרת משלה את עצמו".
הכתבה המלאה תפורסם ביום שישי, במוסף יומן של מקור ראשון
