ב-2 בינואר 2019 רשם ח"כ משה (בוגי) יעלון את מפלגת תל"ם. 24 חודשים לאחר מכן הוא סגר אותה. שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר הודיע היום (ב') כי לא ירוץ בבחירות הקרובות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– כינון היחסים עם קוסובו: היום תיפתח השגרירות בירושלים
– לאה גולדין צודקת, אסור להעביר החיסונים לעזה
– הפוליטיקה מנצחת: הסגר יוארך, אבל זמנית
פרק ב' של יעלון בפוליטיקה נגמר עוד לפני שהתחיל. בטרם היציאה לבחירות, ההצעה להצבעת אי אמון קונסטרוקטיבי בממשלה והחלפתה בממשלה בראשותו לתקופה מוגבלת, נענתה בסירוב, ושותפיו באופוזיציה לא נענו למהלך אותו רצה להוביל.
ברקע המגעים סביב בחירות לכנסת ה-24, במשאלות לב אופורטוניסטיות נפרד מלפיד, על אף הצעות מפתות לוותר על תל"ם תמורת שריונים ברשימה. הוא סירב גם להצעה שיהיה היחיד שייכנס תחת תל"ם ושאר אנשיו יבואו מטעם יש עתיד. החלום לעמוד בראשות רשימה וההיעלבות מחוסר ההערכה לכוחו הובילו אותו לצאת לדרך חדשה.
אם ההתחלה הייתה ברגל השמאל, ההמשך כבר היה כניסה לבור עמוק. ההצהרות על הצטרפות גדי איזנקוט שיהיה מספר 2 שלו וההכחשות הנמרצות מצידו, שילוב הנציג הערבי שהתגלה כמי שנושא כתב אישום וההיפרדות ממנו לשלום, הצהרות ראש איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופסור חגי לוין, נגד החיסונים וההסברים שנאלץ לתת על כך.
יעלון, שביצע גט כריתות ממחנה הימין, נותר כעצם בגרון במחנה השמאל. הוא התפרק מלפיד, המגעים עם חולדאי לא הבשילו ואצל מיכאלי הוטל וטו על הצטרפותו. הסוף נכתב מראש.
גם ברמה המוסרית, יעלון פורש בזמן שכבר אין לאנשיו אפשרות להתמודד בפריימריז בעבודה. אם היה עושה את הצעד לפני יומיים, הם היו יכולים עוד להספיק ולרוץ שם בבחירות המקדימות. עכשיו כולם שועטים ללפיד, שלא מעוניין לקבל אותם חזרה לזרועותיו.
"האמנתי שבריצה עצמאית שלי ושל תל"ם, נוכל להגדיל את כוחו של מחנה השינוי", הוא הסביר. "הנחת העבודה הזו התבררה כשגויה. בנסיבות הפוליטיות שנוצרו, המאבק לשינוי מחייב אותי ואת תל"ם שלא להתמודד בבחירות הקרובות".
למרות כל זאת, יעלון מודיע אף הוא על הפרישה מהחיים הפוליטיים. "עד יומי האחרון אמשיך להיות חייל של המדינה; אלחם על דמותה וערכיה, על צביונה כמדינת הלאום שלנו: יהודית ודמוקרטית, מדינת חוק החותרת להיות חברת מופת", דברי יעלון. "בכל מקום ובכל זמן שאוכל ואדרש לתרום למען המדינה ואזרחיה – אומר 'הנני' ואתייצב".
